הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה
המרכז למחקר "דור מוריה" ערך 13 מחקרי סוציולוגיה רחבי היקף בין השנים 2023-2024, תוך בחינת ההשערה על קיומו של "בועה אונטולוגית". המחקרים אימתו את קיומן של שתי קבוצות מנוגדות בישראל: החילונית-ליברלית והדתית-שמרנית.
טראמפ כמשיח?
"דור מוריה" בחנה סוגיה אחת שמפלגת את החברה הישראלית – היחס לבחירות לנשיאות ארצות הברית. בשיתוף עם מרכזי המחקר "מעגלי מוח" ו"גיאוקרטוגרפיה", נערכו שני סקרי ענק בשנים 2023 ו-2024.
- הציבור הדתי הביע תמיכה חזקה ברפובליקנים (33%-50%).
- הציבור החילוני והערבי הביע תמיכה במפלגה הדמוקרטית (43%-45%).
- התמיכה בטראמפ עלתה ל-57.6%.
- התמיכה בקמלה האריס ירדה ל-15.5%.
קבוצות דתיות רואות בטראמפ דמות כמעט משיחית, הצופה שיביא להרחבת גבולות ולהקמת בית המקדש השלישי. לעומת זאת, הליברלים רואים בו איום על הדמוקרטיה ועלול לגרום למלחמה חדשה במזרח התיכון. אף על פי כן, ייתכן שהחששות והתקוות סביב טראמפ מוגזמות, בשל המצב הגיאופוליטי המורכב.
ישראל בין המערב הגלובלי לדרום הגלובלי
ישראל, כמרכז מקודש לשלוש הדתות הגדולות וכצומת מידע מרכזי, הפכה – בדומה לאוקראינה – לזירת מאבק סמלית בין המערב הגלובלי לדרום הגלובלי.
סקרי דעת קהל מגלים:
70% מהישראלים סבורים שיש קשר בין הסכסוך באוקראינה לבין מאבקים גלובליים.
42% רואים קשר דומה בין המלחמה עם חמאס למאבקים אלו.
מעמדה המרכזי של ישראל בעימותים הגיאופוליטיים המודרניים, לצד "תוכניות המשיחיות" של טראמפ, מייצרות עבורה הזדמנויות עצומות אך גם סיכונים משמעותיים. כדי להבין טוב יותר את תפקידו האפשרי של טראמפ בעתיד ישראל, "דור מוריה" ערך סקר מומחים, שתוצאותיו ישמשו בסיס לסקר סוציולוגי רחב נוסף. הסקר יאפשר לנטר את דינמיקת הקרעים החברתיים בחברה הישראלית, תוך שימוש בהשערת "הבועה האונטולוגית".
סקר המומחים
תשובות המומחים חולקו לשישה תחומים עיקריים. הדוח המלא זמין באתר "דור מוריה"; כאן מובאים הממצאים המרכזיים:
כפילות במדיניות טראמפ
תובנות עיקריות:
- פגישתו של אילון מאסק עם נציגי איראן מסמלת שאיפה לעסקה גלובלית.
- הרטוריקה הפרו-ישראלית של טראמפ עלולה להטעות.
- העדיפות העליונה של טראמפ היא "גדולתה של אמריקה", ולא ישראל.
סיכונים:
- הצהרותיו של טראמפ עד ההשבעה הן בעיקר הצגה לקראת מו"מ עתידי.
- תרחישים שליליים שמקורם במתנגדיו של טראמפ.
- חוסר הוודאות בנוגע למצב עד ההשבעה.
טרנספורמציה מערכתית בארה"ב
מאפיינים:
- שילוב בין "פופוליזם מזעזע" למודרניזציה פרגמטית.
- יצירת הזדמנויות וסיכונים חדשים למערכת הבינלאומית.
סיכונים לישראל:
- סכנת הפיכתה לכלי משחק במדיניות טראמפ.
- סיכון להפוך ל"קורבן סמלי" במקרה של כישלון המדיניות.
- הסכנה בשינוי מערכתי כפול של הסדר העולמי ושל "ההגמון".
הסתירות בציפיות מישראל
הקונפליקט המרכזי:
ציפיות משיחיות לעומת חששות לדמוקרטיה.
טראמפ כקטליזטור לקרעים חברתיים עמוקים.
המלצות:
- פיתוח מסלול עצמאי לישראל.
- התמקדות באשכול הכלכלי האברהמי האזורי.
- הפיכת ישראל למרכז טכנולוגי בין המערב לדרום הגלובלי.
הממד הדתי-משיחי
סתירות:
- שאיפת טראמפ לעסקת שלום ארוכת טווח.
- הרטוריקה המשיחית מחזקת את הממד הדתי של הקונפליקט.
סיכונים:
- הפיכת סכסוכים פוליטיים למלחמות דת.
- איחוד מתנגדי ישראל על רקע דתי.
- עימות עם העולם המוסלמי.
אפשרויות לעתיד ישראל
מעבר מעבר לדיכוטומיה:
- יציאה מהבחירה בין "דמוקרטיה" ל"תיאוקרטיה".
- חיפוש מודלים היברידיים של התפתחות.
תחזיות:
- צורך ברפורמות פנימיות.
- חשיבות הצלחת הרפורמות הישראליות למדיניות טראמפ.
ישראל בין המערב לדרום הגלובלי
הזדמנויות:
- תפקיד כגשר בין מרכזי הכוח העולמיים.
- חיבורים רב-ממדיים: טכנולוגיה, תרבות, דת.
אתגרים:
- קשרים עם BRICS והדרום הגלובלי.
- שמירה על ריבונות במדיניות הפנים והחוץ.
- איזון בין אינטרסים אמריקאים לצמיחה מקומית.
תובנות מרכזיות
ישראל נדרשת:
- לפתח חזון עתידי עצמאי, המשלב בין הקשרים הפנימיים לאתגרים הגלובליים.
- להגדיר אינטרסים ברורים ולהגן עליהם בעקביות.
- לשמור על ריבונות בקבלת ההחלטות, ללא תלות בלחצים חיצוניים.
- חזון אסטרטגי קוהרנטי ועצמאי יסייע לישראל לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית, להתמודד עם קרעים פנימיים ולהבטיח התפתחות מאוזנת וברת-קיימא.
אנשי "דור מוריה" כבר הכינו שאלון לסקר סוציולוגי רחב, בשיתוף "גיאוקרטוגרפיה". התוצאות יפורסמו בקרוב.
אז בקרוב נגלה עד כמה הציפיות מטראמפ באמת מפלגות את החברה הישראלית.
הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה
