מי שביקר בים באילת עד סוף 2022 ודאי זוכר את קיפוד הים השחור שנקרא נזרית ארוכת קוצים (Diadema setosum). בעבר, צפיפות הקיפודים הייתה כה גבוהה עד שכמעט לא היה מטר רבוע פנוי על הקרקעית או על שוניות האלמוגים, אולם, בשנים האחרונות עבר המין אירוע הכחדה המוני, שמחק כמעט לחלוטין את אוכלוסיית הקיפודים ממפרץ אילת.
כמה שנים לפני היעלמותו, אותו מין של קיפוד שחור פלש לים התיכון ומאיים לשנות את המאזן האקולוגי במקומות שבהם הוא מתבסס. לכן, בימים אלו יוצא לדרך פרויקט מיפוי תצפיות של הקיפוד לאורך חופי הים התיכון וים סוף והחברה להגנת הטבע מזמינה אתכם לדווח עליו באפליקציית SeaWatch.
בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מציין כי כל מיני קיפודי הים בישראל מוגדרים כערכי טבע מוגנים ולכן אין לגעת או לפגוע בהם. בנוסף, בעת מגע עם הגוף עלולים הקוצים להינעץ בעור ולהישבר וכך להכאיב מאוד. "באילת, כמין מקומי, קיפודי הים מבצעים תפקיד חיוני בשונית האלמוגים: הם ניזונים מאצות המכסות את האלמוגים וכך מסייעים לחדירת אור ושומרים על בריאות השונית", הוא אומר. "בים התיכון, קיפודי הים הפולשים, שנצפו לראשונה בישראל בשנת 2017, מתבססים על גבי שוניות סלעיות והתפשטותם עלולה לפגוע במגוון הביולוגי. הם מתחרים עם מינים צמחוניים אחרים על מזון. בנוסף, אין להם טורפים טבעיים, מה שצפוי להוביל לגדילה באוכלוסייתם. לכן, חשוב לאסוף מידע על הפרטים הבודדים והנדירים ששרדו במפרץ אילת כדי לנטר את האוכלוסייה הפגועה ולסייע בשימורה, ובמקביל – למפות את הקיפודים הפולשים בים התיכון, כדי לנתח את דפוס הפלישה שלהם כתשתית לגיבוש מדיניות בנושא".
איום פוטנציאלי על המגוון הביולוגי
"מכיוון שבחופי הים התיכון הנזרית ארוכת הקוצים היא מין פולש, שבשנים האחרונות אוכלוסייתו הולכת וגדלה, יש צורך לחקור את פוטנציאל ההתבססות שלו ואת השפעתו האקולוגית", אומרת איריס פרייז, דוקטורנטית החוקרת את האקולוגיה של הפלישה של נזרית ארוכת קוצים במכון לחקר ימים ואגמים ובבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. "המחקר בים התיכון מצביע על כך שפלישת הנזרית מהווה איום פוטנציאלי על המגוון הביולוגי בשוניות הסלעיות. המיזם הנוכחי יאסוף מידע על התפשטותו בעזרת קהל הצוללים, המשנרקלים ואוהבי הים, והתצפיות מהים התיכון יאפשרו ניתוח מרחבי של דפוס הפלישה ושל בתי הגידול בהם התבססו הקיפודים. ההתמודדות עם המין הפולש והאיומים שהוא מציב היא חיונית לשימור המגוון הביולוגי הימי ולהבטחת חוסן המערכות האקולוגיות המקומיות".
ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ובמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב: "דיווחי הציבור ממפרץ אילת יועברו לחוקרים העוסקים בניטור האוכלוסייה בים סוף. בשנים האחרונות, מיזמי מדע אזרחי המשלבים חוקרים ואת הציבור הרחב, מאפשרים לאסוף מידע על מגוון רחב של מיני בעלי חיים ובכך תורמים למחקר ושמירת הטבע. רק לאחרונה, למשל, הצלחנו למפות לראשונה את תפוצתו של סרטן אגרסיבי שפלש לחופינו בשם 'מטוטה ויקטור'. בכל העולם כבר הבינו את התועלות הרבות העולות ממיזמים של מדע אזרחי ומושקעים בקידומו משאבים רבים. אני מקווה שגם בישראל יכירו בערך הרב של שיתוף הפעולה הזו ויתמכו בפרויקטים דומים".
אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע נועדה לייעל ולהעצים את אכיפת החוק ומניעת מפגעים בים התיכון ובמפרץ אילת, על ידי הגברת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות לאתגרי השימור בים והעברת תלונות על מפגעים בזמן אמת אל גורמי האכיפה. עד כה, כ-16,000 חובבי ים הורידו את האפליקציה והתקבלו בה כ-4,500 דיווחים. באפליקציה ניתן לדווח על מפגעים ימיים כמו דיג לא חוקי, חיה פגועה, זיהום, פסולת, נסיעה בחוף ושיט מסוכן.
בנוסף, ב"זירת התצפיות" ניתן לשלוח תצפיות של אצות ובעלי חיים כמו דגים, מינים פולשים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. פרטי הקשר של המדווח נשארים חסויים מעיניי הציבור. האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והאכיפה בים התיכון ובמפרץ אילת, וכל דיווח נשלח ישירות אל גורמי הטיפול הרלוונטיים ברשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות או גורמי מדע רלוונטיים. כך, כל אזרח או אזרחית שהים חשוב להם יכולים לקחת חלק בהגנה על הים.
כיצד נזהה את הנזרית ארוכת הקוצים?
הנזרית צפויה להימצא בשונית הסלעית, בכוכים, בחריצים ובקירות הסלע בתוך המים. נצפה לראות את הקיפודים מעומק של חצי מטר ועד 30 מטרים. סימני הזיהוי שלה הם:
- נזר פנינים – חמש נקודות לבנות בוהקות
- קוצים ארוכים (עד 15 ס"מ), שחורים, סגולים, כהים או בהירים
- אורך ממוצע של גוף הקיפוד: 7 סנטימטרים
קישור להורדת האפליקציה: https://onelink.to/n8jhgj.
