כמעט שנה וחצי לאחר מתקפת הפתע של 7 באוקטובר 2023, החוק לשיקום חבל תקומה צפוי לסיים את תהליך החקיקה עד סוף החודש – אך בשטח כבר מורגשת הפגיעה התקציבית הנובעת מהסחבת. ראשי מועצות העוטף, שהתכנסו אתמול (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, דרשו להורות למשרד האוצר וליתר משרדי הממשלה שלא לפגוע בתקציבים השוטפים, בטענה כי כל עוד חוק תקומה טרם עבר – המשרדים מנצלים את חוסר הוודאות כדי לעכב תוכניות שאינן קשורות ישירות לשיקום.
"אנחנו מגלים שכבר חודשים שר הפנים החליט לקחת חלק מהתקציב הרגיל שהמשרד מקצה עבורנו, רק כי כביכול יש כסף שמחכה לנו במנהלת תקומה", אמר ראש עיריית שדרות, אלון דוידי. לדבריו, ה"קיצוץ השקט" שעוברות המועצות נובע מחוסר בהירות לגבי מנגנון העברת הכספים. לטענתו, כבר כעת יש עיכובים בתקציבי חינוך ורווחה המיועדים לעירו, ללא קשר לתקציבי השיקום.
בקרב הנהגת העוטף עלה חשש שאם לא תיווצר הפרדה ברורה בין תקציבי תקומה לשאר ההוצאות הקשורות לעוטף, תוכניות שאינן קשורות לשיקום לא יתממשו – או לחלופין, ייקוזזו מתקציבי המנהלת. "הציניות של המשרדים נוראית", אמרה ראשת מועצת אשכול, מיכל עוזיהו. "משרדים באים ואומרים לנו: 'יש לכם מלא כסף!' ושולחים אותנו לקופה הגדולה של תקומה. הבירוקרטיה של הפקידות גומרת לנו את כל החלטות הממשלה שנקבעו מראש".
מיכל עוזיהו, ראשת מועצת אשכול (צילום: יח"צ)
זו אינה הפעם הראשונה שבה נשמעת ביקורת כזו באוזני יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שבעצמו מתח ביקורת על התנהלות המשרדים. הפעם, עם התקרבות סוף תהליך החקיקה, הבטיח שבנוסח הסופי שיומלץ על ידי הוועדה תעוגן הפרדה ברורה בין התקציבים. "הבנו מזמן שיש פה כיוון להעמסת כל ההוצאות הרגילות של המשרדים שפועלים מול העוטף על תקציבי תקומה – זה לא יקרה", קבע ביטן.
במשרד האוצר, מנגד, טוענים שההפרדה המבוקשת אינה אפשרית, מכיוון שלשרי המשרדים יש סמכות לקבוע כיצד יוקצו התקציבים. לטענתם, ניסיון חקיקה נגדי עלול לסכן את החוק כולו. ביטן גם התייחס לחשש נוסף של הנהגת העוטף – קיצוץ רוחבי בתוכנית החומש של החוק בשל אילוצים תקציביים עתידיים, וכן האפשרות כי מעבר ל-1.3 מיליארד השקלים שהובטחו לאופקים, נתיבות ומרחבים, ייקוזזו תקציבים נוספים.
ביטן תקף את עמדת האוצר והבטיח שהסחבת בחקיקה תסתיים בחודש הקרוב, כך שהחוק יהיה מוכן לקראת מרץ. השר לשיקום הצפון והדרום, זאב אלקין, חיזק את ביטן והדגיש כי אף שמדובר במהלך חריג לאוצר, החקיקה נועדה למנף את כוחה של הכנסת מול הממשלה והאוצר כדי לקדם את השיקום במהירות. "אנחנו נמצאים במצב מיוחד שבו המדינה הבינה שהיא באירוע חריג ורוצה לגדר את עצמה תקציבית. נכון, לא נהוג לעשות את זה. אבל אפשר לעשות את זה. זו הכל שאלה של מדיניות", אמר אלקין.
זאב אלקין (צילום: אור גואטה)
לטענת ביטן, האיסור לקיצוץ בתקציבי תקומה, שיגיעו למשרדים בחמש השנים הקרובות, מובנה בתוך החוק. עם זאת, סוגיה מרכזית נותרה בלתי פתורה – כיצד להעביר את תקציבי אופקים ויתר היישובים בתוך מסגרת החוק הקיימת. אלקין הסביר כי מכיוון שחוק תקומה אינו "חוק רגיל", ומאחר שהממשלה והנהגות העוטף הסכימו לוותר על 1.3 מיליארד שקל מתקציביהם לטובת היישובים הללו, העברת הכספים ליישובים שמחוץ לעוטף נתקלת בקשיים משפטיים.
ביטן איים כי אם לא יימצא פתרון, הוא יורה על הקפאת החוק כולו – מהלך שעורר סערה בוועדה. ראשי המועצות טענו כי עיכוב החוק יפגע בתוכניות להחזרת התושבים, ואין הצדקה להתנות בין תקציבי אופקים לשאר התקציבים. מנגד, אלקין טען כי ההקפאה אינה הכרחית, וכי ניתן לפתור את הסוגיה באמצעות שינוי ניסוח החוק, שיבטיח את העברת הכספים לכל ייעודיהם. עם זאת, לדבריו, הדבר תלוי בהסכמת משרד ראש הממשלה.
