צילום:
ספורט 5
נגמר הדואופול (Getty) | צילום:
ספורט 5
כמה פעמים שמעתם על המונח "סוף עידן בכדורגל העולמי"? אז הנה עוד אחד עם הוכחה מוצקת. טקס כדור הזהב שיערך הערב (שני) באירוע נוצץ בפריז כבר לא יארח את שני ענקי המשחק, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, שהושמטו מרשימת 30 הכדורגלנים המועמדים לפרס מטעם הפראנס פוטבול בפעם הראשונה מאז 2003.
שני הגלדיאטורים של כדורגל העולמי עדיין עושים לביתם בארה"ב ובסעודיה, אך הרחק יחסית מהמיינסטרים ולא צפויים לשוב עוד לשטיח האדום בבירת צרפת, עליו דרכו יותר מכל כדורגלן אחר בהיסטוריה. מסי ורונאלדו זכו פרס ב-13 מ-15 השנים האחרונות והפכו למעשה את המאבק על הפרס האישי היוקרתי ביותר שניתן לשחקן כדורגל לזירת ההתגוששות הפנימית ביניהם בקרב על ה-GOAT.
הנוכחות של שני הגאונים יצרה, בעיקר בשנים הראשונות של השניים, תחרות אדירה והעלתה את קרנו של הפרס הנוצץ ועזרה להם לפלס את דרכם לגדולה. אך מצד שני, ובחלוף הזמן, היא גם יצרה מצב סטאטי בקרב אלו שמתחת לשני החייזרים, מה שאנחנו מכנים נוטים לכנות "כדורגלנים בני האנוש". הבאלון ד`אור יצר דואופול והפך בעיקר לפרס על פופולריות ויחסי ציבור ופעמים רבות העדיף את מסי ורונאלדו על פני שחקנים אחרים שהשפיעו או תרמו לא פחות בשנה X או Y.
It’s hard to argue that Rodri doesn’t deserve the Ballon d’Or. pic.twitter.com/fJ2bTJ7SkU
— Football Tweet (@Football__Tweet) October 28, 2024
בין 2010 ל-2015 לקחה על עצמה פיפ"א חסות על הפרס של הפראנס פוטבול ושינתה את שיטת ההצבעה של הפרס. לא רק 100 עיתונאים ברחבי עולם קיבלו זכות הצבעה, אלא גם מאמנים וקפטנים של נבחרות וכן גם הציבור הכללי שהצביע בלחיצת כפתור באינטרנט. גם אחרי שהפרס התנתק מפיפ"א, המשיכו העיתונאים להצביע בעיקר עבור מסי ורונאלדו ובכך יצרו, לדעתי, הטיה ועוול גדול שנעשה ללא מעט שחקנים מוכשרים.
שחקנים כמו אנדרס אינייסטה, צ`אבי, ווסלי סניידר, אריאן רובן, פרנק ריברי, מנואל נוייר, וירג`יל ואן דייק ורוברט לבנדובסקי נפלו בין הכיסאות בשל הדואופול. לבנדובסקי הוא, כנראה, המקופח העיקרי והמפסיד הגדול מההחלטה המטופשת לבטל את הפרס ב-2020 אחרי שהוביל את באיירן לטרבל מדהים ושנה לאחר מכן הפסיד לליאו מסי, באופן לא הוגן, למרות עונה אישית מדהימה ושבירת שיא השערים בבונדסליגה.
ויניסיוס. מסמל עידן חדש (Getty) | צילום:
ספורט 5
גם ברמת הליגות נוצרה סוג של הטיה, שכן מאז הזכייה של רונאלדו ב-2008, אז כשחקן מנצ`סטר יונייטד, אף קבוצה אנגלית לא הובילה זוכה כדור זהב לטקס, מה שעושה עוול לא קטן לליגה האנגלית שהיא, בעיניי רבים, הטובה בעולם ובשנים המדוברות תמיד היתה אחת מהשתיים הטובות ביותר. מאז רק נציג של ריאל מדריד או ברצלונה זכה בפרס, עד 2023 בה מסי לקח את הפרס השביעי שלו והראשון עם אינטר מיאמי. רודרי, הזוכה המיועד לשנת 2024, אמור לסיים את הבצורת הזאת.
לכן, אחרי שהשניים ירדו מהבמה, הפרס באמת יכול לחזור ולהפוך להיות תחרותי, אך בעייני שלושה פרמרטים חשובים צריכים לקחת בחשבון כדי למנוע מחלוקות ואפליות ולעורר עניין רק יותר בפרס שהפך למעט שנוי במחלוקת. הדבר הראשון שמארגני הפרס חייבים להסדיר הוא עניין החשאיות. בשנים האחרונות זהות הזוכה כבר מודלפת לחלקים כאלה ואחרים בתקשורת ימים או שעות (כמו במקרה האחרון) לפני הטקס עצמו, מה שמוריד את רמת המתח למינימום. אפילו הדלפות של דירוגים סופיים רצות בפידים של הטוויטר ב-24 השעות האחרונות (חלקן פייק וחלקן אולי נכונות). נכון שקשה לשמור על חשאיות במאה ה-21, אבל אפשר לקבוע את ההצבעה בסמוך לטקס כדי להפוך את האירוע מסקרן יותר ממה שהוא כיום ולהפוך אותו לסוג של אירוויזיון, כשהבחירה צריכה לעשות בזמן אמת.
הדבר השני שחשוב לעשות הוא לחדד את הקריטריונים לבחירת השחקן הטוב בעולם בשנה. לרוב הקריטריונים מדברים על הישגים קבוצתיים (כולל נבחרת) ואישיים של השחקנים המדוברים, אך בפועל נוצרת הרבה פעמים חוסר אחידות בבחירות בשנים של יורו או מונדיאל. בשנים הזוגיות אין ספק שצריך להעניק משקל גדול יותר לתחרות של הנבחרות (ובכלל זה גם הקופה אמריקה), כפי שקרה כמעט תמיד בהיסטוריה של כדור הזהב, להוציא כמובן את המקרים בהם העניקו את הפרס לליאו מסי ב-2010 ולרונאלדו ב-2014 למרות שנכשלו בטורניר הגדול (גביע העולם). בשנים אי זוגיות יש להעניק משקל רב להישגים בליגות ובליגת האלופות מטבע הדברים.
לפי הטיעון הזה, לרודרי מצטיין וזוכה יורו 2024, יש קייס גדול יותר לזכות מאשר ויניסיוס, שהוביל את ריאל לזכיה בליגת האלופות, אך נכשל בקופה אמריקה עם ברזיל בקיץ. לעקרון הזה יש חשיבות נוספת: רוב שחקני ההתקפה גם ככה מקבלים עדיפות על שחקני הגנה בקרב על הפרס כבר שנים. שחקן ההגנה המאושר האחרון היה פאביו קנאברו, שזכה במונדיאל עם איטליה ועקב כך לקח את כדור הזהב ב-2006. בטורנירים גדולים, כפי שראינו לא פעם, מי שלרוב מתבלטים הם שחקני קישור מרכזי, הגנה או שוערים, להוציא כמובן את מונדיאל 2022 עם מסי ואמבפה. הסיכוי ששחקנים כמו רודרי, קשר אחורי ספרדי אדיר שיתקשה להתחרות עם פופולריות של דריבליסט ברזילאי כמו ויניסיוס, יזכו קטנים באופן מובהק וכדי להגדיל את הסיכוי יש מקום לייחס חשיבות רבה יותר לטורנירי הנבחרות הגדולים בשנים זוגיות, כפי שכנראה נעשה הפעם ובצדק.
לטעמי אפשר להכניס שיקול שלישי שמדבר על הפרס כסוג של מפעל חיים. יש לעיתים שנים שהוויכוח על השחקן הטוב בעולם אינו מסתכם בשחקן אחד, שניים או שלושה, אלא על יותר. כלומר אף אחד מהמועמדים לא התבלט באופן מיוחד וכאן אולי המקום לתת העדפה לשחקנים שהצטיינו באותה שנה ומקבלים את הפרס בזכות הפז"ם, הוותק והתרומה האדירה שלהם בשנים קודמות. כאלה שכמעט פספסו את הרכבת. למשל כמו טוני קרוס שהיה מועמד ראוי השנה, רוברט לבנדובסקי מהטעמים שהזכרנו. קצת בדומה לבחירה של לוקה מודריץ` ב-2018 שאומנם הצטיין במונדיאל ובליגת האלופות, אך קיבל בעיקר את הכבוד על מפעל חיים של קריירה מדהימה במשך שנים.
הבחירה המסתמנת ברודרי, כפי שנראה בשעות האחרונות, היא לא פחות מצדק פואטי. אפשר להתווכח כמובן ולתת טיעונים למי שיפסיד את הפרס, ויניסיוס, שהוביל את ריאל מדריד לזכייה בליגת האלופות וסיפק עונה נהדרת. אבל לא רק מספרים ויחסי ציבור צריכים לקבוע את זהות הזוכה. רודרי, שנחשב כבר זמן רב לקשר האחורי הטוב בעולם, מתקן עוול שנעשה לדור שלהם של שחקני נבחרת ספרד קודמים שלא השכילו לזכות בפרס למרות שהיו חלק מדור הזהב שזכה עם ספרד במונדיאל ובשני יורואים. הזוכה הספרדי האחרון בפרס היה לואיס סוארס, אי שם ב-1960.
אז כפי המסתמן ובשל חוסר החשאיות, ויניסיוס ג`וניור אמור לזכות בבאלון ד`אור ורבים יסכימו על הבחירה ויברכו את המלך החדש, ששוב מגיע מריאל מדריד. הברזילאי של ריאל אכן היה הכוכב הכי גדול והכי משמעותי של הבלאנקוס בזכייה ה-15 שלה בליגת האלופות. הוא נתן עונה נהדרת, אפילו מצויינת, אבל לא כזו שהיתה גדולה יותר מכל העונות האחרות של שחקנים שנשכחו. הוא פשוט נולד בעידן הנכון ועלה לגדולה בדיוק בזמן הנכון כשמסי ורונאלדו יורדים מהבמה בערוב ימיהם ככדורגלנים.
ויניסיוס אגב היה יכול להיות הזוכה הראשון בכדור הזהב שנולד במאה ה-21 ולסמל את הדרך לדור החדש של שחקנים כמו ארלינג הולאנד, קיליאן אמבפה, ג`מאל מוסיאלה, לאמין ימאל, ג`וד בלינגהאם ואחרים שיודעים שהחלום שלהם לאחסן את כדור הזהב בארון התארים שלהם בבית הופך להרבה יותר מציאותי. אם לא השנה, אז בשנים הבאות די בוודאות. נזכיר כי בין 1990 ל-2007 זכו בפרס לא פחות מ-16 כדורגלנים שונים. התחלופה הזו עשתה טוב לפרס ובעיקר צדק עם הכדורגלנים. ועכשיו, אין סיבה שלא יפתח עידן דומה החל מהשנה.
