במהלך ההיסטוריה העשירה של אליפות אירופה, ההגנות הוכיחו שהן לא פחות מכריעות מהתקפות מרהיבות שכובשות את הכותרות. בעוד החלוצים ושחקני הקישור נהנים מהתהילה בזכות שערים מכריעים ומבצעים שהפכו למיתולוגיה, הם השומרים הבלתי נלאים של קו ההגנה שמספקים את היסוד עליו נבנות הקבוצות הזוכות ביורו.
על מנת להוקיר את הגיבורים האפורים האלה, אלן שירר, כדורגלן עבר אנגלי, שנחשב לאחד מהחלוצים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, והיה מלך השערים של הפרמייר ליג עם 260 שערים, מדרג את עשרת שחקני ההגנה הטובים ביותר שלו בהיסטוריית הטורניר.
שירר המשמש היום פאנליסט ופרשן כדורגל בתוכנית "משחק היום" ("Match of the Day") של ה-BBC, וכותב טורים בנושאי כדורגל, הציג את הבחירה שלו בפודקסט התכנית, והסביר ששקל גורמים רבים, כולל מצוינות אישית, עקביות, מנהיגות והשפעה על ההצלחה הקבוצתית. להלן, בסיוע ChatGPT, עשרת שחקני ההגנה הגדולים של אלן שירר:
10. אנדראס ברמה
במישור הבינלאומי, ברמה ידוע בעיקר בזכות כיבוש שער הניצחון של גרמניה בגמר מונדיאל 1990 נגד ארגנטינה מבעיטת עונשין בדקה ה-85. למרות שהצלחה זו אינה רלוונטית לרשימת שחקני ההגנה הטובים ביותר ביורו, היא עדיין נשארה בזיכרונו של שירר.
9. פיליפ לאם
הקשר-המגן הגרמני היה מנהיג יוצא דופן בימיו הגדולים, ונכלל בנבחרת השנה של אופ"א בשנים 2006, 2008, 2012, 2013 ו-2014. יחד עם זאת, 113 הופעותיו ברמה הבינלאומית מציבות אותו בעשירייה המובילה של השחקנים בעלי הכי הרבה הופעות בגרמניה בכל הזמנים.
8. פפה
שירר כינה את פפה "אמן האמנויות האפלות" עם קורטוב של חיוב ושלילה. בעוד הוא שיבח את האגרסיביות של המגן הפורטוגלי, הוא טען שישנם שחקנים טובים יותר מבחינה טכנית בהיסטוריית הטורניר. "פפה הקילר" היה אחד השחקנים המפחידים ביותר לשחק מולם. זוכה יורו 2016 עם פורטוגל עדיין משחק בנבחרת פורטוגל לקראת יורו 2024 בגיל 41.
7. ג'ורג'ו קייליני
למרות ששירר טען שקייליני "לא היה יכול להתחמק מהאכזריות שלו כיום", הוא עדיין שיבח את האיטלקי על סגנון המשחק הייחודי שלו. המגן, שיכול היה לשחק במערך של שלושה או ארבעה שחקנים בהגנה, היה בלתי נלאה כשזה נגע למעקב אחרי שחקני היריב. שירר הביע את תודתו על כך שלא נאלץ לשחק מולו, שכן הוא שיחק פעמים רבות "כמו כלב גישוש" עם ההתמדה שלו בניג'וס לחלוצים יריבים.
6. פאולו מאלדיני
למי שלא מבין כיצד מאלדיני נמצא במיקום כה נמוך בשתי הרשימות, שירר מסביר ששחקנים שלא זכו בתואר העליון של היבשת מוגבלים למיקום נמוך יותר בדירוג.
5. קרלס פויול
פויול שיחק תפקיד משמעותי באחת מקבוצות הכדורגל הגדולות ביותר שנבנו אי פעם – נבחרת ספרד של תחילת העשור הקודם. הוא הרגיש שמקומו החמישי הוא הנכון לאחר הפציעה שלו שמנעה ממנו להשתתף ביורו 2012.
4. ליליאן תוראם
תוראם זכה לשבחים על היכולת שלו לשחק בכל עמדות ההגנה והמהירות שלו לכסות את כל שטח המגרש. הוא שיחק בארבע אליפויות אירופה במהלך קריירה בינלאומית שנמשכה 14 שנה.
3. רונלד קומאן
הכדורגלן ההולנדי הפורה הוערך כמגן השלישי הטוב ביותר בהיסטוריית היורו על ידי שירר. כמובן, שירר לא יכול שלא להיזכר בימי המשחק שלו, כשהוא מכבד את הבעיטות המדויקות של קומאן.
2. סרחיו ראמוס
זה מדהים שראמוס עדיין משחק. למרות שפרש מהכדורגל הבינלאומי לפני שנתיים לאחר שהמאמן החדש לואיס דה לה פואנטה הודיע לו שהוא לא ייבחר יותר, בגיל 38 הוא עדיין ממשיך לשחק, לאחר ששיחק 28 פעמים בעונה האחרונה בליגה הספרדית עם סביליה. ברשימה של שירר, אריכות הימים שיחקה תפקיד קריטי בתהליך הבחירה, למרות שהוא עדיין לא מצליח להאמין כמה זמן ראמוס משחק.
1. פרנץ בקנבאואר
פרנץ בקנבאואר, או "הקייזר", כפי שהוא כונה, נחשב לאחד מגדולי שחקני ההגנה בהיסטוריה של הכדורגל בזכות יכולתו יוצאת הדופן לשלב הגנה חזקה עם יכולות טכניות גבוהות, ושירר אינו מערער על כך. הוא מדגיש את יכולתו לנהל את המשחק מהעמדה ההגנתית ולהתחיל התקפות מדויקות. כמובן הוא מכיר גם בכושר המנהיגות שלו שהוביל לזכיות רבות, כולל ביורו 1972, מונדיאל 1974 (עם מערב גרמניה) ושלושה גביעי אירופה רצופים עם באיירן מינכן. מאחר ושירר היה בר מזל לגדול כשהוא צופה בו, הוא החליט למקום אותו במקום הראשון.
בכתבה זו אנו מכבדים את עשרת שחקני ההגנה הגדולים ביותר בהיסטוריית היורו, לפי בחירתו של אלן שירר. כל אחד מהם תרם בצורה יוצאת דופן לעיצוב הטורניר ולהצלחת הנבחרות שלהם, והשאיר חותם בלתי נשכח על המשחק.
