שנה שלמה בחר שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז לשתוק. מאז הריאיון האחרון שנתן, בדיוק כשצה"ל נכנס קרקעית לעזה, הוא נמנע מלהתבטא בפומבי. בשיחה ראשונה אמש (שישי) באולפן שישי אחרי שנת המלחמה הקשה בתולדות המדינה, הוא חושף פרטים דרמטיים על קבלת ההחלטות בימים הראשונים, על הזדמנויות שהוחמצו, על ועדת חקירה שניסו להקים ונגנזה – ומה לדעתו צריך לעשות נגד איראן. "התמרון הצבאי הצליח", הדגיש, "אבל הדרג המדיני בעליבותו הערכית לא הצליח להשיג את היעדים שהוא קבע".
"אני חשבתי שזה יהיה יותר קצר", פתח מופז. "אני למדתי לאורך שנותיי שלכל תמרון צבאי יש תמרון מדיני, התמרון המדיני קודם לתמרון הצבאי. כאן קרה דבר קשה מאוד". את הכישלון המדיני מופז רואה בבירור בכל החזיתות. "תחליט מי ישלוט בעזה ביום שאחר", תבע בתקיפות."זה ברור שזה לא חמאס. תחליט כבר מי יהיה שם".
"מדינת ישראל עד עכשיו נכשלה בהחזרת החטופים. אני חושב שזה לא בסדר העדיפות של הקבינט" | צילום:
חדשות
כשעולה הרעיון להקים התנחלויות בעזה, מופז דוחה אותו על הסף: "זה נראה לי חלום הזוי של מספר משיחיים שרוצים לקיים את חלומם. חיילי צה"ל ילכו להגן עליהם עכשיו בתוך הרצועה? מה בדיוק רוצים? זה לא עונה בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל".
מופז אינו מהסס כשהוא מדבר על נושא החטופים והכישלון המתמשך בהשבתם. "מדינת ישראל עד עכשיו נכשלה בהחזרת החטופים" הוא הדגיש. "אני חושב שזה לא בסדר העדיפות של הקבינט. יש קיצוניים שאומרים 'נלך עד הסוף'. מה זה הסוף הזה בדיוק? לאן הולכים? מה זה הסוף הזה? מי ילך עד הסוף? החיילים שלנו? הם ילכו עד הסוף? אלה שלא שירתו? אלה שלא שולחים את הילדים שלהם לצבא?".
"הקטע הזה של הכמה קילומטרים זה סלע קיומנו?". ראש הממשלה נתניהו במסיבת העיתונאים על ציר פילדלפי | צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
כשאתה רואה את ראש הממשלה מצביע על ציר פילדלפי, וטוען שבלי הציר הזה אין עסקה, מה עובר עליך כאיש ביטחון, כמי שהיה שם?
"המצרים סגרו את כל המנהרות שם ב-2016. רוב ההברחות שבוצעו מפילדלפי בשנים האחרונות היו ממעבר רפיח. הוא (נתניהו) מוכר קרח לאסקימוסים. עומד מול האומה ואומר בגלל הקטע הזה יש את כל המערכה המורכבת הזו. הקטע הזה של הכמה קילומטרים זה סלע קיומנו? יבריחו את החטופים משם? הם מסוגלים בכלל ללכת?".
"נתניהו היה בהלם, הוא פחד"
ארבעה ימים בלבד אחרי 7 באוקטובר, מספר מופז, הייתה הזדמנות שיכלה לשנות את פני המערכה כולה. "באו אליו (לנתניהו) מערכת הביטחון והרמטכ"ל, הציעו לו ב-11 לאוקטובר לחסל את נסראללה", הוא מספר. "אפשר היה לקצר את כל המלחמה הזאת".
מופז: "נתניהו היה בהלם הוא פחד" | צילום:
רויטרס
כשנשאל מדוע ההזדמנות הוחמצה, מופז לא מהסס בביקורתו על נתניהו: "הוא היה בהלם. בהלם. הוא פחד". הוא ממשיך: "יש לי כמה שעות נתניהו. ברגעים כאלה, כשהכול מתמוטט לך, אתה צריך לרגע אחד להתאושש ולקבוע סדרי עדיפויות. כשבא אליך שר הביטחון והרמטכ"ל ואומרים לך 'שמע, יש הזדמנות לחסל את נסראללה יחד עם כל המנהיגות של החיזבאללה', ממש בשבוע הראשון של המלחמה, מה אתה מפחד? ממי אתה מפחד? עם חיל האוויר הכי טוב בעולם ועם הצבא הכי טוב בעולם".
התוצאה של אותה החמצה, לדברי מופז, הייתה הרסנית: "מרוב ההלם, מחוסר היכולת לקבל החלטה, הם פינו את כל הצפון ביוזמתה של ישראל, בהחלטת ממשלה ישראלית, והפכו את הצפון לעיי חורבות. למה? למה? אפשר היה לגמור את זה ולא להזיז איש מביתו".
ועדת החקירה שנגנזה: "הכינו לרמטכ"ל מארב"
חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי ממופז לעמוד בראש ועדת חקירה – שתחקור את מחדל 7 באוקטובר ואת התנהלותו. בריאיון, חושף מופז פרטים על אותה השיחה בארבע עיניים עם הרמטכ"ל: "באתי ללשכה, והוא אמר לי 'תשמע, החלטנו להתחיל את התחקיר המבצעי של צה"ל. בחרתי כמה אלופים, אנשים מאוד ראויים, ואני מבקש שתעמוד בראש הצוות הזה'".
הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש ממופז לעמוד בראש תחקיר צבאי מקיף על אירועי 7 באוקטובר, אך היוזמה סוכלה | צילום:
דובר צה"ל
הייתה ביקורות על כך שהרמטכ"ל ממנה אותך, שהעמדות שלך נגד הממשלה ידועות, שאתה לא מאוהביו הגדולים של נתניהו וגם שאתה חלק מהקונספציה.
"הוא לא התכוון שאני אתעסק עם הממשלה, הוא התכוון שנבדוק את הצבא. צבא שנמצא במלחמה חייב לתחקר את עצמו כל שבוע. אני הסכמתי והוא אמר 'תשמע, זה בינתיים מסווג. אנחנו נקרא לך'. לאחר מכן אני מקבל טלפון שזה הודלף וכרגע זה נודע לרבים. הרצי הלוי מגיע לקבינט והם שוב הכינו לו מארב, לרמטכ"ל, ומאז עוד כמה מארבים, ושוב נתנו לו מקלחת קרה. הבן אדם רוצה לשפר את הביצועים של הצבא, אין לזה שום קשר לקבינט ולממשלה, זו זכותו המוחלטת. זו חובתו".
המטרה – הפלת משטר האייתולות
כילד שנולד באספהאן, מופז מכיר היטב את האתגר האיראני. "הסיפור של איראן הוא מורכב", הוא אומר, ומתאר כיצד השנה האחרונה טלטלה את המערכת שבנתה איראן סביב ישראל. "במהלך השנה האחרונה היא ספגה מכה קשה, במיוחד הפרוקסי הראשי, החיזבאללה. וגם האיראנים עצמם, המערכת הצבאית שלהם נפגעה בתקיפה הצה"לית".
כאחד שעוקב אחר התקשורת האיראנית, מופז רואה בהצהרות הלוחמניות של המשטר סימן דווקא לחולשה. "הם כל הזמן משקרים, הם מספרים סיפורי מעשיות, הם גם מאיימים. בשלב הזה שהם מאיימים הם חושפים את חולשתם", הוא אומר, ומשרטט תמונה של משטר שמנסה להסתיר את פגיעותו מאחורי מסך עשן של איומים.
"להפיל את משטר האייתולות. העם האיראני משתוקק לזה". מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי, ארכיון | צילום:
AP
אבל הפתרון, לדעתו של מופז, אינו טמון בעוד גל תקיפות של צה"ל. "הסיפור באיראן הוא לא לתקוף עוד כמה מטרות או את הגרעין או את הנפט", הוא מסביר. במקום זאת, הוא רואה את המפתח בשינוי פנימי: "הסיפור באיראן הוא להפיל את המשטר של האייתוללות, את המשטר הנוכחי". הוא מודע לכך שזו משימה שישראל לא יכולה להוביל לבדה, אבל מאמין שהיא אפשרית – "העם האיראני משתוקק לזה שזה יקרה".
"עסוקים בג'ובים, חוק השתמטות ונסיעות לחו"ל"
במהלך הריאיון, סוגיית חוק ההשתמטות והמחיר שמשלמות משפחות הלוחמים מעורר במופז תגובה נחרצת. כאב בעצמו לשני לוחמים – האחד היה עד לאחרונה מפקד יחידה מובחרת והשני לוחם במילואים – הוא רואה מקרוב את הפער בין המשרתים לבין אלה שלא. "המדינה הזו לא תתקיים ללא כוח המגן שלה. צריך לחזק אותו. נדרשים עוד חיילים", מבהיר. "מה זה הדבר הזה שיש כאלה שישרתו ויש כאלה שלא ישרתו? מה זה הדבר הזה שיש כאלה משפחות שימתינו האם יגיעו המבשרים וידפקו על דלת ביתם או לא?".
"איפה הדוגמה האישית? כל היום עסוקים בג'ובים, בחוק ההשתמטות, בלחפש עוד נסיעה לחו"ל, בכנף ציון" | צילום:
חיים צח, לע"מ
כמי שעבר את כל שרשרת הפיקוד בצה"ל, יש לו ביקורת רבה על ההנהגה הנוכחית. "איפה הדוגמה האישית? כל היום עסוקים בג'ובים, בחוק ההשתמטות, בלחפש עוד נסיעה לחו"ל, בכנף ציון", אמר. "מדינה במלחמה, אנשים יושבים ובוכים, אבלים, לא יודעים לאן הם יחזרו למחרת. פונו מבתיהם. זה לא יכול להיות שהם לא משמשים דוגמה אישית".
רה"מ נתניהו מצהיר שוב ושוב שהמלחמה תימשך עד הניצחון. אלא, שמופז חלוק עליו: "הצבא ניצח. נקודה. הוא ניצח גם ברצועת עזה, הוא ניצח גם בלבנון. אין ניצחונות קלים, בוודאי לא במלחמה שיש בה הפתעה. עכשיו הדרג המדיני צריך להוכיח את עצמו. הוא היה צריך לעסוק בזה כל השנה האחרונה, הוא לא עסק בזה".
"רה"מ וחברי הקואליציה שלו רוצים מלחמה ארוכה בגלל שיקולים פוליטיים". שאול מופז ובנימין נתניהו, 2012 | צילום:
מרים אליסטר, פלאש 90
לדבריו, התמשכות המלחמה נובעת משיקולים זרים: "ראש הממשלה וחברי הקואליציה שלו רוצים מלחמה ארוכה. יותר ארוכה ממה שצריך". הוא הוסיף: "שיקולים פוליטיים של הישרדות פוליטית. הם רוצים להגיע ל-2026, ואחר כך אולי יקרה איזה נס או איזה סלטה לאחור והם יצליחו להיבחר שוב. הם לא ייבחרו שוב. זאת מדינה שחרדה לגורלה".
אם היו מזרזים את סיום הלחימה, אולי סינוואר היה נשאר בחיים.
"את סינוואר היינו הורגים בכל מקרה. עכשיו סינוואר איננו – יש את החטופים? סיימת את המלחמה? לא. זה בסוף נתון בידיים של ראש הממשלה. הוא יודע שהחטופים לא יחזרו והמלחמה הזאת לא תסתיים עד שמדינת ישראל תסכים לצאת מתוך רצועת עזה. החמאס יודע שכשתסתיים המלחמה הם לא ישלטו ברצועה יותר. לכן כששני הצדדים יודעים מה הולך לקרות בסיום, בואו נגמור עם זה, כן? בואו נגמור עם זה".
"החיילים שנלחמים עכשיו בתוך רצועת עזה ובגבול הצפון – הם דור הניצחון" | צילום:
AP
למרות הביקורת הקשה, מופז מסיים בנימה אופטימית: "מי שהוביל את המלחמה הזאת בדרג המדיני זה דור של החורבן. אבל החיילים שנלחמים עכשיו בתוך רצועת עזה ובגבול הצפון, הטייסים, אנשי חיל הים והמודיעין – הם דור הניצחון. זה דור נפלא, הרבה יותר טוב מהדור שלי. אני מאמין שלא ירחק היום והדור הזה, דור הניצחון, יגיע למנהיגות במדינת ישראל, ויעשה את השיקום המצופה למען עתידה של ישראל".
