בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
מאת: גילי סיוון .
לאחרונה דן ביהמ"ש בתביעה של אב לקבלת דמי מזונות מגרושתו עבור הילדים. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אף קיבל את תביעתו, למרות התנגדות האישה, וקבע כי היא תיאלץ לזון את הילדים.
במרכז ההליך, אב לשני קטינים, בהליכי גירושים, שהגיש תביעה נגד אשתו למזונות קטינים לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. האם טענה בתגובה כי האב לא יכול להגיש בקשה למזונות, וכי הוא מנצל את ההליך כדי שהדיון במזונות לא יהיה בבית הדין הרבני.
ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים קיבל את טענותיו של האב במקביל לדחיית בקשתה של האם ואפילו מחייב אותה בהוצאות משפט.
לדברי עו"ד דקלה סומך קרם, העוסקת בדיני משפחה וגירושין, מדובר בפסיקה צודקת. "אני טוענת", היא אומרת, "כי מזונות ילדים, כשמם כן הם – הם לא מזונות אם ולא מזונות אב. לכן, הזכות להגיש את התביעה הן לאבא של הילדים והן לאמא של הילדים".
עו"ד סומך קרם מוסיפה, כי עד שנת 2017 הייתה פסיקה מאוד ברורה ולפיה החובה האבסולוטית במזונות מוטלת על האב. "לא משנה כמה הצדדים מרוויחים", היא אומרת, "לא משנה אם יש משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת, בכל מקרה החובה מוטלת על האב. בשנת 2017 נפל דבר בישראל כאשר ביהמ"ש העליון בפסיקה שמוכרת כבע"מ 919/17 עושה סוף להפליה המגדרית. ביהמ"ש קובע כי החובה לתשלום מזונות מעל גיל 6 חלה על שני ההורים בחלקים שווים ללא קשר למגדר. כלומר, ביהמ"ש בודק מה היא חלוקת זמני השהות, מה ההכנסה של ההורים ולפי זה הוא פוסק מזונות".
– האם מערכת המשפט אכן פועלת בהתאם להלכה הזו?
עו"ד סומך קרם: "ביהמ"ש לענייני משפחה מיישמים את ההלכה בצורה נהדרת ואפילו לקחו זאת צעד אחד קדימה. גם כאשר מדובר בילדים מדובר בילדים בני פחות מ-6 והחובה האבסולוטית היא על האב, עדיין ביהמ"ש מתחשב בהכנסה של האם ובזמני השהות. לעומת זאת, בביה"ד הרבני התפיסה היא יותר מיושנת וקשה להם יותר ליישם את בע"מ 919/17. עד כדי כך שאני לפעמים נכנסת לשם ומתקשה להאמין שאני בשנת 2024".
– תמיד לאישה עדיף להתנגד להליך בביהמ"ש למשפחה?
עו"ד סומך קרם: "ממש לא. כשמדובר באנשים מאוד עשירים, שחיים ברמת חיים גבוהה מאוד, יתכן שיהיה עדיף לנהל את המשפט בביהמ"ש לענייני משפחה, יהיה סיכוי שביהמ"ש יכיר מושגים יותר מודרניים ועדכניים – כמו פראדה, גוצ'י, חופשות יוקרה במלדיביים וכן הלאה. זאת, לעומת ביה"ד הרבני שלא מכיר את העולם הזה ואת המושגים האלה".
– כיצד נקבע גובה המזונות?
עו"ד סומך קרם: "כאשר הילדים הם מתחת לגיל 6 החובה האבסולוטית לשלם מוזנות מוטלת על האב. כאשר מדובר על ילדים מעל 6 – בודקים שני פרמטרים: חלוקת זמני שהות והפרשי כושר השתכרות.
כלומר, בודקים את משך הזמן שהילדים נמצאים אצל האם לעומת האב, וכן מה ההכנסות והנכסים של שני הצדדים. בהחלט ניתן לומר שאם מדובר באחריות הורית משותפת ולהורים שכר זהה – לא יהיו מזונות. אם לאם יהיה שכר גבוה משל האב, בהחלט יתכן שהיא תשלם מזונות לאב".
– מה הם מזונות זמניים?
עו"ד סומך קרם: "כשמגישים תביעת מזונות ועד שניתן פסק דין יכולה לחלוף תקופה ארוכה גם של שנה ושנתיים. מזונות ילדים זה סעד שצריך לקבל אותו בדחיפות ולכן, מוגשת בקשה לתביעת מזונות, ובמסגרתה מבקשים מזונות זמניים. בבקשה זו הצד מבקש מזונות עד להכרעה, על פי הנתונים שבידיו. המזונות האלה משתנים או שלא במסגרת פסק הדין ויכולים להשתנות גם במהלך ההליך אם הובא בפניו מידע חדש".
– האם ניתן לשנות את גובה המזונות?
עו"ד סומך קרם: "ניתן לשנות את גובה המזונות בקרות אירוע לא צפוי, כלומר אם יש שינוי נסיבות. לדוגמא, לקוח במשרד שלי התחייב לשלם מזונות עבור 2 ילדים בגובה של 12 אלף שקלים. הוא הרוויח עשרות אלפי שקלים בכל חודש, אך רצה הגורל והחברה שלו נכנסה לחובות ונמצאת כיום בהליכי פירוק. הוא שהיה ערב באופן אישי לחובות החברה, נכנס להליך פשיטת רגל ואין ביכולתו לעמוד בסכום המזונות שלו התחייב במסגרת ההסכם. פנינו לביהמ"ש לענייני משפחה, וביהמ"ש קיבל את הטענה שלנו והפחית באופן דרמטי את המזונות במקרה הזה".
*****
לעו"ד דקלה סומך קרם תואר LL.B במשפטים ו – B.A בכלכלה והיא סיימה את לימודיה בהצטיינות.
לאחר הסמכתה כחברה בלשכת עורכי הדין עבדה עו"ד דקלה סומך קרם במשרדים המובלים בתחום דיני המשפחה בארץ ובין היתר במשרדה של השופטת בדימוס טליה קופלמן פרדו ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
