בלב ליבו של רחוב נחלת בנימין הסוער בתל אביב שוכן מקום מפלט קולינרי אינטימי בשם “יין בחצר". מסתתר בו סיפור מרגש שעושה את החוויה במקום מיוחדת. הצוות כולו מורכב מגברים ונשים המשרתים במילואים, שזה עתה שבו משירות ממושך ושרבים מהם עומדים בפני גיוס נוסף. כך, כל מנה שמגיעה לשולחן מקבלת ממד נוסף, טעם של הערכה והוקרה.
המנות, כשלעצמן, העידו על מקצועיות ועל כישרון. התחלנו עם ברוסקטה ספייסי טונה אדומה, שם התפרץ טעם עשיר ועוקצני של טונה איכותית שמורכבת בעדינות עם איולי צ’יפוטלה מעושן ומרענן ונגיעות ירק שהוסיפו פריכות וחיות (64 שקלים). מהסושי, טעמנו קריספי סאוור עם טונה אדומה, אבוקדו, בטטה, איולו יוזו ולימון – שאומנם לא היה מדויק ולא סופר־אסתטי, אבל בנוי מחומרי גלם מצוינים שיוצרים ביס כזה שתרצו ממנו עוד (64 שקלים).
המשכנו לסביצ’ה מוסר הים העדין, שהרכבו המדויק מעיד על מחשבה ועל תשומת לב לפרטים קטנים (56 שקלים), וסיימנו עם טרטר ברמונדי אלגנטי, שהוגש על קרקר קצח פריך עם ויניגרט דמררה מתוחכם, אבוקדו קרמי, בצלים פריכים, רמזים של תפוח עץ ונגיעות עדינות של צ’ילי וכוסברה. טריות הדגים הייתה ללא פשרות.
יתרון נוסף ומשמעותי הוא כשרות המסעדה, המאפשרת לקהל רחב יותר במרכז תל אביב ליהנות מחוויה קולינרית משובחת. יוזמה מבורכת היא האפרטיבו באמצע השבוע – 30% הנחה על כל התפריט והיינות עד השעה 19:00.
“יין בחצר" הוא הרבה יותר ממקום לאכול בו. זהו מפגש מרגש בין טעם משובח, איכות בלתי מתפשרת וסיפור אנושי מעורר השראה. הביקור במקום הזה הוא לא רק חגיגה לחך, אלא גם הזדמנות להוקיר את אלו שמסכנים את חייהם למעננו.
“יין בחצר", נחלת בנימין 3, תל אביב (כשר)
הבטחה בשדרה
בצומת האייקוני של שדרות רוטשילד ורחוב יבנה בתל אביב, במקום שבו שכנה מסעדת “מוזס", הוקם לאחרונה “בית גולדברג 1928" – בר אוכל חדש ומבטיח, שמצליח כבר בצעדיו הראשונים להפיח רוח רעננה בסצינה הקולינרית התל־אביבית.
הכניסה היא כמו כניסה לתיאטרון אורבני אלגנטי. הריהוט החם והעשיר, עם נגיעות קלאסיות מודרניות, יוצר תחושה של דרמה, בסטייל. המרפסת רחבת הידיים מזמינה בריזה תחת כיפת השמיים, בעוד החלל הפנימי שוקק חיים בזכות בר מרכזי דומיננטי. המעבר בין האווירה הנינוחה בשעות היום לאנרגיה המתפרצת של הערב מעיד על רבגוניות המקום.
התפריט, המתמקד במנות חלוקה, מעודד חוויה קולינרית משותפת. פתחנו עם פוקצ’ה שום מצוינת, פשוטה אך ממכרת (29 שקלים); ועם ברוסקטה טונה אדומה מעולה, שהציגה טריות ואיכות חומרי גלם: איולי צ’ילי, צלפים, עגבניות ובזיליקום. כל ביס הצליח להוציא מאיתנו “וואו" קטן (72 שקלים).
לעומת זאת, מנת פרפר הדניס לא הצליחה לעורר התלהבות מיוחדת, ואיכות הדג לא בלטה כפי שהיינו מצפים במקום ברמה כזו (96 שקלים). חיפו עליו שיפוד האנטרקוט העסיסי, על אף הפשטות לכאורה, שהפגין עושר טעמים עמוק של בשר משובח שנצלה במידה הנכונה. לצידו, קריספיות תפוחי האדמה ורעננות הצ’ימיצ’ורי יצרו הרמוניה נהדרת (98 שקלים).
יותר מכל אהבנו את הספגטיני – חגיגה של טעמי הים התיכון בפסטה דקיקה ועדינה, עטופה ברוטב פוטנסקה עשיר ופיקנטי, נגיעות עגבניות מתוקות, זיתים מלוחים, צלפים חמצמצים ושום ארומטי – ומעליה שיפוד דג ים צלוי היטב ומתובל טוב אף יותר (88 שקלים). חשוב לציין את הפוטנציאל הטמון במקום: תפריט פתיחים מגוון, הכולל קרפצ’יו דג ים־תיכוני, פלמידה אדומה ותמנון צלוי, מעיד על כיוון מעניין.
“בית גולדברג 1928" נמצא בתחילת דרכו, וניכרת ההשקעה והתשוקה של היוצרים, ארז אביב, יונתן לוין ואריאל אלמקייס, שמאחוריהם שורת מקומות בילוי מצליחים. עם ליטוש קל של המנות שטעמנו, מיקוד נוסף והקפדה באיכות חומרי הגלם, יש לו פוטנציאל להפוך למוסד בילוי מרכזי ומוערך בלב תל אביב. נשוב, בתקווה לראות את הפוטנציאל מתממש.
“בית גולדברג 1928", שדרות רוטשילד 35, תל אביב (לא כשר)
טרק להימלאיה
לאחר תקופה ממושכת במילואים, ארבעת האחים לבית יצחקי חוזרים הביתה ומזמינים את הציבור לחוויה חקלאית מתוקה במיוחד: קטיף עצמי של תותי הימלאיה (או תות פקיסטני) ב"מטעי יצחקי" במושב כפר הס, במהלך כל סופי השבוע של חודש מאי. הפעילות תתקיים בימי שישי ושבת, בשעות 9:00־15:00, בעלות של 40 שקלים לקוטף/ת מגיל שנתיים ומעלה, ללא צורך בתיאום מראש.
תות ההימלאיה הוא פרי ייחודי, מתוק ועסיסי במיוחד, המאופיין בצורתו המוארכת ובטעמו העמוק. מדובר בזן עמיד, הגדל היטב גם באקלים הישראלי, אך נדיר יחסית בשווקים המקומיים. לכן חוויית הקטיף לא רק מהנה, אלא גם מיוחדת. זהו פרי שמתאים לנשנוש, ישר מהשיח, וגם להכנת קונפיטורות, עוגות ומנות אחרונות. המבקרים יוכלו ליהנות לא רק מהקטיף, אלא גם מישיבה רגועה על מחצלות שיפוזרו בין שורות המטעים מול נוף פסטורלי ועצי פרי.
יוסי יצחקי, הבכור באחים: “חקלאות היא מקצוע שדורש לב חזק בכל יום מחדש, אבל במלחמה האתגר הוכפל – כולנו גויסנו, והשדה נותר מיותם. להזמין אנשים לבוא לקטוף זו סגירת מעגל מרגשת, ואולי גם קצת ריפוי".
“מטעי יצחקי", כפר הס, מדי שישי ושבת בחודש מאי
