72 שעות לאחר שהצליח להימלט מירי שבוצע לעברו מאקדח אוויר, בעת שהיה בדרכו חזרה מבית הכנסת, זמן קצר לאחר שהתלונן במוקד 100 של המשטרה על קטין בן מיעוטים חמוש באקדח דמה הנראה כאמיתי, הותקף בראשון האחרון ד., תושב שכונת עמישב ברמלה, על ידי בן מיעוטים אחר. הפעם בשכונת השופטים או הרדוף כפי שהיא מכונה, בעת שהסיע חבר לביתו בסיום התפילה.
"זו עוד דוגמה ממשית לשנאה הלאומנית שמתעצמת ברמלה, ואם המשטרה וכוחות הביטחון לא יודעו לשים את היד על הדופק ולעצור את האירועים הללו, אנחנו כתושבים לא נופתע אם נחזור להסלמה ולהתפרצות הזעם ברחובות", אומר ד. בשיחה עם מעריב. "אני לא רודף מלחמות, ממש לא, אבל אני לא צריך לחשוש בעיר שבה אני מתגורר וחייתי בשכנות טובה גם עם הערבים. יש פה שנאה שמקננת בהם פתאום ואני רק סימפטום".
ד., כזכור, התלונן בחמישי שעבר על הגעה מאוחרת של המשטרה לטפל באירוע שבו נצפה קטין בן מיעוטים אוחז באקדח שבדיעבד התברר כאקדח אוויר ומאיים על צעירים ערבים, ולאחר מכן מבצע ירי על יהודים, ביניהם גם לעברו. המשטרה לא איתרה את החשוד, ולאחר הדיווח השני והשלישי הגיעה באיחור של למעלה מחצי שעה, באירוע שלטענת המשטרה עוד נבדק.
אלא ששלושה ימים לאחר מכן, בראשון האחרון, תיעד ד. במצלמת הטלפון הנייד שלו אירוע אלים שבמהלכו הותקף באמצעות קרש עץ. "סיימנו תפילה והסעתי ברכב שלי חבר לבית שלו בשכונת השופטים הסמוכה. זה אזור מגורים מעורב ולפתע הרגשתי מכה ברכב. הבחנתי שמדובר בקטין שחבט ברכב בעוצמה. שלפתי את הנייד שלי והתחלתי לצלם, כשלפתע יצא מחצר הבית, ככל הנראה אחיו של אותו קטין, כשהוא חמוש בקרש. איים עליי: 'לך, למה? אני אדפוק לך את האוטו, וואלה! יאללה לך, לך מפה, אל תצלם, אל תצלם, וואלה!' ואני עונה לו: 'זוז', ומנסה לעצור את הפגיעה ולאחוז בקרש שלו. זה היה קטין עם שנאה ברורה. הוא לא פנה אליי לשאול למה אני מצלם, אלא ישר יצא מהחצר עם הקרש ביד ורץ לעברי".
גם כאן מתרעם ד. על התנהלות המשטרה באירועי חירום כשאזרחים יהודים מותקפים. "חייגתי אל המשטרה שוב שלוש פעמים, המתנתי למעלה מ-30 דקות, ובלשון המעטה זה לא נעים לשבת ברכב במקום עוין כשעיני כולם מביטות לעברך בזעם. תוך כדי הפניות שלי קיבלתי הודעה בלשון מקוממת: 'בהמשך לפנייתך מספר 8070, ברצוננו להודיעך כי פנייתך התקבלה והועברה לטיפול. נבקש לעדכנך כי ההגעה תתעכב. נמשיך לעדכן אותך. תודה, לשירותך משטרת ישראל'.
על איזה שירות הם מדברים? אני בתוך מקום שבו הותקפתי, שולח להם צילומים וזה עדיין לא גורם למשטרה להגיע אליי בתוך דקות בודדות, אבל כן ניגשו אליי מספר בני מיעוטים וניסו לשאול מה קרה. לכן עזבתי את המקום ומיהרתי אל תחנת המשטרה שממוקמת במרחק פחות מקילומטר מהזירה שבה הותקפתי. זה פשוט מדהים ומקומם שפחות מארבע דקות נסיעה לקח לי להגיע לתחנת המשטרה, אבל למרות הקריאות שלי לעזרה אף ניידת לא הגיעה למרות ששלחתי אליהם את הסרטון האלים.
כשהגעתי לתחנה, היא לא הייתה מאוישת בשוטרים, כך שלא יכולים לטעון בפניי שהיה עומס או קריאות אחרות בטיפול. הגשתי תלונה וכשהייתי בדרכי החוצה הבחנתי בבגיר שמגיע לתחנה עם הילד שחבט לי ברכב והקטין שתקף אותי עם הקרש – בדיעבד הם הגיעו להגיש תלונה נגדית. כמה דקות לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון מהשוטר אריאל ששאל אותי בשלב כלשהו באירוע האם שלפתי נשק. השבתי לו שלא שלפתי נשק, אין לי רישיון לנשק ואני לא נושא נשק, אז הוא אמר לי 'אוקיי, תודה' וסיים את השיחה. אני מבין שזו שיטה לתקוף יהודים ואחר כך להגיש נגדם תלונה במשטרה כדי לא להיעצר. אני לא יודע מה מנסים לעשות, אבל אנחנו לא מרגישים בטוח ברמלה בחודשים האחרונים".
ממשטרת ישראל נמסר: "שוטרי תחנת רמלה מטפלים במאות אירועים מדי יום, בהתאם לדחיפותם ובדגש על הצלת חיים וסיכול פשיעה חמורה ולראיה – ריבוי מעצרים ביומיים האחרונים של חשודים עם אמצעי לחימה רבים, בהם טיל מטאדור, מרעומי פגזים, כלי נשק מסוגים שונים ומטעני חבלה. האירוע שהתרחש לפני יומיים, בו מעורבים קטינים מתחת לגיל 14, מטופל במישור הרווחתי לצד זימון ההורים בהתאם לתחנת המשטרה לחקירה שעודנה מתנהלת".
