אירועים אחרונים שפכו אור על פרק מדאיג בדיוני ועדת הכספים של הכנסת, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר לעזוב דיון קריטי על מצב המשק, והותיר את המשתתפים ללא תשובות. תקרית זו, חסרת תקדים בתולדות הוועדה, מעלה חששות כבדים בנוגע לכיוון המדיניות הכלכלית של ישראל.
ועדת הכספים, שהתכנסה כדי לדון במצב הכלכלי המתדרדר וניסוח תקציב המדינה לשנת 2025, ציפתה לדיון מעמיק בהובלת השר סמוטריץ'. עם זאת, עזיבתו הפתאומית של השר, יחד עם בקשתו להגיש שאלות בכתב, הותירה את חברי הוועדה והאורחים שהוזמנו מתוסכלים וללא הבהירות הדרושה בנוגע לתחזיות ואסטרטגיות כלכליות.
המתחים היו גבוהים ממילא עקב דבריו השנויים במחלוקת של סמוטריץ' על משפחות החטופים, מה שהוביל לאווירה טעונה רגשית. השר, שהיה מודע לתגובת נגד צפויה, בחר בכל זאת להגיע באיחור של 38 דקות, מה שהחמיר את המצב. למרות הנסיבות המאתגרות, רבים קיוו כי יתייחס לדאגות הכלכליות הדוחקות ולפניותיהן של משפחות שנפגעו מהסכסוכים המתמשכים.
במקום זאת, פעולותיו של סמוטריץ' נתפסו כזלזול בוטה בחברי הוועדה ובמשתתפים שהוזמנו, כולל נציגי העצמאים מבית ההסתדרות ותושבים שפונו מהגליל העליון. החלטתו של השר לעזוב את הדיון מוקדם עוררה ביקורת חריפה מגורמים שונים. רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים בהסתדרות, האשים אותו בבריחה, ואילו ח"כ ולדימיר בליאק כינה את התנהגותו "פחדנות עלובה".
ישיבה זו הייתה קריטית, במיוחד על רקע ניסוח תקציב המדינה הבא, אך לא התקיים דיון ענייני. נראה כי מיקודו של שר האוצר מפוצל, כאשר זמן משמעותי מוקדש לעניינים שאינם כלכליים, כמו נושאי משרד הביטחון וההתיישבות ביהודה ושומרון. פיזור זה מעלה שאלות בנוגע לסדרי העדיפויות בניהול הכלכלה בתקופה קריטית זו.
בתוך משרד האוצר עצמו גוברת המורת רוח בקרב בכירים. הנזיפה האחרונה של שר האוצר סמוטריץ' בחשב הכללי יאלי רוטנברג היא דוגמה לכך. רוטנברג, הידוע במסירותו לניהול כספי המדינה, מצא את עצמו תחת ביקורת בלתי מוצדקת, מה שמדגיש עוד יותר את המחלוקת הפנימית במשרד.
ישראל ניצבת בפני אסון כלכלי פוטנציאלי אלא אם כן יחול שינוי לקראת ניהול אחראי. הסיכונים משמעותיים: זרימת כספים בלתי מבוקרת מהתקציב, אינפלציה גואה, עלייה ברמות העוני, והאיום המרחף של הורדה נוספת בדירוג האשראי. תרחיש כזה ירתיע משקיעים וחברות גלובליות מרכזיות מלהתקרב לכלכלת ישראל.
בשלב זה, רק דמויות מפתח ספורות יכולות לנווט את שר האוצר לעבר דרך אחראית יותר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הידוע ברפורמות הכלכליות שהוביל בשנת 2004, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהיה קולני בביקורתו, וועדת הכספים של הכנסת, המחזיקה בסמכות לאשר או לדחות תכניות כלכליות, חייבים לנקוט בפעולה נחרצת.
חג מתן תורה מהווה הזדמנות פז להרהר וליזום צעדים להצלת כלכלת ישראל ממסלולה הנוכחי. ללא התערבות מיידית ואחראית, היציבות הכלכלית של המדינה נותרת בסיכון משמעותי.
