מאז הפינוי של יישובי קו העימות בעקבות המלחמה, תושבים רבים נאלצים להתמודד עם נזקים עצומים שלא מכוסים על ידי המדינה. למרות פגיעות ישירות מטילים שמוכרות על ידי מס רכוש, נזקים עקיפים – כמו פלישת עכברים וחולדות לבתים – נחשבים לנזקים אגביים ולא מזכים בפיצוי. מדובר במקרים שבהם היעדרות התושבים לתקופה ממושכת הפכה את הבתים ליעד קל למכרסמים ולחיות בר אחרות.
"נזק משני לנזק ישיר"
תושבים מדווחים על מקרים שבהם נזקים שנגרמו כתוצאה ישירה מהמלחמה – כמו חלונות שבורים בעקבות טילים – אפשרו לחולדות ולעכברים לחדור לבתים. "כרגע המדינה לא יודעת איך לטפל במקרים האלה", מספר אליהו גליל, תושב שתולה וחבר בכיתת כוננות. "הם מנסים להבין את היקף התופעה, אבל בינתיים אנחנו נשארים עם הנזקים״.
"במהלך המלחמה, התושבים פונו מיידית מהיישוב, והבתים נותרו ריקים במשך 14 חודשים״, מספר אליהו. "גורמי הביטחון המליצו שלא להגיע לשתולה בשל הסכנות באזור, ובשל הפסקת האש, תושבים החלו לבקר בבתים. גילינו נזקים חמורים שנגרמו מהיעדרות ממושכת, ולצד בעיות כמו עובש ורטיבות, הבעיה המרכזית והחמורה ביותר היא השתלטות של עכברים וחולדות על הבתים״.
אליהו משתף מניסיונו האישי: "בתור חבר כיתת כוננות הסתובבתי בבתים רבים ביישוב, ובכל בית מצאנו נזקים חמורים כתוצאה מהעכברים. אני בטוח שהתופעה לא ייחודית רק לשתולה, אלא קיימת בכל יישובי הפינוי״.
״בבית שלי, למשל, כשפתחתי מגירת סכו"ם, גיליתי צואה ושתן של עכברים. הם כרסמו פינה של ארון עץ, והרצפה הייתה מלאה בנסורת וצואה. באחד מארונות המטבח מצאתי עכבר שכרסם בקבוק שמן, מה שגרם לשמן להציף את כל הארון״.
״במהלך הלחימה, ביתי נפגע מטיל, לכן עברתי לבית זמני אחר במושב, הצבתי שם מלכודות – ותפסתי תשעה עכברים. אם כך המצב בבית שהייתה ה בו מעט תנועה, אני לא רוצה לדמיין מה קרה בבתים שלא נכנסו אליהם בכלל. בוקר אחד, כשעליתי לשמירה, נעלתי נעליים ומתוך המכנסיים שלי קפץ עכבר והחל לרוץ. זו המציאות שאנחנו מתמודדים איתה. מדובר בתופעה רחבה וכוללת, ואנחנו לא יכולים להתמודד איתה לבד״.
אליהו מוסיף כי הבעיה חמורה אף יותר בבתים שנפגעו מהדף או רסיסי טילים. "בבתים שנפגעו או שבהם נשברו חלונות, נכנסו לא רק עכברים אלא גם חיות אחרות. ראיתי עקבות של דורבנים וחיות בר נוספות״.
מה שמוסיף לתסכול, לדבריו, הוא חוסר ההכרה מצד המדינה: "מראש הנקרה ועד מטולה, שסובלים מהתופעה. תושבים פנו לשמאים – אך התגובה הייתה שאם אין פגיעה ישירה, אין זכאות לפיצוי״.
רותי חובב, אף היא תושבת שתולה, ביקרה בביתה בשבת האחרונה ונחרדה לגלות את מימדי הנזק שגרמו החולדות והעכברושים במהלך 14 חודשי הפינוי. "מסתבר שהחולדות עשו את הצרכים שלהן על המיטות, הספות, השיש, ואפילו על כלי המטבח שלי. הספות והמזרנים בביתי ספוגים בשתן ובהפרשות – אי אפשר לנקות אותם, צריך לזרוק הכול״.
לדבריה, מס רכוש אינו מכיר בנזקי מכרסמים כנזקי מלחמה, מה שמותיר את התושבים חסרי מענה. ״ביישובים המפונים תושבים נאלצים לזרוק את כל המזרנים, הספות, המיטות וכלי המטבח שלהם. הכל נהרס, ונצטרך לחדש את כל המלאי כשנחזור הביתה״.
רותי מתארת את המצב בביתה: "שמאי אחד שראה מה קורה במגירות המטבח שלי היה בהלם. העכברים כרסמו קופסת טחינה מפלסטיק, שהשמן נשפך ממנה על כל המגירה. כל כלי המטבח והסכו"ם היו מכוסים בצואה ובהפרשות. מתחת לכיור, הדלתות היו מלאות גללים, וכלי הפלסטיק שהיו שם נאכלו לגמרי. כשהשמאי נכנס לבית של אחת השכנות שלי, חולדה קפצה עליו – הוא צרח וברח החוצה״.
היא מוסיפה: "המצב הזה הוא לא רק נזק כלכלי, אלא גם סכנה תברואתית חמורה. עכבר או חולדה שנושכים יכולים לגרום למחלות קשות, ואף למוות. נכנסתי לחדרים וראיתי את הצרכים של העכברים על המיטות, הספות והכורסאות. הכל נגוע, ואני מתכוונת לזרוק את המיטה והספה שלי. חלק מהשכנים כבר הוציאו את כל הריהוט שלהם החוצה״.
רותי מדגישה את תחושת חוסר האונים של התושבים: "אם המדינה לא מכירה בנזקים האלה כנזקי מלחמה, זה פשוט לא בסדר. אצלי בבית, למשל, עכבר עשה לעצמו בית בתוך המשקוף של המקלחת. ברור שהנזק הזה הוא תוצאה ישירה של הפינוי. בלי הפינוי, הבתים לא היו עומדים ריקים ולא היו נגרמים נזקים בסדר גודל כזה״.
