לפי התביעה, הלילות נטולי השינה לצד הסטרס המתמשך שבו שהה החייל במהלך שירותו, הם אלה שהובילו להתקף אפילפטי שבסיומו התעלף. בתחילה דחה משרד הביטחון את תביעתו, אולם לאחר ערעור הוא הסכים לקבל את התביעה שלפיה קיים קשר בין תנאי השירות לבין מחלת האפילפסיה שבה לקה. בחוות דעת שצורפה לתביעה נכתב: "הסיכוי לפתח את המחלה כתוצאה מסטרס מתמשך הוא כ-60%"
לאחרונה נאלץ קצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בחייל כנכה צה"ל. החייל חווה התקף אפילפטי בעקבות ליל שימורים שעבר במסגרת שירותו הקרבי.
מאבקו של ירון (שם בדוי), בן ה-28 שיוצג על ידי עו"ד יואב אלמגור, לא היה קצר ופשוט. בתחילה דחה משרד הביטחון את תביעתו, בטענה כי מדובר באירוע חד פעמי, וכי מדובר בחייל בעל רקע בריאותי שככל הנראה גרם להתקף.
לדברי עו"ד אלמגור, החייל סבל מחבלת ראש בגיל 13 ומזעזוע מוח שאירע במהלך אימון כדורגל. בנוסף, הוא סבל מגידול שפיר שהתגלה במוחו עקב הסריקות הרפואיות שאותן עבר. משרד הביטחון ניסה להיתלות באירועים אלה, בניסיונו לדחות את תביעתו להכרה כנכה צה"ל.
אלא שירון לא הסכים לוותר, והחליט להגיש באמצעות עורך דינו ערעור על החלטת קצין התגמולים. הערעור נדון בפני ביהמ"ש השלום בראשון לציון, המשמש כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים. בתצהיר הוא מתאר שירות צבאי אינטנסיבי, כלוחם במודיעין שדה, שכלל טירונות קרבית והצבת מארבי תצפית בגבול לבנון. בהמשך שירותו הוא נשלח לקורס מפקדים, שם נהפכו המשימות למפרכות אף יותר, לדבריו, וחלקן כללו תרגול תחת חוסר שינה, לרבות לילות נטולי שינה המכונים 'חמשושים'. הוא מציין כי לאורך כל תקופת שירותו הוא היה נתון ללחץ נפשי רב, שנבע מהפעילות האינטנסיבית, המבחנים הרבים ומהחשש מעונשים.
לבסוף, כחודש מתחילת הקורס במהלך ארוחת הצוהריים, ירון עבר התקף אפילפטי – והתעלף. הוא פונה לבית החולים והודח מהקורס מטעמים רפואיים. מאז האירוע הוא הוגדר "בלתי כשיר רפואית", ועבר לשרת ביחידה עורפית. ירון מעיד כי מאז האירוע הוא סובל מהפרעות תפקודיות, ומחרדות ממושכות. הוא נוטל תרופות נגד אפילפסיה וחרדה, ואף סובל מתופעות לוואי עקב נטילתן, ובעיקר מעייפות מוגברת.
חוות הדעת: "חשיפתו לתנאי קיצון שונים בהחלט עשויים להוביל להתקף אפילפטי"
לערעור שהוגש, כאמור, בשל דחיית תביעתו על ידי קצין התגמולים, צורפה חוות דעת רפואית של נוירולוג מומחה, אשר קבע כי הגידול שאובחן במוחו בנערותו, גורם לאפילפסיה במקרים נדירים ביותר: "רק כ-1.5% מהמקרים של ציסטות אפידרמואידיות (גידול לא סרטני שנמצא מתחת לשטח העור) חודרות לפרנכימה (רקמה) המוחית, ואפילפסיה משנית היא נדירה ביותר". לדברי המומחה הסיכוי ללקות באפילפסיה עקב גידול מהסוג שממנו סבל, מוערך באחוזים בודדים, בעוד שהסיכוי לפתח את המחלה כתוצאה מסטרס מתמשך הוא, לפי מספר רב של מחקרים, כ-60%.
לשאלה אם יש קשר בין שירותו הצבאי לבין התפרצות מחלת האפילפסיה, השיב המומחה בחיוב. לדבריו, חשיפתו לתנאי קיצון שונים מאלה שאליהם הורגל במשך כל חייו, במהלך שנת השירות הראשונה שכללו סטרס וחסך בשינה, בהחלט עשויים להוביל להתקף אפילפטי, וכי ניתן להסיק במידה רבה של סבירות שאם לא היה נחשף לסטרס הממושך ולחסך בשינה – סביר להניח שההתקף היה נדחה, אם היה מתרחש בכלל.
חוות הדעת הסותרת
מנגד, הגיש משרד הביטחון חוות אשר סתרה את טענות התובע, ובמרכזה הטענה כי הרקע הרפואי הקודם של הצעיר, הכולל גידול במוח, פגיעת ראש מתאונת דרכים קשה וזעזוע מוח חוזר באימון כדורגל. לפי הטענה, הם אלה שלכאורה גרמו להתקף הפרכוסים שבו לקה, וכי אין לתנאי השירות שלו כל קשר להתקף זה. כמו כן, נטען כי ירון חווה התקף פרכוסים חד פעמי, שמעולם לא חזר על עצמו, ולכן, אין הדבר מעיד על כך שהוא אכן לוקה באפילפסיה.
במסגרת הדיון בערעור, ביקש בית המשפט למנות מומחית מטעמו. האחרונה קבעה בחוות דעתה כי קיים קשר בין שירותו הצבאי לבין האבחנה כי הוא לוקה באפילפסיה. כמו כן, היא העריכה כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהוא לא היה מאובחן כחולה במחלה לולא התנאים הקשים שאותם חווה במהלך שירותו.
לדברי המומחית, קיים כשל לוגי הנובע מעצם הגדרת האפילפסיה אצל הצעיר אך ורק בהתבסס על התקף בודד, אף שאין מחלוקת על כך שההתקף אירע תוך כדי טריגרים שבהם היה נתון במהלך שירותו הצבאי. לדבריה, מכיוון שחווה התקף אפילפטי בודד ואין לו תסמונת גנטית כלשהי, המחקר מצביע שקיים סיכוי של כ-50% להמשך התקפים אפילפטיים.
עוד ציינה כי מאז האירוע, ירון לא גילה כל סימנים לאפילפסיה. "לא ניתן לדעת אם עובדה זו קשורה לכך שהנטייה של התובע להתקפים אינה מספיק חזקה כדי לצאת לאור ללא הטריגרים הצבאיים או שמא הטיפול המתמשך בתרופות נוגדות התקפים הוא שמונע מהנטייה לצאת לאור".
לאחר הגשת הערעור, החליטו נציגי משרד הביטחון לחזור בהם מעמדתם הקודמת ולהכיר בקשר הסיבתי שבין שירותו הצבאי לבין מחלת האפילפסיה שבה לקה. להודעת הצדדים נתן בית המשפט תוקף של פסק דין, תוך שהוא מברך אותם על הגעתם לתוצאה זו. אחוזי הנכות של ירון ייקבעו על ידי ועדה רפואית בהתאם לדין.
"מדובר בהחלטה תקדימית ועקרונית, אשר מאמצת עקרונות בפסיקה הישראלית שיושמו בעבר ולפני שנים רבות", מסכם עו"ד אלמגור. "חיילים רבים עוברים התקף פרכוסי במהלך השירות ולאחר מחסור בשעות שינה, ומשרד הביטחון דוחה את תביעותיהם בטענה שאין המדובר במחלה ושזו אינה קשורה בשירות. יש לקוות שהוכחת הקשר במקרה זה תסייע בתביעות של חיילים נוספים".
