ראש אגף השיקום, לימור לוריא, הציגה היום (חמישי) בפני ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון את תקציב אגף השיקום לשנת 2025 ואת נתוני הטיפול המעודכנים. התקציב יעמוד על 8 מיליארד שקל, לעומת ביצוע תקציבי של 7.1 מיליארד בשנת 2024 ו-5.5 מיליארד בשנת 2023 – הכפלה של התקציב בתוך ארבע שנים (3.92 מיליארד שקל בשנת 2021).
נכון להיום, אגף השיקום מטפל ב-76 אלף פצועי שירות הביטחון, מהם 14 אלף נוספו מאז ה-7 באוקטובר בעקבות מבצע "חרבות ברזל". מבין הפצועים החדשים, 66% הם משרתי מילואים, כ-50% מעל גיל 30, ו-7% הן נשים. 47% מהפצועים מתמודדים עם תגובה נפשית. לוריא הדגישה כי העלייה במספר המטופלים משנה את תמהיל האוכלוסייה: מספר המטופלים עד גיל 40 עלה מ-10% לפני אוקטובר ל-28%, ומספר מתמודדי הנפש עלה מ-26% ל-32%. העלות הממוצעת לטיפול בפצוע חרבות ברזל עומדת על כ-150 אלף שקל.
ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, לימור לוריא, בדיון בוועדה (צילום: דוברות הכנסת)
האגף גייס 1,100 מטפלים חדשים בשנה האחרונה, מהם 900 בתחום בריאות הנפש, אך המחסור החמור ברופאים ממשיך להוות אתגר מרכזי. עובדת סוציאלית אחת מטפלת ב-678 איש, ועל כל רופא ישנם כ-3,000 מטופלים. "גיוס הרופאים הולך להיות אירוע מורכב, ואנשים עם מוגבלות נפשית צורכים פי שלושה שירותים מאנשים עם מוגבלות פיזית, ובקרב מתמודדי נפש רק 49% מועסקים" אמרה לוריא, "ואנחנו צריכים להתמודד עם הצרכים הנוספים, כמו טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפצועים פיזיים".
לוריא הודתה כי המענה לבני המשפחות של הפצועים אינו מספק ושהמערכת הטכנולוגית של אגף שיקום אינה עדכנית. "המשפחות זה משהו שארגון נכי צה"ל לקח על עצמו, אבל המדינה חייבת לקחת אחריות". לוריא ציינה כי רפורמת "נפש אחת" טרם הושלמה, כאשר ארבעה פרקים מחקיקת הרפורמה עדיין ממתינים לטיפול. היא הוסיפה כי האגף מתכוון להחזיר את הוועדות הרפואיות. "הולך להיות משבר תודעתי ופער בציפיות," אמרה. "אני מבקשת שלא לנסות לפרוש את אותה שמיכה דקה על הרבה יותר אנשים".
עידן קלימן (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן, פתח בדברי תודה ללוריא, וציין לטובה העבודה המשותפת של האגף מול הארגון. "אנחנו כאן בשביל המקומות בהם המדינה לא יכולה להיות. בין אם זה קפה ומאפה למשפחה שמחכה בבית החולים, דרך קבוצות ספורט ועד להשלמות בשיקום וחבילות מזון. כשאדם נפצע למען המדינה, אין סיבה שהוא יוצא שקל אחד מכיסו".
אולם, אומר קלימן, ישנם פערים משמעותיים בחקיקה. "לפני רפורמת נפש אחת היו שנים של הזנחה, ופערים נפתחו. 7 באוקטובר פתח פערים אדירים מחדש. רפורמת 'נפש אחת' עוד לא יושמה במלואה, לרבות סיוע משפטי שלא נמצא בסדר העדיפויות של משרד המשפטים, כסף נשתה ונכי צה"ל איבדו זכויות במעל מיליארד שקל. כולם עושים את העבודה שלהם חוץ מהמחוקק".
"הלכה למעשה, מבחינת חקיקה, כלום לא התקדם מאז 7 באוקטובר. יש עוד ארבעה פרקים שלא חוקקו ברפורמה והרבה מאוד קריטריונים ותבחינים לא נקבעים כבר חודשים ארוכים. מה שהכי חשוב לנו זה הגידור של התקציב, שיאפשר לנו להימנע מלהיתקל בשיקול המזעזע של טילים מול פרוטזות או טיפולים פסיכיאטריים", הדגיש קלימן. "לא ייתכן שמנכ"ל משרד הביטחון יצטרך לעמוד בפני הדילמה הזו. אגף השיקום צריך להיות פרח מוגן".
