הכתובת מרוחה על הקיר כבר שנתיים. בחודש שעבר היה זה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב יגאל בן שלום שגייס את כוחותיו רגע לפני שהוא פורש להתריע מפני הטרור הפלילי גם בפני חברי הוועדה לביטחון לאומי שעסקה בטיפול במשפחות הפשע. אבל גם הדברים שאמר לא גרמו לאיש להזדעזע.
תיעוד: פשיטה על ארגון הפשע של סמיר בכרי (ארכיון) // דוברות המשטרה
״כאשר בונים תיק נגד ארגוני פשיעה צריך לפרק אותו כי בתי המשפט לא בנויים להשבית את עבודתם לאורך שנים. אין מספיק פרקליטים ואין בתי משפט המתמחים בארגוני פשיעה״, אמר. בן שלום נדרש גם לכלי החקירה הטכנולוגים שנלקחו מהמשטרה והשבתם בחזרה תלויים בתיקוני חקיקה.
חלוקת משימות ואחריות
"אנו שנתיים וחצי בלי כלים כאלה. בלעדיהם קשה לי למנוע פשיעה. לא עשינו שום דבר ממה שפורסם. שבע ועדות חקירה ועוד מאתיים ועדות חקירה לא יזיזו את העובדות. בסגירה של ברז הכלים הטכנולוגיים פוגעים בכל אזרח ואזרח במדינת ישראל".
האזהרות הללו אינן נאמרות בחלל ריק. ארגוני פשיעה אינם נגמרים אלא מתחלפים, ובשנים האחרונות הפכו לחזקים יותר, מתוחכמים יותר, נועזים יותר וטכנולוגיים יותר – לעומת המשטרה, שבשנים האחרונות הפכה לקטנה יותר עם משימותיה רבות יותר.
בשנים האחרונות את ארגוני הפשיעה המסורתיים והמוכרים עם השמות של רוזנשטיין, מולנר, אברג'יל אבוטבול ורוחן, החליפו אחרים שממשיכים לפעול בשיטתיות, עם חלוקת משימות ואחריות ובאותו מבנה היררכי.
כל ארגון פועל כמו חברה מסחרית עם ראש, דרג מבצע, דרג כלכלי ודרג זוטר שפועל ברמת עברינות הרחוב. הם מגלגלים מליארדי שקלים בשנה – ובלא מעט ישובים מוכי אבטלה, משמשים אף כ"צינור חמצן" עבור צעירים בלי עתיד שמוכנים לסכן ולקפח חיי אדם ואזרחים חפים מפשע תמורת בצע כסף.
בניגוד לארגוני פשיעה במגזר היהודי, במגזר הערבי הקשר בארגוני הפשיעה מבוססים על קשרי דם בין ראש הארגון ל"חייליו".
הגדול ביותר והעשיר ביותר
במשטרה מציגים אומנם הצלחות מול ארגוני הפשיעה, אבל אלו אינם עומדים מול גל של רציחות, סחיטות דמי חסות, איומים וניסיונות חדירה לסמלי שלטון, המקנים תחושה של פגיעה בביטחון האישי בקרב הציבור.
חלק לא קטן מהמלחמה נגד ארגוני הפשיעה מנהלים יחידות להב 433. היאחב"ל אמונה על שני ארגוני פשיעה: ארגון חרירי במגזר הערבי וארגון מוסלי במגזר היהודי.
ארגון חרירי נחשב לארגון הגדול ביותר, המשפיע ביותר והאלים ביותר ברמה הארצית. הארגון נחצה לשניים וחולש על שלשה מחוזות: צפון, חוף ומרכז. אלא שסכסוכים בתוך המשפחה פיצלו את הארגון. בראש ארגון אחד של המשפחה עומד נאסר חרירי ובשני וויסאם. הארגון מחזיק קואלציות שונות עם עבריינים בחברה הערבית והיהודית ובאופן זה משפיעים באופן דרמטי על מפת הפשיעה בכלל המדינה.
ארגון מוסלי נחשב לעשיר ביותר בישראל. פעילותו מתרחשת בגזרת מרכז הארץ ותל אביב והחליפה את ארגוני הפשיעה המסורתיים והמוכרים כמו רוזנשטיין, מולנר אברגיל, אבוטבול ורוחן, שחטפו מכה בפרשה הידועה 512 שבה הופללו מרבית ראשי ארגוני הפשע והובילה לכך שחלקם בכלא ונגד חלקם מתנהלים הליכים משפטיים גם בימים אלו.
ארגונו של יוסי מוסלי חי וגדל בעיקר מייצור מנגנונים כספיים כמו השתלטות על נכסים. בשנת 2022 היאחב"ל ניהלה מספר חקירות שעסקו בסחיטה והשתלטות של ארגונו של נאסר חרירי על נכסים, בעלי עסקים וגביית כספים מאנשים אמידים. לפני כחודש נידון נאסר לעונשי מאסר נוספים, ביחד עם ענישה כלכלית קשה שכללה החזרת נכסים לקורבנותיו, שאת חלקם הצליחו החוקרים לשכנע להגיש נגדו תלונות.
שנת 2023 הייתה שנה נוראית במספר תיקי הרצח. עם כל המגבלות התרבותיות שאינן מסייעות בחקירות נגד ארגוני פשיעה במגזר הערבי, וללא כלי החקירה הטכנולוגיים, נעשו ניסיונות למזער נזקים.
התקרית הגדולה ביותר התרחשה בין ארגון חרירי לארגון הפשע אחר של סמיר בכרי מנצרת שגבתה כ-50 קורבנות כולל חפים מפשע וילדים. הסכסוך לא הגיע לסולחה, אבל הלחץ על הארגונים עשה את שלו. נאסר ובכרי בכלא ו"חיילים" רבים נענשו בעבירות נוספות.
״תג אזרחי״
אחד הכלים במלחמה נגד ארגוני הפשיעה נקרא ״תג אזרחי״ ובמילים אחרות היכן שלא ניתן לפעול נגדם בפאן הפלילי, מופעלים נגדם צעדים אזרחים כמו ביטול רישיונות לנשק למי שנחשד בשיתוף פעולה עם ארגוני פשיעה או מקורבים להם, או פסילת השתתפות במכרזים של מי שקיים נגדו חשד כלשהוא.
מתחילת השנה נתפסו רק במגזר הערבי 22 מחרטות לייצור אמל״ח, אלף רימונים, 637 פרטי אמל״ח, והוגשו יותר כתבי אישום משנה שעברה. נתפסו כ-1,700 כלי נשק, מתוכם 216 רובי סער ו-840 אקדחים. כמו כן, נתפסו כ-13 מיליון שקלים מתחילת השנה, 479 יעדי אדם הוגדרו ונגד 133 עבריינים הוגשו כתבי אישום, כש-120 מתוכם נשלחו למעצר עד תום ההליכים. בנוסף, סוכלו מבעוד מועד כ-70 אירועי רצח.
לכאורה נתונים מרשימים. ויחד זאת, מתחילת השנה ועד עתה נרשמו על פי המשטרה 138 מקרי רצח לעומת 131 בשנה שעברה. 150 קורבנות שילמו בחייהם לעומת 142 בשנה שעברה. כמו כן, השנה הוגשו גם פחות כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה. 27 לעומת 38 בשנה שעברה. 20 יהודים נרצחו לעומת 24 בשנה שעברה.
בחברה הערבית לעומת זאת, מתחילת השנה ועד עתה התרחשו לפי המשטרה 107 מקרי רצח שגבו 119 קורבנות, לעומת 99 מקרי רצח בשנה שעברה עם 109 קורבנות.
המספרים מצביעים על כשלון והתחושה בציבור היא שמקרי רצח לא מפוענחים בגלל אוזלת יד של המשטרה.
מציאות מורכבת
המציאות מורכבת יותר יותר. על פי המודיעין של המשטרה, מלחמת "חרבות הברזל" מהווה עבור ארגוני הפשיעה הזדמנות לחדש מלאי של אמל"ח, בעיקר של רימוני רסס, טילי לאו ועוד. שטחי A ברשות הפלשתינית משמשים מקום מקלט לרוצחים. על פי מידע מוצק שישנו במשטרה, יותר מחמישה רוצחים שזהותם ידועה וניתן להגיש נגדם כתב אישום באופן מיידי מסתתרים בימים אלו בשטחי הרשות הפלשתינית.
במגזר הערבי פועלים כיום ארבעה ארגוני פשיעה משמעותיים: ארגון ג׳ארושי שממוקם ברמלה-לוד, אבל מעתיק את הפעילותֶ שלו גם לאזורים היהודים כמו רחובות, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, תל אביב, יפו, ואור יהודה.
ארגון חרירי שחלקו הגדול נמצא עדין בטייבה וטירה עם שליטה על אזור ואדי ערה, כפר יאסיף, וג'דידה-מכר, באמצעות רכישת חנויות ומסעדות לצורך הלבנת כספים.
ארגון הפשיעה אבו לטיף שולט מאזור טובה-זנגריה, וגיע כמעט עד אזור הגליל המערבי, כולל נצרת וערבה. מדובר בארגון חזק והשליטה שלו היא גם במכרזים וגם בעסקים חוקיים וגם בסד"ח וגם בהלוואות בשוק האפור וגם ראשי רשויות.
ארגון פשיעה נוסף הוא ״טראבין״ בדרום. לא מדובר בארגון פשיעה קלאסי שעסוק בעבירות סמים ואמל״ח, אלא בארגון שחי מסחיטת דמי חסות ושמירה באתרי בנייה.
שני ארגונים נוספים שהשפעתם וגודלם קטן יותר ברחוב הערבי הם: משפחת קראג׳ה – הנחשבת לכנופיית פשיעה מקומית שפועלת באזור בקה-אל-גרבייה ובחריש, וארגונו של סמיר בכרי – הנחשבת לכנופיית פשיעה שקוראת תיגר על משפחות חרירי ואבו לטיף ופועלת כפונקציה עצמאית בשליטה על עסקים מניבים באזור של נצרת והסביבה.
חזק, מטיל אימה ורצחני
ארגון אבו לטיף נחשב לאלים ורצחני, חזק ומטיל אימה, שעובד בהרבה צירים ומחייב את המשטרה לפתח הרבה מיומנויות להילחם בו. לפני כשנתיים הפך הארגון ליעד גם של היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית (היאל״כ) בלהב 433.
בין 2022 ועד היום המשטרה וגורמי האכיפה השונים הצליחו לתפוס מארגוני הפשיעה במגזר הערבי קרוב למיליארד ומאתיים מיליון שקלים.
עם כלבים ויחידות מיוחדות: פשיטת ענק על משפחת פשע ברמלה (ארכיון) // דוברות המשטרה
ארגון אבו לטיף נחשב לארגון שידו בכל. אנשיו מומחים להוציא כספים כמעט מכל מגזר במשק באמצעות הברחות במכס, השתלטות על מפעלים ועסקים, שוק הסיעוד במשק, מפעלי בשר ועוף, תחנות דלק, קווי חלוקה והרווח הגדול הוא החשבוניות פיקטיביות. הם אינם מהססים לסחוט אזרחים, לגנוב תוצרת חקלאית, להלוות בשוק האפור, להילחם על השתתפות במכרזי פסולת, כולל מכרזים ברשויות המקומיות ומכרזי מדינה.
סחיטת דמי חסות, סמים ואמל״ח
ארגוני פשיעה יהודים נוספים הם ארגונו של ערן חייא, הפועל באזור תל אביב ועוסק בעיקר בהלוואות בשוק האפור, סחיטת דמי חסות, סמים ואמל״ח.
במרכז פועל גם ארגון הפשיעה של עמוס לביא, שלצד פעילות פלילית ענפה מצוי בסכסוך עם ארגוני פשיעה וכנופיות פשע בדרום.
במרכז פועל גם ארגון הפשיעה של עודה קוטייר, המרצה מאסר ממושך בכלא. עיקר פעילותו באזור ג׳לגוליה ואנשיו מנהלים לאחרונה מאבק נגד אנשי שב״ס, לאור העובדה שתנאי הכליאה של ראש הארגון הוחרפו.
בדרום פועל ארגון הפשיעה של שלום דומרני, בעיקר באזור לכיש והמרכז. מדובר בארגון אלים וחסר רחמים המטיל האימה כלפי בעלי עסקים.
מחוללי פשיעה נוספים בדרום הם ״הכנופיה של הגרוזינים״ מאשדוד, הנמצאת בסכסוך עם שאריות של ארגון הפשיעה של בני שלמה, שהפך אחרי חיסולו לסוג של כנופיית פשע. בנוסף להם פועלים בדרום כנופיות פשע נוספות ובהם של העבריין דין בן פורת באזור אשדוד אשקלון, ושל שי בן אמו בקרית גת והסביבה.
המשטרה במילכוד
המלחמה נגד ארגוני הפשיעה הופכת לקשה יותר בין היתר בגלל פיצולים בתוך הארגונים ושותפות חדשה שנרקמת, המובילה לסכסוכי דמים ומעשי רצח.
בינתיים, במשטרה מיפו את הארגונים והכנופיות, סומנו בהם יעדים והגדירו יחידות ייעודיות לטיפול בכל ארגון. כן הוגדרו יעדי מקום המייצרים פשיעה – לרוב מדובר בישובים ובשכונות שבהם החתך הסוציואקונומי של התושבים נמוך ואחוז האבטלה גבוה, כך שהם משמשים כר גידול פורה עבור ארגוני הפשיעה המפתים צעירים להפוך ל״חיילים״ תמורת בצע כסף.
במשטרה מנמקים את תחושת התסכול בכל מה שקשור בטיפול בפשיעה במגזר הערבי בהיעדר כוח אדם והסטת כוח אדם קיים למשימות שאינן משימות משטרה קלאסיות, בהן המחאות ששואבות כוח אדם רב בעיקר בסופי שבוע – בהן מתחוללים מרבית מקרי הפשיעה.
״זה נכון כמשטרה אנחנו צריכים לעשות הכל, אבל יש לנו כוח אדם מצומצם. אנחנו חייבים להיות במחאות, אנחנו חייבים לטפל בתאונות דרכים, אנחנו חייבים לטפל בכל מה שקשור לסדר הציבורי. אנחנו חייבים לטפל בגניבות כלי רכב, אנחנו צריכים לטפל בכל״, אומר בכיר במשטרה, ״אבל כשאתה פורס את עצמך בצורה כזו אז אתה – נמצא במילכוד״.
