אם יש תמונה אחת מאתמול, פריים אחד שייצרב בזיכרון, זאת התמונה. גדי מוזס מוקף בטבעת של אנשי חמאס, מסביב כאוס של אלפי עזתים קרובים מרחק שערה מלינץ' – והוא מחייך. חיוך קטן וחכם של קיבוצניק מהדרום, שעשוי מחומר שצריך לבנות ממנו טנקים וצוללות ודלתות של ממ"דים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
והמשפט שאמר לא הרבה אחר כך, משפט שאיש ממנהיגי המדינה שהפקירה את הקיבוץ שלו, והפקירה אותו להיחטף מביתו, והפקירה אותו בשבי הג'יהאד בעזה שנה וארבעה חודשים, לא טרח מעולם לומר: "אעשה ככל יכולתי לשקם את ניר עוז".
"אתה חייב לחשוב על ההרגשה שלו עכשיו". גדי מוזס בשחרור מהשבי
"גדי הוא בחור חזק"
הדרך של גדי מוזס וארבל יהוד אל נקודת המסירה לצלב האדום החלה במסע ניצחון של חמאס ברחובות ח'אן יונס. רק בהמשך יתחיל סרט האימה ליד חורבות הבית של סינוואר. באותה שעה התיישבו ביפו שלושה חברים לראות את גדי מוזס חוזר – ג'ניה סמינלנסקי, אלישיב (שיבי) דרורי וחיים גן. שלושתם קשורים בתשוקה שחלקו עם גדי בעשרים השנים האחרונות, היקב והיין.
קשורים בתשוקה ליין. שלושת החברים צופים בשחרור גדי מוזס
סרט האימה של חמאס. רגעי השחרור של ארבל יהוד וגדי מוזס
"גדי הוא בחור חזק. גדי הוא בחור איתן. גדי הוא איש אדמה", אומר חיים גן.
גדי הוא בחור בין שמונים.
"כן, אבל עדיין בחור. איתן וחזק בדעתו וברוחו".
ג'ניה: "ברוחו, הוא חזק"
חיים: "והוא די בריא".
חיים גן הוא מדריך יין והאיש שאליו הגיעו גדי וחבריו לפני עשרים שנה ללמוד ולהתמקצע. ג'ניה הוא חבר מניר עוז ושיבי, פרופ' אלישיב דרורי, הוא מומחה לגפנים ויין.
אנחנו ממתינים להעברה של גדי מידי חמאס לצלב האדום. "מה אני אגיד לך?", אומר חיים. "אתמול בלילה היה לי קשה להירדם. ואחרי זה כשראיתי את הצילומים שלו ושל ארבל, פנים מלאות, חיות. זאת אומרת, בן אדם בן שמונים, בכל זאת".
הפגישה לפני השחרור מהשבי. גדי מוזס וארבל יהוד
"בן אדם בן שמונים ושלא היה ממנו אות חיים", אומרים החברים. "היה אחד איפשהו בנובמבר, שהוא נראה כחוש", אומר חיים. "ואתה רואה איך הוא חיבק את ארבל. איזה חיבוק הוא נתן לה. אני הרגשתי את העוצמה של החיבוק שהוא נתן. זה הקל עליי".
התיעוד שפרסם הג'יהאד האיסלאמי בדצמבר 2023. גדי מוזס בשבי
"זה סרט מתח בשידור חי"
אנחנו רואים כבר את השיירה של הצלב האדום בדרך לנקודת החבירה. אנחנו רוצים לראות אותם, אנחנו רוצים לראות שהם בסדר, ואנחנו רוצים לראות שהם עוברים בשלום הביתה.
"אתה חייב לחשוב על ההרגשה שלו עכשיו", אומר חיים, "לחזור עכשיו. אתה מבין שהוא במרחק כלום מהבית? בגדול הוא יכול לראות את הבית".
בקבוקי היין מהיקב של ניר עוז חיכו על השולחן להיפתח תוך דקות. אבל מה שהיה אמור להיות תהליך מהיר, הפך מול עיניהם לסיוט שלא נגמר.
כבר הכין את הפותחן ליין. אלישיב (שיבי) דרורי
"אני מכין את הפותחן", אומר שיבי כשהוא צופה במסך. "וואי, איזה בלגן, זה לא ייאמן. זה סרט מתח בשידור חי. מדהים. לפי הרעש, זה נראה שמשהו קורה".
אנחנו מניחים שאלה ארבל וגדי, אבל אנחנו לא רואים אותם עדיין. החברים של גדי בטוחים שהם רואים אותו בתוך ההמון, אבל בטלוויזיה מסבירים שרק ארבל שם ואפילו החברים של גדי כבר לא בטוחים באותן דקות אם זיהו אותו או אולי לא. "וואי, איזה צמרמורות", אומר שיבי.
גדי נמצא בתוך הרכב של הצלב האדום, מודיעים בטלוויזיה. "בידיים שלהם זה כבר טוב", אומרים החברים.
בדרכו לרכבי הצלב האדום. גדי מוזס משתחרר משבי חמאס | צילום:
מג'די פתחי, TPS
החליט להקריב את עצמו
ב-7 באוקטובר, כשהג'יהאד נכנס לניר עוז, רצח וחטף ושרף במשך שעות ללא הפרעה וללא מגע יד חייל צה"ל, היה אפשר להתחיל ללמוד ממה האיש הזה עשוי.
בבית היו עם גדי, בת זוגו בעשרים השנים האחרונות, אפרת כץ, בתה דורון ושתי נכדותיה. גדי יצא אל המחבלים, אמר שהוא לבד בבית והלך איתם. הוא החליט להקריב את עצמו, כדי להציל את אפרת והמשפחה עד שהצבא יגיע.
נהרגה מירי מסוק קרב אל הרכב שבו נחטפה. גדי עם בת זוגו אפרת כץ ז"ל | צילום:
באדיבות המשפחה
"ואז הם יצאו מהבית והוא חזר אלינו", סיפרה דורון כץ אשר. "והוא אמר לנו, 'הם הפכו את כל הבית. הבאתי להם כסף. הבאתי להם את המפתחות של האוטו. הבאתי להם מה שהם רוצים ואני מקווה שבזה זה יסתיים'".
"המחבלים יצאו מהבית והוא חזר אלינו". דורון כץ אשר | צילום:
חדשות 12
אבל הצבא לא הגיע והעזתים חזרו ולקחו את כל מי שהיה בבית. אפרת נהרגה מירי מסוק קרב של צה"ל אל הרכב שבו נחטפה. הבת דורון והנכדות רז ואביב, נלקחו לרצועה ושוחררו בעסקת החטופים הראשונה ואיתן גם אשתו לשעבר של גדי – מרגלית.
אות החיים האחרון ממנו היה בדצמבר 23' בסרטון של הג'יהאד, ביחד עם אלעד קציר שנרצח אחר כך. ומאז כלום, עד הסרטון של אתמול בבוקר, שבו הוא מחבק את ארבל ליהוד על הרגליים ומחייך ומחזק.
וכשחזר התבררו כמה דברים. למשל שבכל יום הוא צעד בחדר שבעה קילומטר כדי לשמור על שפיות, ספר את הבלטות וחישב מרחקים. וגם כשהוא ראה שם בטלוויזיה את ההפגנות בקפלן ובבגין, הוא ראה איך משפחתו וחבריו נלחמים עליו.
אשתו לשעבר, שוחררה בעסקה הראשונה. מרגלית מוזס | צילום:
בשבי, קשת 12
חבורת היין של ניר עוז
הם היו ארבעה חברים שהפכו לחבורת היין של ניר עוז: חיים פרי, יורם מצגר, גדעון פאוקר וגדי מוזס. חיים פרי ויורם מצגר, שיכלו לחזור בחיים מהשבי, נהרגו בח'אן יונס כנראה מהפגזת צה"ל. גדעון פאוקר נרצח בניר עוז. רק גדי מוזס שרד את הטבח ואת השבי ויכול לחזור עכשיו אל הכרם שהם נטעו בחולות, נגד כל סיכוי לפני עשרים שנה.
"הם אמרו לי: 'תגיד לי מה דעתך לגבי לטעת פה באזור?'" נזכר שיבי. "אמרתי להם, 'לא, אי אפשר לטעת פה שום דבר. זה לא אזור ליין'. והם התעקשו והתעקשו, אמרתי להם, 'אם כבר, אז הייתי באמת נוטע פה שיראז ואולי כמה זנים יותר ים-תיכוניים. לגדל כרם על גבול עזה, בחול ובטמפרטורות שיש שם, זה אתגר לא נורמלי".
"נטענו כרם של שיראז וקברנה", אומר חיים, "כמה שורות ממש אחרי הגדר. אתה מסתכל על הכרם, רואה את ערבות עזה למולך, ובמרתף ההוא שנבנה ב-48' נכנסו מיכלים. וב-2007 היה בציר הראשון. האנשים האלה עושים יין".
"ב-2007 היה הבציר הראשון". חיים גן
שבוע אחרי 7 באוקטובר החליט חיים גן להציל את היקב בניר עוז, לשמור עליו עד שיחזרו מהשבי. שיבי, הפרופסור, מתנחל דתי מהשומרון, נענה מיד, וגם מאירם הראל, היינן של היקב הלא כשר הגדול בארץ, אמפורה, והם ירדו לדרום. "כמובן שבהתחלה זה היה שטח צבאי סגור", אומר ג'ניה, "היה אסור להתקרב לשם".
"זה היה שטח צבאי סגור". ג'ניה סמילנסקי
"אנחנו מסתובבים שם באיזה קיה באמצע מלחמה, הוא הגיע עם M-16 ארוך", אומר חיים, "ביג דיל, הגיבור הגדול, ומאיר מאחור מבוהל, ואני נוהג. נכנסנו לניר עוז, ישר לתוך המקלט – ורעשים, והפגזות – ואז הפרופסור נכנס ליקב בהלם".
"הרגשתי שאם אנחנו נציל את היינות האלה, לפחות במידה מסוימת, אנחנו מחזיקים משהו מהאנשים האלה, שחלקם הלכו וחלקם נחטפו באותו זמן", אומר שיבי. "כשחיים אמר לי לבוא, זה היה נראה לי ברור מאליו, לא משנה אם יש סיכון או אין סיכון, ומיד ניגשנו למלאכת ההצלה".
עכשיו הבן והנכד של גדעון פאוקר זיכרונו לברכה, מתכננים יקב חדש בניר עוז. התכנון הוא להגיע תוך חמש שנים ל-30 אלף בקבוקים בשנה.
השיבה מהשבי. גדי מוזס במפגש עם בני משפחתו | צילום:
דובר צה"ל
אומרים שזה הריח של גדי
על פי בדיקות ראשוניות, מצבם הרפואי של ארבל וגדי טוב, מודיעים בטלוויזיה והחברים מתכוונים לעשות את מה שתכננו. "גדי, תקשיב איש יקר, הנה הבקבוק, הנה הבקבוק של ניר עוז, הנה הבקבוק שהשארת. לחייך גדי. לחיי כל החטופים והשבויים, שישובו כולם הביתה במהרה", אומרים החברים ושותים לחיים. "תקשיב, זה הכי מרגש בעולם", אומר חיים.
באותו רגע גם המשפחה של גדי פתחה בקבוק. אין הרבה כאלה, זה יקב קטנטן, אבל לזה הם חיכו. יין מלפני 7 באוקטובר. הם אומרים שזה הריח של גדי. הבן יאיר גם קיים את ההבטחה מלפני שנה וארבעה חודשים כמעט, התגלח והסתפר.
גדי מוזס חזר, אבל לא הביתה. הקיבוץ שהיה בין מקימיו בגיל 20 עדיין הרוס, הקהילה עדיין בקריית גת. למדינה שגדי מוזס אהב, היו דברים חשובים יותר מאשר להחזיר אותו במשך שנה ורבע, וגם עכשיו ראשיה עוד לא התפנות תקציבית ומוסרית לבנות את ניר עוז מחורבותיו. אבל כמו שהם ידעו, וכמו שמישהו כבר כתב, חשבנו שנצטרך לשקם את גדי מוזס, נראה שהוא ישקם אותנו.
תחקיר: מעין נוה רקט
