ברקע הפעימה הראשונה של שחרור החטופות בעסקה, ד״ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר תרבויות – מייסד ערוץ היוטיוב ״המרכז הפסיכולוגי לביטחון ישראל״, שוחח עם "מעריב".
בפתח דבריו אמר: "הכל כבר נכתב על החטופים. הגהינום של המשפחות לאורך למעלה משנה, הגהינום של החטופים שכל אחד וודאי יחזור אחרת מאשר נחטף והשיקום הארוך שמצפה להם. בהיבט שלי כפסיכולוג קליני רצוני להאיר מספר נקודות".
ראשית, הסביר ד"ר גרוזברד, יש חשיבות למצב הנפשי של האדם טרם חוויית האירוע הטראומטי: "חשוב איך אדם נכנס לטראומה – עם איזה כוחות ומבנה נפשי. זה אחד הפרמטרים החשובים הקובעים את היכולת שלו להשתקם. הדבר היה נכון לגבי ניצולי השואה, לגבי נשים שעברו אונס ולגבי חוויות קשות של אובדן".
"הכוחות גם של האנשים החזקים ביותר הם מוגבלים ותלוי מה כל אחד עבר. אבל גם המבנה הנפשי טרם הטראומה משחק תפקיד משמעותי בשיקום" הסביר.
"בטיפול הפסיכולוגי של החטופים השבים יושם דגש על היכולת ההדרגתית לספר מה שעברו בקצב האישי שלהם כמובן. קורבנות השואה חלקם ספרו את מה שעברו רק בגיל מבוגר. זה קרה בדרך כלל משום שבאותם ימים לא הייתה מודעות לעבודה מול טראומה ולצורך לוונטילציה של רגשות ולא היו להם הזדמנויות טובות לספר את שעבר עליהם בסביבה בטוחה ותומכת" הסביר ד"ר גרוזברד.
"לשוב לטראומה ולדוש בה שוב ושוב ובפרטיה מעניק לאט, לאט לפרט תחושת שליטה באירוע שבו לא הייתה לנו שליטה כלל ועל כן הוא טראומתי. זוהי אחת מטכניקת הטיפול המקובלות אל מול טראומות", הסביר.
בעניין התנהלות העסקה ושבת החטופים אמר ד"ר גרוזברד: "אין לי טענות כלפי ההסכם ואינני יודע אם היה אפשר להשיג הסכם טוב יותר. המחלוקת בעם ברורה, לגיטימית ולעניות דעתי הצניעות מחייבת לומר שכולם צודקים. אבל למה יחסים סאדו מזוכיסטיים? מדוע אנו לא דורשים מחמאס לדעת מי חי ומי מת?".
"הסיפור משול למשא ומתן בין שניים כשהאחד אומר לשני 'בסדר, אני מוכן לוותר לך על אי אלו דברים אבל במסגרת המשא ומתן אני דורש לתת לך גם סתירה לפני שאסכים לחתום על ההסכם'", הסביר.
ד"ר גרוזברד המשיך והסביר: "סביר להניח שהפרטנר למשא ומתן לא יסכים לעסקה הזאת. אפשר לוותר יותר או פחות במשא ומתן אבל יש דברים שלא עושים. הסכמה לכך שלא נדע עד הרגע האחרון מי חי ומי מת היא התעללות איומה במשפחות החטופים שיישארו במתח בלתי נסבל עד לרגע האחרון. מדוע אנו מסכימים לאופי יחסים כזה?".
"יתכן שהחמאס לא מעוניין לתת שמות משום שהוא חושש שחלק מהחטופים לא ישרדו עד להשבתם ארצה? או שהוא טרם החליט אם לחסל עדויות להתעללויות שעברו החטופים באמצעות חיסולם? ואולי זו סתם דרך להתעלל בנו, אבל למה אנו מסכימים לכך? המסר לאויב הינו שאנו מוכנים לאופי זה של יחסים סאדו-מזוכיסטיים ומשתפים אתו פעולה. מה שכמובן מזמין את המשך ההתעללות", אמר.
בסיום דבריו הדגיש "בדקות האחרונות היינו כבר עדים לעיכוב במתן השמות. אם נסרב ליחסים סאדו מזוכיסטיים האם העסקה תיפול? כנראה שלא משום שחמאס מעוניין בעסקה. כך עשה לנו גם נסראללה בחטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב שעד להשבתם לא ידענו אם הם חיים או מתים. סגנון התעללות זה הוא לא חדש אצל אויבנו אבל אל לנו לשתף אתו פעולה".