מחבלים שהובאו מרצועת עזה הדביקו אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי הסוהר בישראל בסקביאס (גרדת). בשב"ס מוסרים כי ננקטים צעדי מניעה וכי לא נשקפת סכנה לאנשי הסגל. מומחה: "מחלה מידבקת מאוד. המצב הנוכחי בעזה הוא קרקע פורייה להתפרצות של מחלות עור מעין אלה"
בשירות בתי הסוהר הודיעו אמש (ראשון) כי הם פועלים נגד מקרים של סקביאס (גרדת), שהתגלו לאחרונה אצל אסירים ביטחוניים. על פי החשד, המחלה המידבקת הועברה על ידי מחבלים שהובאו מרצועת עזה. עם זאת, בשב"ס מבהירים כי "לא נשקפת סכנה לאנשי הסגל, אלו פועלים תחת מיגון מלא והרציפות התפקודית והכליאתית נמשכת למען בטחון עם ישראל".
בעקבות המצב, כינס מ"מ נציב בתי הסוהר, גונדר קובי יעקובי, הערכה בהשתתפות גורמי הרפואה והפיקוד הבכירים. בשב"ס הדגישו כי הם נוקטים צעדי מניעה מקובלים לטיפול בנגע, כגון משחות והחלפת מצעים.
פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור של הכללית, מסביר כי "גרדת, הידועה גם בשם סקביאס, היא מחלת עור שנגרמת על ידי פרזיט זעיר בשם Sarcoptes scabiei". לדבריו, התסמין העיקרי של המחלה הוא פריחה עורית וגרד עז, המוחמר בלילה. "תסמינים אפשריים נוספים עשויים לכלול נגעים קטנים ואדומים, וסימני גרד על פני הגוף, ולעיתים עשוי להתפתח גם זיהום עורי משני". הפרופ' מציין כי מחלת הגרדת לרוב אינה מסוכנת, אך הגרד בהחלט פוגע משמעותית באיכות החיים של החולים. הוא מוסיף כי גרדת יכולה להיות מסוכנת עבור הסובלים מדיכוי חיסוני, למשל חולי סרטן או איידס, אז היא עשויה להופיע בצורה מפושטת.
"מחלה מידבקת ביותר"
פרופ' כהן מוסיף כי גרדת היא מחלה מידבקת ביותר, המועברת במגע ישיר בין אדם נגוע לאדם בריא. כמו כן, הוא מציין כי הדבקה אפשרית גם דרך מגע עם חפצים נגועים, כגון בגדים, מצעים ומגבות. גורמי הסיכון כוללים לדבריו: מגורים צפופים, תנאי היגיינה ירודים ומגע קרוב עם חולים. לדבריו, הסיכוי של אנשי הסגל בשב"ס להידבק מהאסירים הוא די מזערי, אך קיים. "הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקה במחלה היא להקפיד על היגיינה אישית, להימנע ממגע קרוב עם חולי גרדת וכן להימנע משימוש במצעים, בגדים, ושמיכות של אנשים עם גרדת".
הפרופ' מסביר כי אבחון המחלה מתבסס בדרך כלל על התסמינים הקליניים ועל היסטוריה של מגע עם חולים. "על מנת לטפל בגרדת יש למרוח תרופה בצורה מקומית על העור לצורך הקלה על הגרד, וחיסול הפרזיט והעברתו לאנשים אחרים".
לטענתו, המצב הנוכחי בעזה הוא קרקע פורייה להתפרצות של מחלות עור מעין אלה, בין השאר בשל מזג האוויר הלוהט, הצפיפות במנהרות או בכל מקום שבאזורי הלחימה, שינה משותפת וצפופה ומחסור בתנאי היגיינה.
פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן, וחבר האיגוד למחלות זיהומיות, מוסיף כי תנאי הצפיפות והנגישות הבעייתית למים נקיים בעזה, מגבירים גם את הסיכוי להידבקות במחלות זיהומיות. "לשמחתי, עדיין לא ראינו התפרצויות כאלה, אבל הסיכוי הוא גדול – הן לתחלואה ממחלות שקשורות בחוסר התחסנות כמו חצבת למשל, והן לתחלואה במחלות מעיים שעלולה להיגרם ממחסור בהיגיינה, ובהן ושלשולים, דיזנטריה וכולרה".