משרד האנרגיה פרסם תזכיר חוק שיאפשר לעיריות לפרק את תאגידי המים ולנהל את המשק בעצמן. ברשות המים ובמשרד האוצר מזהירים מהשקעות חסר, עליית מחירים ופגיעה בתשתיות החיוניות
במשרד האנרגיה פרסמו היום (א') את תזכיר החוק שיאפשר את סגירת תאגידי המים, למרות ההתנגדויות. הדו"ח אמנם מתייחס לחשש המרכזי נגד סגירת תאגידי המים – והוא הסטת תקציבים המיועדים להשקעה בתשתיות מים לצרכים פוליטיים של ראשי הרשויות, אלא שיכולת הפיקוח של גופים כמו רשות המים על העיריות היא פחותה מאשר יכולת הפיקוח על תאגידים חיצוניים.
על פי התוכנית של שר האנרגיה אלי כהן רשויות מקומיות שלא ירצו להמשיך לפעול באמצעות תאגיד יוכלו לבטל אותו. במקום תאגידי המים שיבוטלו יהיה מנהל ייעודי למשק המים. כדי להתמודד עם החשש להעברת תקציבים שנגבים ממשק המים המקומי לצרכים פוליטיים, תזכיר החוק קובע שהכסף שנגבה בתעריף המים ישמש אך ורק להשקעה בתשתיות המים, הפעלת המשק והוצאות הנהלה בתחום (שיהיו כפופות למגבלה). כמו כן, התזכיר יקבע שכל שלוש שנים תהיה בחינה של הנושא. תזכיר החוק המלא טרם פורסם לציבור ולכן בשלב זה קשה להעריך את יכולת הפיקוח על הגופים השונים.
עם זאת, חשוב להדגיש שהיכולת של גופים כמו רשות המים לפקח על הפעילות של משק המים כשמדובר בגוף בתוך העירייה קשה יותר מפיקוח על תאגיד חיצוני. בחוות הדעת ששלחה רשות המים בנושא כתבה בין היתר כי: "ביחס לרשויות מקומיות, אין בידי הממונה או מנהל רשות המים כלים דומים. מתן סמכות להטיל עיצום כספי על עירייה צפוי, מטבע הדברים, להיתקל בהתנגדות עזה מצד השלטון המקומי ומשרד הפנים; אין משמעות לאיסור על חלוקת רווחים מקום בו העירייה היא הספק; ואין זה סביר למנות מנהל מיוחד לעירייה, חלף ראש העיר, במקרה בו העירייה אינה ממלאת את תפקידה כנדרש במשק המים"
ההקמה של תאגידי המים נועדה לפתור את בעיית תת ההשקעה במשק. פי דו"ח שחיבר רם בלינקוב ב־2014 (שלאחר מכן כיהן כמנכ"ל משרד האוצר), בשנים שלפני הקמת התאגידים היו חסרות השקעות בהיקף של כ־4 מיליארד שקל לשיקום והרחבת תשתיות המים בתוך הערים. תאגידי המים יצרו הפרדה בין תקציבי הרשויות המקומיות לבין תאגידי המים המקומיים, ובכך מנעו את המשך העברת הכספים שנגבו מתעריף המים לצרכים פוליטיים קצרי טווח – ולוותר על השקעה בתשתיות. הסיבה היא פשוטה – השקעה בתשתיות ביוב בתוך הערים אינן מובילות לרווח פוליטי קצר טווח.
בהמשך, בתחילת העשור הקודם, בוצעה גם רפורמה בתעריפי המים כך שנוצר משם מים סגור: כלומר (כמעט) כל ההכנסות ממשק המים מיועדות להפעלת המשק ולהשקעה בתשתיות בו. ואכן, מאז הקמת התאגידים, לפי רשות המים, שיעור פחת המים בישראל ירד מ-14% ל-8%, שמהווה לחיסכון של 250 מיליון שקל בשנה לצרכנים (כ-3%-4% מהתעריף).
