כבר לא מדובר בסוד – יותר ויותר חברות מתעשיות שונות, כולל תעשיות מסורתיות כמו פיננסים, בנקאות, קמעונאות ומסחר, מאמצות טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ג'נרטיבית (GenAI) בכל רמות הארגון. מהליכי גיוס ועד לתפעול היומיומי, וכן במערכי השיווק והמכירה שנועדו לקדם את צמיחת החברה. סקר גלובלי של BCG שנערך בקרב כ-13 אלף עובדים מתעשיות מגוונות, העלה כי 58% מהמשתמשים בטכנולוגיות אלו חוסכים לפחות 5 שעות עבודה בשבוע. חיסכון זה מוביל להפחתת עלויות ומאפשר השקעת זמן ומשאבים בפיתוח מוצרים חדשים, חיזוק הקשרים עם לקוחות קיימים, והרחבת מעגל הלקוחות.
הנושא כבר מזמן אינו תיאורטי בלבד, אלא ניתן למדידה בהיבטים שונים של פעילות הארגון. כך, ניתן לראות כי בינה מלאכותית מובילה להפחתה של כ-20% בעלויות התפעול, קיצור של 30% במשך תהליכי קבלת ההחלטות, וצמצום של כ-50% במספר המשימות האדמיניסטרטיביות. בנוסף, היא מאפשרת להקטין ב-25% את עלויות הגיוס ולצמצם משמעותית את העומס הבירוקרטי בארגון.
במציאות, ובמיוחד בקרב חברות רבות בישראל, אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית ג'נרטיבית אינו נובע בהכרח מהחלטה אסטרטגית של הנהלת החברה, אלא מיוזמות מקומיות של מנהלים בדרגים שונים הבוחרים להטמיע מערכות מבוססות בינה מלאכותית בתחומם. כתוצאה מכך, נוצר חוסר אחידות בתהליכי ההטמעה, שעלול להוביל להשפעות בלתי רצויות ברמה הארגונית.
כדי למנף את הפוטנציאל של בינה מלאכותית ג'נרטיבית (GenAI), על מנכ"לים לאמץ ארבעה עקרונות מרכזיים.
ראשית, יש להתייחס להטמעת GenAI כהחלטה ניהולית-עסקית ולא רק טכנולוגית. מדובר בהחלטה המשפיעה ישירות על האופן שבו הארגון מתנהל, מייעל תהליכים ומשפיעה על קבלת ההחלטות.
שנית, יש להתמקד בתהליכים שבינה מלאכותית יכולה לייצר בהם ערך משמעותי לכלל הארגון ולא רק לתחום מסוים. לדוגמה, מוסד פיננסי ישראלי שבחן הטמעה של כלי AI בתהליך עבודה מרכזי ראה הזדמנות להקטנת עלות התהליך בכ-40%, בנוסף להאצה שלו ושיפור יכולת קבלת ההחלטות המבוססות עליו.
העצה השלישית עוסקת בהבטחת שימוש אחראי ואתי. הטמעת עקרונות של בינה מלאכותית אחראית (RAI) אינה רק סוגיה מוסרית, אלא מהלך עסקי נבון. ארגונים שאימצו גישה זו הכפילו את הסיכוי לאיתור מוקדם של כשלים במערכותיהם והגדילו את היעילות העסקית ב-55%.
לבסוף, ההצלחה תלויה בעיקר בהון האנושי. על פי מודל 70-20-10, רק 10% מהאימפקט מגיעים מהטכנולוגיה עצמה, ו-20% מניהול הדאטה של הארגון ואיכותו. אך 70% מההצלחה נובעים מהעובדים, ממיומנויותיהם ומחויבותם. לכן, הכשרה ופיתוח חשיבה חדשנית הם המפתח להנעת שינוי ארגוני אמיתי. הצמיחה שאנו שואפים להשיג באמצעות בינה מלאכותית לא תבוא רק מאלגוריתמים חכמים, אלא בראש ובראשונה מהאנשים שמפעילים אותם.
איתמר זיגל הוא מנהל בכיר בבוסטון קונסולטינג גרופ (BCG) ישראל
