המדיניות שמקדמים במשרד ראש הממשלה להגדלת מעבר הנפט דרך אילת מתעלמת מההמלצות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה ועלולה לגרום לדליפות, כך טוענים במשרד.
טיוטת הצעת מחליטים שנידונה בממשלה קובעת שתבוטל מדיניות 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת, מדיניות שהנהיג המשרד להגנת הסביבה. לפי מדיניות זו, רמת הפליטות המותרת במפרץ אילת, בפרט לחברת קצא"א, תישאר בשיעור קבוע ונמוך יחסית. בתחילת המלחמה בקצא"א ביקשו היתר מיוחד להגדלת הפליטות, בשל צורך ביטחוני בהגדלת מאגרי הנפט, ומשרד הסביבה אישר זאת זמנית. ההחלטה שהממשלה מקדמת תגדיל את הפליטות אף יותר משאושר זמנית, ותהפוך את ההיתר לקבוע.
"לא זכור לי עוד מקרה כזה של ניסיון לעקוף את חוות דעתו המקצועית של המשרד, ב-15 השנים שאני בתחום" אומר ל'דבר' פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. לדברי ארזואן, קצא"א היא אחת החברות הבעייתיות ביותר בארץ מבחינת סכנת הדליפות, אם לא הבעייתית ביותר. "זה לא דיון תיאורטי. אמנם לא קרה עדיין התרחיש הגרוע ביותר, אבל היו אירועים. הדליפות הכי גדולות שקרו בישראל היו בגלל קצא"א". הוא מוסיף ש"בגלל סיבות היסטוריות, קצא"א כפופה לאוצר ולא למשרד האנרגיה או הסביבה, מלבד ביחס להיתר הפליטות".
המשרד להגנת הסביבה הוא בעל הסמכות לתת לחברות היתר ספציפי לפליטת חומרים מסוכנים, עד לרמה מוגדרת, זאת מכוח חוק החומרים המסוכנים. בהתאם לסמכות זו הוא הנהיג את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', אך המדיניות עצמה לא מעוגנת בחוק, והחלטת ממשלה תוכל לבטלה. המשרד להגנת הסביבה מתנגד בחריפות לשינוי המדיניות.
"הסיכון הביטחוני הוא דווקא בהגברת הזרמת הנפט"
ביקורת נוספת נגד ביטול 'אפס תוספת סיכון', שעלתה בכנס של השדולה הסביבתית שנערך היום (רביעי) בכנסת, נוגעת דווקא לסכנה הביטחונית. רבים מהדוברים בכנס, שכונס בידי פעילי סביבה וח"כים מהאופוזיציה בעקבות הצעת המחליטים, טענו שמיכליות נפט נוספות עלולות להוות מטרות לתקיפה. לפי טענה זו, פגיעה במיכלית אחת מספיקה כדי לגרום נזק נרחב למפרץ, מבחינה אקולוגית אך גם תיירותית, ואולי אף תצריך פינוי של רבים מתושבי אילת.
"הסיכון הביטחוני הוא דווקא בהגברת הזרמת הנפט" אמרה אפרת קדם סילבר, יו"ר הוועד המנהל של עמותת קשת, העוסקת בקהילה, תרבות וסביבה בנגב. "המשמעות היא לצייר מטרה על אשקלון ואילת [הערים שביניהן עובר צינור הנפט שמפעילה קצא"א, א.פ.], ערים שכבר נפגעו כל כך במלחמה".
להקת דגי אדרון גושמני במפרץ אילת. בארגונים הסביבתיים מזהירים מפגיעה אקולוגית ותיירותית במפרץ (צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
לדבריה, "אנחנו מדברים על צינור שהוא לא צינור, הוא מסננת. בבדיקה שהתרחשה ב-2018 התגלו בו כ-20 אלף פגעי עיכול. ביקשנו לדעת איפה החורים, וקיבלנו שקופיות עם השחרות. זו פעילות שאי אפשר לבקר אותה באופן ציבורי וקונקרטי. קצא"א זו חברה מסחרית שמקבלת חיסיון, ומתאפשר לה לסכן את העיר אילת, את תושבי הנגב, ואת אשקלון. ממשלת ישראל, אנחנו מסתכנים בעוד פינוי באילת, אתם יכולים להתמודד עם זה?"
ראש עיריית איילת, אלי לנקרי, חיזק את הביקורת: "העיר שלנו ספגה כל-כך הרבה מכות במלחמה הזו, ודווקא עכשיו מחליטים דבר כזה? שמים אותנו בסכנה כזו?".
השרה להגנת הסביבה לא הגיעה לכנס
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בחרה שלא להגיע לכנס. נציגים ממשרדה, בהם מנכ"ל המשרד אסף זייד, הסבירו שבתחילת המלחמה אישרו את הגברת מעבר הנפט באופן זמני בכפוף לבקשתם של בכירים בממשלה, על מנת לתת עתודות למשק. עם זאת, עמדתם הייתה נגד אישור אישור קבוע לקצ"אא להגביר את מעבר הנפט, כפי שמבקשת הצעת המחליטים לעשות.
ח"כ יואב להב-הרצנו (יש עתיד), שהוא ושותפתו למפלגה ח"כ מטי צרפתי הרכבי הם מיוזמי הכנס, פנה לנציגי המשרד להגנת הסביבה: "בהצעת המחליטים נכתב שעקב עמדתכם שהתנגדה בתוקף, הוקם צוות שבחן את ההחלטה ובעצם עקף אתכם". נציגי המשרד השיבו שפעלו לפי הנהלים שמתחייבים מהחקיקה בתחום, אך הם אינם הגורם המחוקק.
עו"ד מעיין פורת גנץ, מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, אמרה שעמדת משרדה לגבי היקף הפליטות לקחה בחשבון את עמדות הגורמים השונים, בהם קצא"א, הממונה על הדלק במשרד התשתיות, וארגוני הסביבה. "בחנו את המידע הסביבתי, ובסופו של דבר קיבלנו החלטה, גם לפי המידע מהממונה על הדלק על צרכי המשק".
בתגובה לטענות על הצורך בדלקים עקב מצב החרום המלחמתי, הקריא אחד מנציגי הארגונים הסביבתיים הצהרה של השר אלי כהן מה-20 במאי 2024, מדיון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"). "האחריות שלנו היא להבטיח שיש לנו מספיק מלאים לשעת חירום", אמר אז כהן, "ולפי המידע שיש בידינו, יש לנו את המלאים הנדרשים".
גם מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, גלית כהן, העידה כי מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי אמר לה בעבר כי פעילות קצצ"א אינה חלק ממדיניות הביטחון האנרגטי של המשרד, אלא פעילות מסחרית גראידא.
בחברת קצא״א מסרו השבוע בנוגע להחלטה, כי ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים. לולא ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה״.
