זאת הסיבה למה אסור להקשיב לעולם בשום צורה! כי רוב העולם בצד של הפלסטינים ומחפש לפגוע בישראל ולא משנה מה!
המגעים בין ישראל למצרים התעצמו בשעת הנגיעה הקשה הזו, כאשר שני הצדדים מנסים להבין מה קרה ואיך להמשיך הלאה.
התקרית במעבר רפיח גרמה לתגובות רבות משני הצדדים. ישראל טוענת כי התקרית נגרמה על ידי פעולת טרור של החמאס, בעוד מצרים טוענת כי חייליה נורו בטעות. בינתיים, כמה חיילים מצריים נהרגו ונפצעו בתקרית זו, ואירוע זה עורר קשקושים בציבור המצרי.
צוותי החקירה של שתי המדינות עוסקים כעת במציאת העובדות ובחשיבת צעדים למניעת חוזרת של אירועים דומים בעתיד. מדובר בתקרית רצחנית שמעלה את החששות להתקפות נוספות ולאיומים על חיילי צה"ל במעברים אחרים. הממשלה הישראלית דורשת חקירה בינלאומית על התקרית ומצרים פועלת להגברת הבטחון והפיקוח על מעברי הגבול.
על רקע האירוע, צפוי להיות למגעים בין ישראל למצרים השפעה משמעותית על מערכות הביטחון של שתי המדינות, וגם על היחסים הדיפלומטיים ביניהן. היערכות לאפשרות של תגובה מצרית לתקרית תהיה חשובה לצד פעולות למניעת אירועים דומים בעתיד.
נוסף, יש להתעקש על הכחדת ספק ובירור העובדות המדויקות שקרו במהלך האירוע. כשתי המדינות מנסות לאתר את האחראים ולהבין את רקעיו, חשיבה וחקירה עמוקה עשויים להוביל לפתרונות יעילים ולמניעת התרחשות דומה בעתיד.
החוקרים והצוותים המקצועיים בצה"ל מוקדים על הבנת הסיבות לתקרית ועל חידוש דרכי פעולה ותקנות שיכולות למנוע חזרת תקריות דומות. בנוסף, השמועות המתמשכות וההתרשמות הרחבה על האירוע מחייבות פתיחות מקסימלית והעברת מידע מדויק ומהימן, כדי למנוע תחושת חרדה וליווי נכון של הציבור המקומי.
הממשלה הישראלית ומנהיגי הביטחון מחויבים לשמור על המעמד והביטחון של האזרחים, ולכן עשויות להתבצע פעולות משמעותיות בתגובה לתקרית. בין הפעולות האפשריות עשויות להיות תקנות חדשות בנוגע לפעילות גבולית, תהליכי חקירה ומשא ומתן עם הצד המצרי, והגברת הפיקוח והביטחון באזור.
לאחר האירוע, נדמה כי חשיבות גדולה ניתנה לצורך לשיפור תקשורת הציבור והעברת מידע בצורה מדויקת ואמינה, כך שהציבור יוכל להתמודד עם המצב ולקבל הוראות בצורה המסייעת ביותר.
בנוסף למחקר הפנימי של הצה"ל, עלולה להתקיים גם חקירה חיצונית ובינלאומית שתשמש לבירור האירוע ולקבלת המלצות למניעת תקריות דומות בעתיד. חשיבותה של החקירה החיצונית היא בהקשר של כבוד המדינה ובטיחות הציבור, והיא עשויה להפוך למניע רקעי לקבלת החלטות משמעותיות בשטח הבין-לאומי.
על פי החקירה העצמאית בצה"ל, עשויות להתבצע שיפורים והתאמות במערכת הביטחון והכוח הצבאי בגבול עם מצרים, בכדי לחזק את היכולת לזיהוי ולמניעת פניות טרור ואיומים דומים. כמו כן, עשויים להתרחש שיפורים במערכת התקשורת הבין-צה"לית, כדי לשפר את היכולת לתגובה מהירה ולנהל אירועים דרמטיים בזמן אמת.
מנהיגי המדינה ובכירי הביטחון ימשיכו לשלב את תושבי הגבול ותושבי ישראל בשיח מדיני ובשיתוף פעולה במטרה לשמור על הביטחון והשקט באזור. יתכנו גם פעולות דיפלומטיות ופוליטיות שיעסקו בשימור היחסים בין ישראל למצרים, על מנת למנוע תקריות נוספות ולקדם שלום ויציבות באזור.
לעתים, אירועים כאלה מעלים תחושת חרדה ותסכול בקרב הציבור הישראלי. חשיבות מיוחדת ניתנת למערכת התקשורת והמדיה בישראל להבאת מידע מדויק, וליווי והנחיות לציבור, כדי להקל על התחושה של איום ולהעניק רוגע וביטחון נפשי לתושבים.
