ועידה המפלגה הרפובליקנית בארה"ב תיערך ב-13-16 ביולי במילווקי, ויסקונסין, במסגרתה ייבחר טראמפ כמועמד המפלגה לנשיאות באופן רשמי – וגם ייקבע מצע המפלגה. השבוע שחרר הקמפיין "מסמך 20 נקודות" שמגדיר את קווי היסוד של מצע המפלגה הרפובליקנית לקמפיין ולכהונה, אם וכאשר ישוב הנשיא ה-45 לבית הלבן.
בשעה שהמסמך זכה ללא מעט לעג ברשתות החברתיות על הסגנון שלו – כתיבה באותיות גדולות בלבד, שימוש בסימני קריאה והגדרת יעדים מקסימליסטיים ללא הצבעה על אמצעים להשגתם – מה שמעניין באמת הוא התוכן, ולא הצורה.
כמה סעיפים נבחרים:
- אטימת הגבול ועצירת פלישת המהגרים (סעיף 1)
- הוצאה לפועל של מבצע הגירוש הגדול בהיסטוריה (סעיף 2)
- קיצוץ מס גדול לעובדים, וביטול המס על טיפים (סעיף 6)
- מניעת מלחמת עולם שלישית, השבת השלום באירופה ובמזרח התיכון, ובניית "כיפת ברזל המגנה מטילים" מעל ארצנו, תוצרת אמריקה (סעיף 8)
- עצירת "מגפת פשיעת המהגרים", פירוק קרטלי הסמים, ריסוק אלימות כנופיות ומאסר פושעים אלימים (סעיף 10)
- מאבק למען, והגנה על, ביטוח לאומי ומדיקייר ללא קיצוצים, וללא שינויים לגיל הפרישה (סעיף 14)
- קיצוץ מימון פדרלי לכל בית ספר ש-"דוחף" לילדינו תיאוריית גזע ביקורתית, אידיאולוגיית מגדר רדיקלית, וכל תיאוריה גזעית, מינית או פוליטית לא הולמת אחרת (סעיף 16)
- גירוש רדיקלים תומכי חמאס והפיכת הקמפוסים שלנו לבטוחים ופטריוטיים שוב (סעיף 18)
כאמור, נשים בצד את הניסוחים. מהתבוננות בסעיפי המצע הרפובליקני, שאמנם אינו מחייב פוליטית (בסוף אין אילוצים מפלגתיים על הנשיא בכל הקשור בהוצאה לפועל של מדיניות), ניתן ללמוד לא מעט על סדרי העדיפויות של המפלגה ועל הקהל אליו היא מכוונת.
לדוגמה, הסעיף המתמקד בקיצוץ מס לעובדים הוא עוד הוכחה לניסיון הרפובליקני להרחיב את קהל המצביעים שלהם בקרב מעמד הביניים, ובפרט בקרב עובדים מאורגנים (קבוצה שגם הדמוקרטים נסמכים עליה, ושדפוסי ההצבעה שלה במדינות חגורת החלודה הכריעו את שתי מערכות הבחירות הקודמות).
ההחלטה להתמקד בביטול המס על הטיפים – לכאורה נושא ספציפי מדי עבור מצע מפלגתי – מכוונת לעובדים בתעשיות התיירות והמסעדנות, שמהווים חלק ניכר מכוח העבודה במדינת נוואדה, מדינה קטנה אבל חשובה לאור מעמדה כמדינה מתנדנדת.
גם הסעיף בנוגע לסוגיית ביטוח הבריאות מכוון למעמד העובד, ומראה על שינוי העומק שעברה המפלגה הרפובליקנית: אם ב-2008, כשהמועמד הדמוקרטי אובמה רץ עם חוק הבריאות הנגיש (שלימים כונה על שמו "אובמה-קר"), הדיון הציבורי ניסוב על האם בכלל זהו תפקידה של המדינה להבטיח שירותי בריאות, כיום המפלגה הרפובליקנית מחבקת את תוכניות הביטוח הלאומי והמדיקייר.
לא מעט סעיפים מעניינים נוגעים לא בסוגיות כלכליות אלא דווקא בסוגיות החברתיות: שימו לב לסעיף 2, שמדבר על "מבצע הגירוש הגדול בהיסטוריה". בהזדמנויות לא מעטות דיבר טראמפ על הצורך בהוצאה לפועל של מבצע גירוש של מהגרים לא חוקיים באמריקה – לרבות אלו שהשתקעו בה, עובדים בעבודות מסודרות ואפילו הקימו משפחות. הוא הציע לא אחת גם להפעיל את הצבא האמריקאי לצורך מבצע הגירוש הזה.
יריביו הדמוקרטים מתארים את ההצעה הזו לא רק כהתקפה על עצם זהותה של ארה"ב כאומת מהגרים אלא גם על מיליוני בני אדם שמצאו באמריקה את ביתם, השתקעו בה והחשוב מכל – השתלבו בה, הן כלכלית והן חברתית. מהגרים רבים עובדים בעבודות כפיים שילידי ארה"ב רבים לא ממהרים לקחת על עצמם – אלא שמבחינת הרפובליקנים, זו חלק מהבעיה.
הנראטיב של "המהגרים לוקחים לנו את מקומות העבודה" עבד היטב לטראמפ ב-2016, וניכר שהוא מנסה לשחזר את ההצלחה. בדיבייט הנשיאותי (27 ביוני), טראמפ קשר בין סוגיות הגבול וההגירה לכמעט כל נושא אפשרי, ובפרט לביטחון אישי שאמריקאים רבים מרגישים שנפגע – ושימו לב לסעיף 10 שעוסק בדיוק בכך.
רק בגלל הרוח
סעיף 16 הוא דוגמה מרתקת למאבק הבין-מפלגתי על "רוחה של אמריקה" – בשעה שהדמוקרטים מבכרים על גיוון ומבקשים, בתפיסתם לפחות, לעודד חינוך לסובלנות מגיל צעיר, הרפובליקנים מזהירים מפני הכנסת אג'נדות פוליטיות לבתי הספר.
"תיאוריית גזע ביקורתית" היא שם כולל ללמידה של גזענות לא רק כפרקטיקות של אפליה ושל דעות קדומות, אלא לאופן שבו אלו משתרשות באופן מוסדי – לדוגמה, חקיקה פלילית שמחמירה את הענישה על שימוש בקראק (סם "לעניים", קבוצה שאחוז השחורים וההיספנים בה גדול יותר מחלקה באוכלוסייה) בהשוואה לענישה על שימוש בקוקאין (סם "לעשירים"). עוד ב-2021 הנשיא לשעבר טראמפ פרסם מאמר בו יצא נגד תיאוריית גזע ביקורתית וטען שהיא "מחנכת את ילדינו לשנוא את עצמם ואת ארצם".
הנשיא לשעבר דונלנד טראמפ לאחר נצחונו בפריימריז המפלגה הרפובליקנית בניו המפשייר (צילום: Pablo Martinez Monsivais/AP)
בניגוד לאג'נדה הכלכלית המשתקפת מהמצע – שכאמור מכוונת למעמד הפועלים ולבוחרים ה"מתנדנדים" – האג'נדה החברתית שוברת חזק ימינה, והיא מושפעת מרעיונות שמרניים שמקדמים ארגוני חברה אזרחית שמרניים, המפורסם בהם הוא ה-Heritage Foundation, ממכוני המדיניות השמרניים והחזקים בוושינגטון. בחודשים האחרונים מתגבר השיח על Project 2025, פרויקט הדגל של קרן Heritage "לסלילת הדרך לממשל אפקטיבי שמרני". לפרויקט ארבעה עמודי תווך, הבולט שבהם הוא נייר מדיניות עב כרס (900 עמודים, לא פחות) שגובש ב-Heritage תחת הכותרת "מנדט למנהיגות".
ברמת היכולות הממשלתיות, "מנדט למנהיגות" מציע שורת רעיונות מדיניות לחיזוק היכולת של הזרוע המבצעת, בעיקר על חשבון הפקידות והדרג המקצועי: פירוק רגולטורים (בין היתר משרד החינוך), החלשתם (בין היתר הבנק המרכזי) או איחודם (כל הסוכנויות העוסקות בהגירה ובמשמר גבול).
ברמת המדיניות, "מנדט למנהיגות" משרטט שורת רעיונות שמרניים שהימין האמריקאי מקדם בעשורים האחרונים – משרד הבריאות יקדם "הגנה על כל החיים מהרגע ההפריה" (כלומר, יאסור הפלות בכל שלב) ויעמוד על "יושרה גופנית (bodily integrity) הנטועה במציאות ביולוגית, לא באידיאולוגיה" (כלומר, יגביל את הנגישות לטיפול רפואי של טרנסג'נדרים). משרד החינוך, בהנחה ולא יפורק, יבטל לחלוטין את מדיניות מחיקת חובות הסטודנטים.
הסוכנות להגנת הסביבה "תבחן מחדש הנחיות שמסדירות נושאים כמו המחיר החברתי של פחמן" (כלומר, עשויה לבטל הגבלות על פליטות מזהמות) ובמקום תתמקד בשמירה על ניקיון האוויר והמים תוך תיאום עם הקהילות המקומיות בדגש על עסקים קטנים. ה-FBI יפסיק לבחון קמפייני "דיסאינפורמציה" ו-"מיסאינפורמציה" (המרכאות במקור) שמובילים אזרחים אמריקאים שאינם חשודים בפלילים.
הרשימה נמשכת ונמשכת. לכל משרד ממשלתי וסוכנות ממשלתית נכתב פרק שלם ב-"מנדט למנהיגות", לעתים על ידי בכירי ממשל בעבר (הפרק על משרד הבינוי נכתב בידי ד"ר בן קרסון, לשעבר שר הבינוי בממשל טראמפ הראשון) או מי שמתכוונים לכהן בממשל עתידי (כריסטופר מילר, שכתב את הפרק על משרד ההגנה, הוא מהשמות הבולטים לכהן כשר ההגנה בממשל טראמפ שני).
הימין העמוק האמריקאי, שבכהונת טראמפ הראשונה פעל בעיקר בניסיון לנצל הזדמנויות ותוך עימות מתמשך עם הכוורת של טראמפ שאופיינה (בעיקר בתחילתה) באנשים הממסד הרפובליקני, כמו השגרירה לאו"ם ניקי היילי או ראש הסגל ריינס פריבס, מגיע לבחירות 2024 עם אג'נדה סדורה, מוכנה ליישום.
הנשיא לשעבר כבר זיהה את פוטנציאל הנזק שבחלק מהאג'נדות הנ"ל ומיהר להרחיק את עצמו מהן – לרבות פוסט ברשת החברתית TRUTH שבו הבהיר שאין לו קשר לדברים שנכתבים בפרויקט 2025 – אך חלק ניכר מקווי היסוד של המצע, כפי שפורסם על ידי הקמפיין של הנשיא, מראים דווקא על קווי דמיון אידיאולוגיים בין המחנות במפלגה הרפובליקנית, בעיקר בנושאים "חברתיים" כמו הגירה, הפלות ומגדר. את הכיוון שייקח טראמפ נוכל לדעת רק אם הוא אכן ייבחר ב-5 בנובמבר.
