ארבע שנים לאחר דו"ח מקיף שנעשה בנוגע למערך הקבורה בישראל, הבעיות נותרו ולא טופלו. מדו"ח נוסף של המבקר שפורסם היום (שלישי) עולה כי קיים חשש ממחסור חמור בשטחי קבורה, הכנסות ענק ממכירת חלקות קבורה בשל שוק פרוץ, ומחדל בהסדרת קבורת אנשים שאינם יהודים.
ב-2020 פרסם מבקר המדינה דו"ח מקיף שעסק במערך הקבורה בישראל. אלא ששלוש שנים מאוחר יותר, בין החודשים פברואר עד יולי 2023 נערכה ביקורת מעקב, שבה נמצא כי מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה המתרבים, בין היתר באזורים שבהם שורר המחסור החמור ביותר בשטחי קבורה.
בראש ובראשונה מציין מבקר המדינה החלטת ממשלה ממרץ 2023 שבה נקבע כי תינתן עדיפות לקבורת שדה במקומות שבהם עולה דרישה לכך מהציבור. עיקרון זה, הוא מבהיר, שונה מהחלטות קודמות של הממשלה ושל גורמי מקצוע שהמליצו על צפיפות קבורה שתביא לניצול יעיל יותר של הקרקע – לנוכח מצוקת קרקע קשה באזורים שבהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית המדינה.
"השינוי הצפוי ביחס להחלטות ממשלה קודמות, שהחלו במגמה לציפוף שטחי הקבורה ולהימנעות מקבורת שדה שהיא "בזבזנית קרקע", עלול להביא לכך שמדינת ישראל תיקלע למחסור חמור בשטחי קבורה בכלל ובאזורי הביקוש בפרט", הוא מתריע.
מגמת עלייה
המבקר מצא שאף ששיעור הקבורה הרוויה נמצא במגמת עלייה מ-17 אחוזים בשנת 2012 ל-35 אחוזים ב-2022 – המשרד לשירותי דת לא התייחס בהנחיותיו לחובה שנקבעה בהחלטות הממשלה לבצע קבורה רוויה בשיעור מסוים ולא הנחה את גופי הקבורה לפעול בהתאם לכך.
בשנים האחרונות התריעו גורמי מקצוע, ביניהם צוות בין משרדי לפתרון משבר הקבורה, כי היעדר מיפוי של תפוסת בתי העלמין הוא מכשול משמעותי בנוגע לתכנון אסטרטגי. אך ביקורת המעקב העלתה כי משרד הדתות אינו מנתח את הנתונים שמעבירים אליו גופי הקבורה על מלאי הקרקע והקברים הזמינים. מסיבה זו, תמונת המצב חסרה, והיכולת של מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל להשלים תכנון של פתרונות קבורה לטווח ארוך נפגעת.
תחום נוסף שאינו מוסדר, והופך לשוק פרוץ דה פקטו, הוא נושא התשלום עבור תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות. המבקשים כרגע לקבור את מתיהם בחלקה חריגה או בבית עלמין סגור נדרשים לשלם כרגע בעבורה כל סכום שייקבע לפי שיקול דעתו של גוף הקבורה. בדו"ח הקודם של מבקר המדינה צויין כי בחלק מהמקרים הסכומים האמירו עד 80 אלף שקלים לקבר.
מבדיקה של הדו"חות הכספיים של עשרת גופי הקבורה שביצעו את מספר הקבורות הגדול ביותר ב-2021 עולה שהכנסותיהן ממכירת קברים היו כ-290 מיליון שקלים. עוד עולה כי מאז 2019 לא נעשתה שום התקדמות בהסדרת התעריפים למכירת חלקות שכאלו, ולכן חלים בנושא זה חוקים שונים, ועוסקים בו גופי שלטון ורגולטורים רבים.
תחום הקבורה של אזרחים ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה כבר נידון רבות, והתברר כי יש צורך דחוף להסדירו, אך בפועל לא נעשה דבר. משרד הפנים, קבע מבקר המדינה, לא הסדיר את קבורת העדות הלא יהודיות בדין, ואת סמכויותיו של האגף לעדות. משרד הפנים והביטוח הלאומי, הוסיף המבקר, לא הסדירו את ביצוע הקבורה של העדות הלא יהודיות באמצעות גופי קבורה מאושרים בלבד אשר יקבלו מימון דמי קבורה מהביטוח הלאומי ויפעלו לקבורה מוסדרת.
המבקר אנגלמן ממליץ בדו"ח לוועדת השרים בראשות השר לשירותי דת ושר הבינוי והשיכון, למינהל התכנון, למשרד לשירותי דת, לרמ"י ולמשרד האוצר לקבוע עקרונות בנושא הקבורה כך שניצול הקרקע יהיה מיטבי. הוא ציין כי חשוב לעשות זאת כעת, בהתחשב בכך שהצפי הוא שעד סוף המאה יהיו יותר מ-8.5 מיליון נפטרים נוספים, כולל מקרב העדות הלא-יהודיות.
