גם אתם משתעממים מכדורגל לאחרונה? זו הסיבה

מתי בפעם האחרונה ראיתם שחקן לוקח כמה צעדים ובועט לשער כדור חופשי מ-30 מטר? מתי בפעם האחרונה ראיתם קיצוני לוקח כדור ומנסה לעבור שלושה שחקנים בבת אחת? מתי בפעם האחרונה ראיתם קבוצה אנגלית משחקת "כדורגל אנגלי", שכולו הרמות לרחבה, או קבוצה גרמנית שמשחקת "כדורגל גרמני"? שמתם לב בכלל שזה נעלם?

כדורגל, כמו כל ענף ספורט, עובר אבולוציה. המשחק מתפתח ומשתכלל עם הזמן, אך בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר ביקורת על הכניסה של האנליטיקס עם מדדים כמו xG וקבוצות שמשחקות באותה דרך. מגנים שהופכים לחלוצים, קיצוניים שחותכים פנימה עם רגל הפוכה, קשרים שמצטרפים מגל שני ובעיקר קבוצות שמשחקות אותו דבר.

אתם לא היחידים שחושבים ככה. לא חסרות התבטאויות של פרשנים כאן בישראל על "צ`יפים שמיפים", וגם דייויד מויס אמר ש"זה מרגיש כאילו קבוצות משבטות את סגנון המשחק אחת של השנייה ושחקנים את הסגנון זה של זה". כתבה מקיפה של הטיימס בנושא הראתה שקבוצות בועטות פחות מרחוק, נושא אליו התייחסנו בעבר כאן באתר, ואנחנו רואים גם פחות ופחות הרמות או דריבלים.

קצב המשחק של קבוצות האט באופן יחסי, כשרובן עברו לכדורגל שמזכיר יותר את זה של פפ גווארדיולה – כדורגל מבוסס מסירות וניסיון לתפוס את היריבה לא מוכנה, וקצת פחות תכל`ס. נשיא סן ז`ילואז אלכס מוזיו הגדיר את זה בתור "הפציפיסטיות" של הכדורגל. המדדים הסטטיסטיים מדגימים את זה בצורה טובה, כפי שניתן לראות בגרפיקה בתחתית המקטע, אך גם השיח עצמו.

כמו כל טרנד אחר, ברגע שמישהו אחד מצליח כולם מעתיקים ממנו. פפ גווארדיולה הוא אולי מאמן הליגה המצליח ביותר בהיסטוריה עם קבלות בספרד, גרמניה ואנגליה, אולי שלושת הליגות הכי איכותיות באירופה, והאפקט מורגש כלפי מטה. אמנם יש שחקנים יצירתיים, אך זה מרגיש שהם פועלים בתוך אותן תבניות של אחרים. האם המקוריות בכדורגל מתה?

לא כל כך מהר
ליברפול משייטת העונה בדרך לאליפות בפרמיירליג. ארנה סלוט, שמאמן לראשונה מחוץ להולנד, שיפר את הקבוצה של יורגן קלופ והפך אותה לטובה בעולם, כשהוא מתעלם מכל קלישאות ה"צריך להסתגל לליגה". מנצ`סטר יונייטד החליטה להמר על מאמן מהליגה הפורטוגלית, בזמן שמאמנים מוכחים יותר בקנה מידה אנגלי ואירופי כמו צ`אבי, זינדין זידאן ומסימילאנו אלגרי יושבים בבית. 

שני השינויים הגדולים בליברפול של סלוט היו שני דברים שהתחלנו איתם את הכתבה הזאת, ההרמות והכדורים הארוכים. המרסיסיידרס אמנם משחקים כדורגל מבוסס מסירות ושולטים בקצב המשחק, אבל במקום השני בליגה עם 19.1 כדורים ארוכים למשחק ובמקום השלישי עם 4.9 הרמות למשחק. מדובר בהמשך מגמה מהשנים הקודמות, אך העונה הרדס בקצב של 94 שערים לעומת 86 אשתקד או 75 ב-2022/23. למרות זאת, האופי של ההרמות והכדורים האלה השתנה.

מוחמד סלאח, למשל, מקבל יותר כדורים ארוכים מאשר בכל עונה אחרת בקריירה ובעונה היסטורית מבחינת השערים והבישולים. אותו דבר נכון בקשר ללואיס דיאס. השערים של הקשרים עלו, לא מעט בזכות ההרמות של שניהם ושל המגנים לרחבה. כל פעולה כזאת, בוואקום, היא פעולה לא טובה. הסיכוי שמסירה לאורך 40 מ` תצליח נמוך יותר משל מסירה לאורך 10 מ`.

משחק כדורגל בסופו של דבר הוא מערכת סגורה. 11 מול 11, שערים באורך קבוע ובחור אחד שעומד בשער בכל צד. לכן ההסתכלות הבסיסית על אנליטיקס ו-xG רק בתור "הדבר שיביא את הפעולה הטובה ביותר לשער" הוא קצר מדי, בטח בטווח הזמן המיידי. 

ברגע שכל הקבוצות יודעות להגן בסגנון משחק אחד, התקפה מכיוון אחר יכולה לתפוס אותן לא מוכנות. ברגע שקבוצה בועטת מרחוק, לא בטוח שהכדור ייכנס, אבל סביר ששחקני ההגנה יצאו לסגור שחקנים כי הם מפחדים ממי שיכולים להפציץ אותם מ-30 מ`. ברגע שווינגרים ינסו לעבור את המגן בכדרור, אולי הם לא יצליחו בפעם הראשונה או השנייה, אבל בפעם השלישית שחקן אחר יהיה פנוי וכל ההתקפה תשתנה. זה מתחבר גם לבעיטות חופשיות. ברגע שקבוצה תפחד מכך שבוקאיו סאקה או ראפיניה יבעטו מרחוק, ההגנה והחומה יעמדו בצורה קצת שונה ויהיה יותר קל לבצע תרגילים.

זה השלב הבא של הכדורגל, משהו שיותר מזכיר שחמט. שחקני שחמט טובים יודעים מתי להקריב צריח או פרש בשביל להעניק לעצמם סיכוי טוב יותר להגיע למלך, וזה העתיד של המשחק גם כאן. הדמיון בין קבוצות כדורגל, בתחילת 2025, מעולם לא היה גדול יותר. המאמנים הגדולים הבאים יהיו מי שיצליחו למצוא דווקא את השוני.