השיחות הללו מתווספות למהלכים דומים שמבצע הנשיא דונלד טראמפ, זאת לאחר שסימן מטרה עוד בכהונתו הראשונה ומקדם אותה כעת ביתר שאת: העשרת מקורות המינרלים של ארצות הברית החיוניים לתעשיות הביטחון, האנרגיה והטכנולוגיה. קונגו היא האחרונה ברשימת מקורות אפשריים, זאת לאחר שהנשיא דיבר על סיפוח אפשרי של קנדה העשירה במשאבים, גיבוש הסכם מינרלים עם אוקראינה בתמורה לסיוע צבאי וכן סיפוח גרינלנד — האי הגדול בעולם שבו קיימים מרבצים משמעותיים של עפרות נדירות.
הסינים כורים שם במרץ
קונגו היא היצרנית הגדולה בעולם של קובלט, מינרל המשמש לייצור סוללות למכוניות חשמליות. בקונגו נמצאים גם מרבצים משמעותיים של זהב, נחושת, פח, ליתיום והמתכת טנטלום המשמשת בייצור רכיבים אלקטרוניים.
ממשלת קונגו חשפה לראשונה את שיתוף הפעולה האפשרי עם ארצות הברית לפני שבועיים, זאת בריאיון שנתן נשיא המדינה פליקס טשיסקדי ל"ניו יורק טיימס", שם ציין כי ממשל טראמפ הראה עניין בעושר המינרלים העצום של קונגו. שיתוף הפעולה הזה חיוני עבור ממשלת קונגו, שכן אזורים נרחבים שבהם שוכנים המינרלים נמצאים בשליטת ארגון המורדים M23. לפי גורמים מטעם האו"ם, המורדים מבריחים את המינרלים מעבר לגבול, בסיוע רואנדה השכנה.
עסקת מינרלים עם ארצות הברית עשויה לצייד את קונגו בתגבורת הצבאית שהיא זקוקה לה על מנת לשים סוף לסכסוך העקוב מדם שגבה כבר אלפי קורבנות בנפש.
במכתב ששיגר לשר החוץ האמריקני מרקו רוביו, הציע סנטור קונגולזי להעניק לחברות אמריקאיות זכויות כרייה, זאת בתמורה לסיוע בהכשרת חיילי צבא קונגו ובציודם — כך לפי דיווח ב"פייננשל טיימס". יתרון משמעותי נוסף עבור ממשל טראמפ יהיה ערעור הדומיננטיות של סין במגזר הכרייה הקונגולזי. לפי דיווח רשמי שפורסם ב־2024, מאות חברות כרייה סיניות פועלות במדינה באופן בלתי חוקי. הפעילות הזו מתווספת לדומיננטיות סינית ברחבי אפריקה, בין השאר בתחומי התשתיות, הנדל"ן, הדיג והנפט.
"לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נתח משמעותי מהמינרלים החשובים ביותר בעולם הנדרשים לטכנולוגיות מתקדמות", אמר דובר מטעם משרד החוץ האמריקני ל"פיייננשל טיימס". "ארצות הברית פתוחה לשיחות על שיתוף פעולה במגזר הזה, שעולות בקנה אחד עם תוכנית 'אמריקה תחילה' של ממשל טראמפ".
הסכם המינרלים ממתין לחתימה
6% מהתמ"ג האוקראיני לפני פרוץ המלחמה הגיעו מסחר במינרלים
הסכם מינרלים עם אוקראינה יעניק לחברות כרייה אמריקאיות גישה ל־22 מינרלים מתוך 34 שהוגדרו קריטיים על ידי האיחוד האירופי, ביניהם נחושת, ניקל, ליתיום וטיטניום, החיוניים לתעשיות ביטחוניות, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות מתקדמות. לפי הנציבות האירופית, ב־2019 סיפקה אוקראינה 7% מהטיטניום הגלובלי, המשמש להקמת תחנות כוח גרעיניות ולבניית מטוסים. מאגרי הליתיום שלה, המשמשים בתעשיית הסוללות, הם הגדולים באירופה.
הסכם מינרלים יפתח בפני ארצות הברית גישה למשאבים חיוניים שעבורם היא נאלצה להסתמך על מדינות אחרות, בעיקר סין. מינרלים נדירים כמו גליום, החיוניים לטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות, אינם קיימים בארצות הברית. סין, מאידך, המקור המוביל שלהם, מגבילה את היצוא, בין השאר בתגובה למכסים שהשיתה עליה ארצות הברית במסגרת מלחמת הסחר.
השכנה מצפון היא מעצמת כרייה
חרף ההצהרות הלוחמניות שמפזר הנשיא טראמפ, בענף הכרייה הקנדי סבורים כי דווקא בעת הזו, שיתוף הפעולה בין המדינות הוא חיוני. במאמר שפרסם בשבוע שעבר האתר Mining.com, זאת ברקע מלחמת הסחר שכופה טראמפ על השכנה מצפון, התייחסו כותביו לחשיבות שבפיתוח משותף של מינרלים החיוניים לתעשיית הביטחון. האתר ציטט מחקר שפרסם המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) המונה חמשה מינרליים כאלה, שאותם תוכל קנדה לספק בעצמה במקום להסתמך על מקורות זרים, בראשם סין. עם המינרלים הללו נמנים גליום, קובלט, טונגסטן, ניוביום ועפרות נדירים. כל אחד מהם מיוצר בקנדה, במקרים רבים בהשקעה אמריקנית, וכולם נמצאים בסיכון מוגבר להפרות באספקה מצד סין, זאת בצלה של מתיחות הסחר הגוברת. היסטורית, גם במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות וקנדה שיתפו פעולה בתחום הכרייה למטרות ביטחוניות.
הקרח נמס, האוצרות נחשפים
"גרינלנד שוכנת על מרבצים עצומים של עפרות נדירות", ציין בחודש שעבר הסנטור מטקסס טד קרוז בשימוע שנערך בפני הקונגרס. "אם ארצות הברית תקבל גישה למשאבים של גרינלנד, היא תוכל להפחית באופן משמעותי את תלותה במקורות אספקה זרים, באופן מיוחד סין, שכרגע מפעילה סוג של מונופול בשוק העפרות הנדירות", סיכם.
הנשיא האמריקאי הוא אמנם מכחיש התחממות גלובלית ידוע, אבל זה ודאי לא מונע ממנו להתעלם מאוצרות הטבע הנחשפים בהדרגה בשל התמוססות משטחי הקרח המכסים את גרינלנד. התופעה הזו מציבה אפשרויות חדשות בפני כורים פוטנציאליים. אלה כוללות גישה למתכות נפוצות יותר כמו נחושת וזהב, אבל גם ליסודות נדירים כמו טיטניום וגרפיט. אך כמו בכל שאר הזירות שאליהן הוא פוזל כעת, גם בגרינלנד המינרלים החיוניים לתעשיית הטכנולוגיה הם הפיתוי הגדול ביותר עבור טראמפ. בטריטוריה הדנית האוטונומית שוכנים לפי הערכות מרבצים של 43 מתוך 50 המינרלים שאותם הגדירה ארצות הברית כחיוניים לביטחון הלאומי. עמם אפשר למנות עפרות נדירות, זאת בנוסף למתכות אחרות המשמשות לייצור טכנולוגי, כמו ונאדיום וכרומיום. כפי שהדגיש קרוז, גרינלנד תוכל לספק חלופה למתכות הנדירות הנכרות בסין, ובדיוק בשל החשיבות האסטרטגית הזו, הנשיא טראמפ הציע לרכוש את גרינלנד מדנמרק. עד כה נתקלה ההצעה הזו בחומה בצורה מצד גורמי הממשל בגרינלנד ותושביה, כמו גם בהתנגדות של ממשלת דנמרק.
100 רשיונות כרייה הנפיקה גרינלנד לחברות זרות, בהן ריו טינטו
