מלבד סוגיית היועמ"שית, הממשלה צפויה לדון גם בנושא הביטחוני־אישי: האיומים על חייו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת בעקבות המקרה החריג שבו נעצרה תמר גרשוני הירשפלד, פעילת המחאה בת ה-73, בחשד שתכננה לפגוע בנתניהו באמצעות מקלע RPG – פרשה שעוררה סערה במערכת הפוליטית.
שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, פנתה בשבוע שעבר למזכיר הממשלה יוסי פוקס בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא זה בישיבת הממשלה. לפנייה הצטרפו גם השרים יריב לוין, מיקי זוהר ויואב קיש. בנוסף, הבקשה לקיום הדיון הוגשה בעקבות ציוצים ופרסומים רבים ברשתות החברתיות, בין היתר – בעקבות הציוץ של פעיל המחאה, גונן בן יצחק, שבו נרמז כי נתניהו שולח ילדים של אחרים להיהרג בעזה בעוד ילדיו מוגנים בליווי שב"כ.
בפתח הדיון טען ראש הממשלה כי חלה החרפה מדאיגה בהסתה ברשתות ובמרחב הציבורי, תוך נרמול מסוכן של קריאות לרצח. הוא אמר: "יש כאן נרמול של הקריאות לרצח שעובד על בסיס שעתי ויותר. אפשר להעיד על זה כשקוראים לך 'היטלר' וצריך לרצוח את היטלר – וככה הם משכנעים שצריך לרצוח אותנו". לדבריו, מדובר בתופעה חד-כיוונית שלא התקיימה בממשלה הקודמת, אז גורמי האכיפה פעלו בנחרצות. "הוגשו כתבי אישום, בוצעו מעצרים ועיכובים. "הם קוראים לזה 'חופש ביטוי' – אבל זה ממש לא חופש ביטוי", טען.
עוד הוסיף: "מה שקורה כאן זה נרמול המושגים והוא חד כיווני הוא לא היה קיים בממשלה הקודמת. גורמי אכיפת החוק היו מגישים כתבי אישום, היו עוצרים, היו מעכבים – כאן לא קורה כלום הם קוראים לזה ״חופש ביטוי״ – אבל זה ממש לא חופש ביטוי". השר איתמר בן גביר אמר לנתניהו: "כתבי אישום הוגשו אז, במקרה שלך לא מגישים".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השיב כי בעבר אכן הוגשו כתבי אישום, אך במקרה של נתניהו – לא מוגשים. הוא תהה מדוע אין פעולה משפטית ברורה כנגד ההסתה, גם כאשר קיימות ראיות מובהקות, וציין כי מדובר באכיפה בררנית. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציג במהלך הדיון את הציוץ של גונן בן יצחק, שכלל תמונה של נתניהו מנופף בידיו האדומות מבעד לחלון, לצד טקסט שנאמר בו כי ראש הממשלה שולח ילדים של אחרים למות במנהרות, בעוד ילדיו מוגנים בידי מאבטחי שב"כ.
"זה כתב אישום על הסתה, נניח? מעניין אותי. זה תיק שאפשר לפתוח ולגמור ביום עם כתב אישום", אמר פוקס. נציג המשטרה בדיון אמר כי כל מקרה שמגיע נבדק ונחקר. לדבריו, הוא נעלב ברמה האישית מהאשמות שהושמעו בדיון: "אני נעלב ברמה האישית מהטענות שמושמעות פה. כל אירוע נבדק ונחקר".
שר המשפטים יריב לוין שאל מדוע בתיקים אחרים, כמו זה של השופט יצחק עמית, תיקים נסגרו תוך יומיים – מבלי להיבדק לעומק. הוא הביע חשש שמקרים חמורים מטופלים ברשלנות או בקלות דעת, במיוחד כשמדובר באיומים כלפי ראש הממשלה הנוכחי. השרה סילמן, שיזמה את הדיון, התריעה כי רמת האיומים על ראש הממשלה ובני משפחתו היא מהחמורות שידעה המדינה. לדבריה, היועצת המשפטית לממשלה לא נוקטת פעולה מול "ההסתה הנפשעת הזאת", ובמשך שנתיים, כלשונה, לא נעשה דבר.
בתגובה לדברים, הציג המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות הוגשו חמישה כתבי אישום בגין הסתה או ניסיון פגיעה בראש הממשלה, לרבות מקרי פצצות התאורה והפעילה עם ה-RPG, וכן תשעה כתבי אישום נוספים בגין איומים. לדבריו, כל מקרה כזה מוגדר כהסתה לטרור, ומטופל בשיתוף כלל גופי הביטחון. "המפתח הוא שילוב זרועות", אמר.
בן גביר השיב בחריפות לנתונים: "זהו?! בדיחה", ואמר כי תגובת רשויות החוק אינה עומדת בקנה אחד עם חומרת ההסתה נגד ראש הממשלה. הדיון הסתיים ללא החלטות אופרטיביות, למשתתפים נאמר כי יתקיים דיון נוסף עם התייחסות נוספת של השרים.
השר יריב לוין אמר: "עד היום אף אחד מהאנשים שהסיתו לאלימות, למרי אזרחי, לסרבנות, אף אחד מהמסיתים העיקריים, חלקם ראשי ממשלות ורמטכ״לים לשעבר, אף אחד לא זומן לחקירה! האם הוגשו כתבי אישום? זו לא בעיה לעקוב – כי המספר הוא אפס. אין כוח עוצמתי יותר מהכוח של מערכת אכיפת החוק. כשאין שיוויניות ושקיפות של הקריטריונים זה שימוש לרעה בכוח שלטוני".
