עשרות אלפים מחברי המפלגה הדמוקרטית האמריקנית ונציגיה מהמדינות השונות הגיעו אתמול לשיקגו לוועידה השנתית החשובה מכל, זו שלפני הבחירות לנשיאות, שבה תוצג קמלה האריס כמועמדת לנשיאות מטעם המפלגה עם סגנה טים וולץ.
האריס לאחר הפגישה עם נתניהו: "הבעתי דאגה בקשר למצב ההומניטרי בעזה, צריך לסגור עסקה" // רויטרס
לצד האופטימיות עם התנופה בסקרים, וההתעוררות שהחלה עם החלפת הנשיא המכהן ביידן בהאריס, החשש הגדול של הנהגת המפלגה הוא ממהומות ומהפגנות של חברי הפלגים הקיצוניים של המפלגה, הן בדרישה למדיניות פנימית כלכלית וחברתית שמאלית יותר והן בשינוי מדיניות כלפי ישראל בשל המלחמה ברצועת עזה.
אלה, שסיסמתם היא Uncommitted – לא מחויבים (להצביע) – הם הרעשניים ביותר אף שחלקם בגופים הרשמיים קטן למדי.
המידע שהגיע לראשי המפלגה, למשטרה המקומית ולגופי הביטחון האחראים לאבטחת הועידה הוא על הפגנות ועצרות, חלקן מול מרכז הקונגרסים "יונייטד סנטר" שבו יתקיימו האירועים המרכזיים, ומול "מקורמיק פלייס", מטה הארגון של הוועידה שיארח כנסי משנה של גופים שונים ובהם ג'יי סטריט ואייפאק, שני גופי ההשפעה היהודיים בארצות הברית.
המשטרה ערוכה בכוחות גדולים באתרים אלה, ומקצת הרחובות נסגרו לחלוטין לתנועת כלי רכב. הזיכרונות מהוועידה הסוערת שהתקיימה כאן בעיצומה של מלחמת וייטנאם ב־1968 מגבירים את החששות, ותמונות ממנה רצות ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית והארצית. אז ניצח ריצ'רד ניקסון בפער זעיר את המועמד הדמוקרטי יוברט המפרי.
ברשתות של הארגונים הפרו־פלשתיניים, שלהם בסיס לא קטן באזור המכונה "פלשתין הקטנה" בשיקגו, יש הערכות שאלפים רבים יבואו להפגין באירועי המחאה, ודוכנים רבים מוכרים כאפיות, הצעיף שהפך למזוהה עם המאבק בישראל.
האריס, מצידה, מנסה להרגיע את הצד הזה, בין השאר בהדלפות על פגישותיה עם גופים המזוהים עימו – כמו זו שפורסמה ב־AP בסוף השבוע על פגישה עם כמה מראשי Uncommitted – שבהן נידונה האפשרות לאמברגו נשק על ישראל וכפיית הפסקת הלחימה ברצועה.
האריס זקוקה לקולות המוסלמים ותומכיהם במישיגן, שבה היא ודונלד טראמפ מחליפים הובלה מדי כמה ימים, לפחות בסקרים.
"קמלה האדומה"
אבל הדרך העיקרית של האריס להתמודד עם הלחץ הפנימי הזה היא במה שמסתמן כקמפיין כלכלי בעיקרו, דוגמת זה של הנשיא לשעבר ביל קלינטון ב־1992 נגד ג'ורג' בוש האב.
"It's the economy stupid" היתה הסיסמה שהגיעה מראשית המאה שעברה ואומצה על ידי יועץ הקמפיין של קלינטון, ג'יימס קארוויל. הכיוון הכלכלי היטה את הכף והביא לניצחון. גם ברק אובמה, הנחשב כעת במפלגה גורם משפיע במיוחד, השתמש בסוג כזה של קמפיין בבחירות 2008 נגד ג'ון מקיין.
האריס יצאה עם רשימת רפורמות כלכליות עמוקות ושאפתניות, אולי שאפתניות מדי, שמטרתן הורדת יוקר המחיה – הבעיה החשובה באמת לאמריקני הממוצע.
אחד הסעיפים העיקריים בתוכנית הכלכלית של האריס הוא פיקוח על המחירים – כותרת מנוגדת במיוחד להווי האמריקני של שוק חופשי ותחרות פתוחה, ולכן ההערכה היא שזו סיסמת בחירות ותו לא, אבל הכיוון של האריס ברור.
התוכנית הכלכלית של האריס זוכה לביקורת לא מעטה של כלכלנים, בעיקר בעיתונים שלא מתכתבים עם הקו הדמוקרטי, אבל גם ה"וושינגטון פוסט" מתח עליה ביקורת חריפה.
ה"ניו יורק פוסט" השמרן הגדיר את התוכנית קומוניסטית, והמתחרה טראמפ מיהר לנצל זאת בנאומיו, כינה אותה "קומראד קמלה" ו"קמלה האדומה", ואת התוכנית ככזו שתוביל את אמריקה לקומוניזם.
אבל לדידה של האריס זו בדיוק הפנייה למעמד הבינוני האמריקני, המשווע לשינוי כיוון כלכלי. גם אם אלו סיסמאות לא ישימות, זה טבען של בחירות.
בלבול גדול
ומה אומר הרחוב האמריקני? מסע קצר בניו המפשייר, מדינה עם אופי כפרי יותר ועם אוכלוסייה מעורבת, מלמד על בלבול גדול.
מייקל, הנהג שהסיע אותי, אומר שטראמפ מעורר אנטגוניזם בהתבטאויותיו, אך מדיניותו הכלכלית בכהונה הקודמת היתה מוצלחת ורק מגיפת הקורונה קלקלה את המצב. לדבריו, "הצבעתי עבור אובמה והתאכזבתי. האריס נראית מושפעת מאוד בתחומים שהיא לא מבינה כמו כלכלה ומדיניות חוץ. אני מתלבט מאוד, עם נטייה לטראמפ".
ג'וטיס, סטודנטית בת למהגרים מהודו ועובדת במסעדת מזון מהיר, אומרת שמוצאה של קמלה (אם טמילית מהודו ואב ג'מייקני שחור) והיותה אישה מעוררים הרבה תקוות בקרב בני משפחות מהגרים ובקרב נשים. "אחת משלנו שתנהיג את המדינה החזקה בעולם, זה שווה ערך לפריצת הדרך שעשה אובמה", היא טוענת.
אלא שהאריס לא נוכחת כמעט בשלטי הבחירות המפורסמים שהאמריקנים "נוטעים" בחצרות. לטראמפ יש רוב ברור בתחום הזה – שלא מעיד כמובן על תוצאות הבחירות, אלא רק על הנכונות של האמריקני להביע מחויבות למועמד שלו. כלומר, האריס צריכה עוד להוכיח מי היא, ויש כלפיה חשדנות.
הערב, ביומה הראשון של הוועידה, ינאם הנשיא ביידן – נאום שלא היה ברור אם יתקיים, אך ביידן שוכנע להגיע, גם כדי לתת לו כבוד והוקרה. גם במקרה הזה חוששים המארגנים מהפגנות ומקריאות נגדו, שכן הוא נחשב במפלגה תומך ישראל מובהק ומכונה בחוגים הקיצוניים "ג'נוסייד ג'ו".
אחד ממארגני הוועידה אמר לי שאילו היתה נחתמת עסקה ובה הפסקת אש, זה היה עוזר אך במעט להרגיע את ההפגנות, שכן "המוחים באים כדי להפגין את כוחם ואת השפעתם גם להמשך, והם לא יוותרו על הפגנת הכוח הזו".
