במסגרת יום הנגב שהתקיים בכנסת ביום שלישי השבוע, נדונו בוועדות השונות הבעיות של תושבי הנגב הבדואים, בין היתר סוגיית הריסת הבתים שתפסה תאוצה במהלך כהונתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.
בדיונים על ביצוע תוכנית החומש (החלטה 1279) ובדיון על מדיניות התכנון, שב ועלה חוסר האמון בין האוכלוסייה הבדואית לבין גורמי הממשל.
ח"כ ואליד טאהא קרא בדיון בוועדת הפנים לפרק את הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, המרכזת את הקשר בין האוכלוסייה הבדואית לממשלה. "למה עיר גדולה כמו רהט צריכה גורם מתווך לממשלה? אתה המושל הצבאי", קרא ח"כ טאהא לעבר מנכ"ל הרשות, יובל תורג'מן.
מיגון לא מספק ביישובים הבדואים
במהלך הדיון שורטטו שני סיפורים שונים על אותה מציאות. נציגי הבדואים דיברו על הזנחה והתנכלות. יאסר טבאש, ראש מועצה כעביה חג'אג'רה, שהיה ראש מועצה ממונה בכסייפה ובערערה שבנגב, טען: "הייתי ראש מועצה ממונה בנגב תחת השר אריה דרעי. רשות הבדואים היוותה בעבורי חסם לתכנון. פעם היה הסדר לריכוז הבדואים בצפון. זה היה מוצלח כי שיתפו את הבדואים, היה לנו נציג בוועדה".
יו"ר ועד מכחול, אדיב אבו רביע, סיפר על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל. "מנהל מקרקעי ישראל מחלק צווי הריסה בשכונות שאושרו בתהליך תכנון מתקדם.
עבד אל עזיז נסאסרה, ראש מועצת כסייפה, סיפר על הקשיים לספק שירותים לתושבי כסייפה, שחלקם נמצאים מעבר לגבולות היישוב המוצהרים (קו כחול).
מנגד הציג תורג'מן את הישגי הרשות: "תכננו מעל 160 אלף יחידות דיור בנגב. בכל יישוב יש אופק להתיישבות דור קדימה. יש כיוון ברור שהיתווה השר הממונה (שר התפוצות עמיחי שיקלי – י.ש.). ארבעה אזורי מיקוד – רהט, מרחב מרעית, אזור ביר הדאג' ואזור חורה. אלה ארבעה מרחבי הסדרה. כל החסמים, בין אם גבולות או תקציבי פיתוח, מקבלים מענה בעדיפות גבוהה".
כאשר נשאל על הכפרים הלא-מוכרים, ענה תורג'מן: "שמעתי על המושג, אני אפילו מכיר כמה מהשמות. לא ידעתי על ואדי ח'ליל (יישוב לא מוכר שפונה לאחרונה – י.ש.).
כאשר נציג פיקוד העורף דיווח על המיגון ביישובים הבדואים בנגב, הוא נקטע בקריאות כי הפתרונות שפיקוד העורף מציע אינם מספקים.
"אם יש רצון ברמת הממשלה והשרים דברים מתבצעים"
בדיון בוועדת הכלכלה על תשתיות החשמל בנגב, עלה הפער בין דרישת המדינה לבין צרכי התושבים. נציג עיריית רהט סיפר כי "מצב התשתיות קשה מאוד. חברת חשמל והרשות לא מתייחסים להיתרי בנייה, וזה חסם ומפריע מאוד. בשבועיים האחרונים יש הפסקות חשמל ארוכות. אצלנו על כל מגרש יש שש יחידות דיור, אך אין טופס 4".
במהלך הדיון על ביצוע החלטה 1279, חזרו ונשאלו נציגי משרדי הממשלה מקרב הפקידות הבכירה על תת-הביצוע או הביצוע הלוקה בחסר של ההחלטה.
לקראת סוף הדיון אמר ח"כ מנסור עבאס (רע"מ): "אם יש רצון ברמת הממשלה והשרים, דברים מתבצעים. בשנה הראשונה של תוכנית החומש הביצוע היה מאה אחוז. האתגר הוא איך לקדם את התוכניות ולא לחשוב על חסמים. בסוף תהליך צריך לראות את האזרח עצמו ומה הוא רואה כדי להוביל תהליך של אמון והשתלבות. לצערי, מדי שבוע רואים שאין אנרגיות אמיתיות לממש את התוכניות. חשוב שהפקידות הבכירה תיקח את הדברים לידיים, כי לפוליטיקאים אין מניע פוליטי לשאול מה עושים מחר. זו משימה ערכית-אזרחית-אנושית. אני מדבר מתוך כאב ואמונה. פגשתי אנשים ערכיים במשרדי הממשלה, בעלי אמונות ודעות שונות. החברה הערבית מצפה שאתם תעשו מה שהדרג הפוליטי לא עושה".
