על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין – בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המדינה המפתיעה ששוקלת לקנות מל"ט ישראלי
● המדינה שתשקיע עשרות מיליונים בישראל, למרות המלחמה
1"ישראל איששה את הטענה כי חיל אוויר יכול להשיג עליונות אווירית"
מומחים צבאיים ואסטרטגיים טוענים במשך שנים כי "הכוח האווירי מוערך יתר על המידה ובמובנים מסוימים מיושן" וכי "העליונות האווירית המסורתית – היכולת לשלוט בשמי הלחימה – הפכה למיותרת". אולם ביוני האחרון, "ישראל פתחה במערכה האווירית נגד איראן" וכך "איששה את יכולתו של הכוח האווירי להשיג תוצאות פוליטיות משמעותיות – ללא מלחמת קרקע ממושכת", נכתב בניתוח בפורן אפיירס, שכותרתו "העליונות האווירית החדשה של ישראל" מאת הגנרל האמריקאי לשעבר, דיוויד א. דפטולה.
"במשך 12 ימים בלבד ביצעה חיל האוויר הישראלי כ־1,500 גיחות קרב, יותר מ־600 תדלוקים אוויריים, והכתה בלמעלה מ־900 מטרות איראניות, בהן מתקני גרעין מבוצרים, סוללות טילים ומרכזי פיקוד צבאיים. התוצאות היו חד־משמעיות: תוכנית הגרעין האיראנית שובשה באופן משמעותי, מרכיבים מרכזיים במערך ההגנה האווירית של איראן הושמדו, וההנהגה הצבאית בטהרן ספגה פגיעות קשות. כל זאת – מבלי שאבד ולו מטוס מאויש ישראלי אחד", נכתב.
"השילוב ההרסני הזה של חמקנות, דיוק ומעקב מתמיד אפשר לישראל להשיג ולשמר במהירות עליונות אווירית. באמצעות פגיעה בהגנות האיראניות, ישראל פתחה גם את הדרך למבצע האמריקאי באיראן", נכתב.
דפטולה טוען כי למרות הטענות שהמערכה לא השמידה את כל תשתית הגרעין האיראנית "המטרה של המבצע הישראלי הייתה לשבש ולעכב את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, תוך שמירה על היכולת להכות שוב – לא למגר אותה לחלוטין. לפי אמות מידה אלו, 'עם כלביא' היה הצלחה מהדהדת".
"חשוב מכך, ישראל השיגה את כל יעדיה ביעילות ובאפקטיביות: עליונות אווירית, למרות אלפי הקילומטרים המפרידים בינה לבין איראן, תוך 12 ימים, וללא נפגעים כלל. הישגים כאלה היו אפשריים רק באמצעות כוח אווירי. שום מערכה קרקעית לא הייתה יכולה לפגוע במתקנים הללו במהירות, בדיוק ובעוצמה כזו – וללא נפגעים", נכתב.
מתוך הפורן אפיירס מאת דיוויד א. דפטולה. לקריאת הכתבה המלאה.
2"דיפלומטיה אינטנסיבית": מה שעומד מאחורי התמיכה של אירופה בעזה
אחרי התמונות שהופצו ברחבי העולם של ילדים גוועים ברעב ברצועת עזה והתוכנית הישראלית לכיבוש הרצועה, "בריטניה צרפת וגרמניה נוקטות בעמדה נוקשה יותר כלפי ישראל", פורסם בניו יורק טיימס.
קנצלר גרמניה פרידריץ מרץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון דנו במשבר בעזה ביולי האחרון. גורמים המכירים את השיחה אמרו לניו יורק טיימס בעילום שם כי "מקרון אמר למרץ שהוא נתון ללחצים עצומים בבית, וסביר שיכיר במדינה פלסטינית באו"ם בסוף ספטמבר". הקנצלר בתגובה השיב ש"זהו לוח זמנים שמותיר לכולם זמן לשקול את צעדיהם הבאים".
מדובר ב"גל יוצא דופן של דיפלומטיה במזרח התיכון מצד המעצמות האירופיות, שהתגבר ב־19 ביולי עם פרסום נרחב של תמונות מזעזעות של ילדים רעבים, והגיע לשיאו עשרה ימים לאחר מכן עם הכרזה דומה מצד ראש ממשלת בריטניה קייר סטארמר", נכתב.
הצעדים האחרונים של אירופה "חושפים דחיפה קדחתנית ולעיתים לא מתואמת להשגת שלום לאחר שנים של דיונים, שנבעה מן המסקנה שאין עוד אפשרות להמתין לארצות הברית שתוביל או תרסן את בנימין נתניהו", נכתב.
מה שדחף את אירופה להאיץ את המאמצים הדיפלומטיים הוא "תוכנית בת שמונה סעיפים, שפותחה בשקט על ידי גורמים בריטיים במהלך חצי השנה האחרונה, והופצה בין האירופים ב־29 ביולי על ידי ג’ונתן פאוול, היועץ לביטחון לאומי של סטארמר ומגשר ותיק". כעת, "לא ברור אם הדיפלומטיה הזו תשפיע בפועל", אך יועץ בכיר של מקרון לענייני המזרח התיכון אמר לניו יורק טיימס בעילום שם – "היינו חייבים לפעול".
"שלוש המדינות משפיעות יותר כשהן פועלות יחד. האחדות שלהן גם מעניקה להן הגנה פוליטית פנימית. לכן, אמר בכיר גרמני, גרמניה לא ביקרה את החלטות צרפת ובריטניה להכיר בפלסטין, בין היתר כי היא זקוקה לאחדות הזו כדי לנהל את הביקורת החריפה מבית על מדיניותה כלפי עזה", נכתב.
"בעידן אחר, תחת ממשלה ישראלית שונה, ייתכן שההצהרה הייתה מתקבלת בישראל כהזדמנות לצאת ממלחמה אכזרית שנמשכת כמעט שנתיים", נכתב. אך דיפלומטים אירופים אמרו לניו יורק טיימס "שידעו שייתכן שנתניהו יפסול את הרעיון, אך היו חייבים לנסות. האלטרנטיבה, לדבריהם, הייתה פשוט לוותר – ובחירה כזו מעטים היו מוכנים לעשות".
מתוך הניו יורק טיימס מאת מייקל די. שיר, סטיבן ארלנגר ורוג’ר כהן. לקריאת הכתבה המלאה.
3המדינה המפתיעה שנפגעת מאיומי החות'ים
אוניית מטען פיליפינית הובילה פחם מרוסיה להודו דרך ים סוף ביוני 2024, אך בדרכה נתקלה בסירת מנוע מהירה עמוסה בחומרי נפץ, שתתברר מאוחר יותר כאיום של המורדים החות'ים בתימן. הספינה טבעה, אחד המלחים נהרג ושאר הצוות חולץ על ידי הצי האמריקאי.
מאז תחילת המלחמה "ביצעו החות'ים יותר מ־145 תקיפות משטחם בתימן על כלי שיט מסחריים בים סוף, לדבריהם מתוך סולידריות עם העם הפלסטיני ונגד ישראל. הם הטביעו לפחות ארבע ספינות", נכתב. ביולי האחרון הודיעו החות'ים, שנתמכים על ידי איראן, כי "המלחים הם מטרות לגיטימיות משום שהם מאפשרים את 'המשך מעשי הג'נוסייד והרעבה נגד תושבי עזה באמצעות קשר עם נמלים ישראליים'. אונייה שלא נשמעת לאזהרות הח'ותים, 'מעוררת שאלות על תמיכה כלכלית בתוקפנות'", פורסם בוושינגטון פוסט.
אחת המדינות המדינות שנפגעת מהחות'ים היא הפיליפינים, שרבים מאזרחיה עובדים באוניות. "למעלה מחצי מיליון פיליפינים עובדים באוניות ברחבי העולם – כרבע מכוח העבודה הימי העולמי. כתוצאה מכך, מלחים פיליפינים נפגעים באופן לא פרופורציונלי מהתקפות החות'ים. לפחות שמונה מלחים, רובם פיליפינים, נהרגו בשלוש תקיפות קטלניות. צוות אחד, שבו 17 פיליפינים, הוחזק כבני ערובה על סיפון אונייתם במשך שנה", נכתב.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת סמי ווסטפול. לקריאת הכתבה המלאה.
4"הסכם ביטחוני דו-צדדי": עיראק ואיראן מתקרבות
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, עלי לאריג'אני, צפוי לחתום על הסכם בטחוני "דו-צדדי" בעיראק לפני שימשיך למסע הדיפלומטי האזורי שלו ויעבור לבנון. כך פורסם בערוץ החדשות הכורדי kurdistan24. ההסכם הביטחוני בין עיראק לאיראן "צפוי להתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה בתחום ההגנה והלוחמה בטרור, אם כי פרטיו טרם נחשפו", נכתב.
לפי סוכנות הידיעות הממלכתית IRIB, לאריג'אני אמר השבוע כי "הסכם ביטחוני בין איראן לעיראק נמצא בשלבים סופיים וייחתם במהלך הביקור הזה. עיראק היא ידידתנו ושכנתנו, ואנו מקיימים יחסי סחר קרובים".
לאחר ביקורו בבגדאד, לאריג'אני ימשיך לביירות לשיחות עם גורמי ממשל בלבנון. "ביקורו בלבנון מתקיים על רקע מתיחות חריפה סביב תוכנית בתמיכת הממשלה לפרוק את חיזבאללה מנשקו", נכתב. בראיון לטלוויזיה הממלכתית אמר "עצמאותה של לבנון עדיין חשובה לנו, ואנו נתרום לכך".
מתוך kurdistan24 מאת דלר מוחמד. לקריאת הכתבה המלאה.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
