בריטניה פרסמה היום (שלישי) את החלטתה להגביל מכירת נשק לישראל, החלטה שגררה תגובות משני צדדי המפה הפוליטית. מועצת הצירים של יהודי בריטניה אמרה שההחלטה שלחה מסר שגוי בזמן הלא נכון, בעוד שבשמאל גובר זעם על הפרצה שתאפשר לבריטניה להמשיך ולספק חלקים לתוכנית מטוסי הקרב F-35.
אפילו אחד מתומכי האיסור, היועץ לביטחון לאומי של בריטניה לשעבר פיטר ריקטס, אמר שהוא משאיר לשרים להסביר את עיתוי ההודעה – כל כך מוקדם לאחר הריגת שישה בני ערובה ישראלים על ידי חמאס.
עכשיו ניתן לספר: לא תאמינו מי הכניס את רכבי הטויוטה לחמאס
חמאס לא ציפה לזה: שינוי הטקטיקה של ישראל שהפך את הקערה ברצועת עזה
במתקפה פרובוקטיבית, בוריס ג'ונסון, מנהיג השמרנים לשעבר, פרסם ב-X: "חמאס עדיין מחזיק בני ערובה יהודים חפים מפשע בזמן שישראל מנסה למנוע חזרה על הטבח ב-7 באוקטובר. למה לאמי (מזכיר בריטניה לענייני חוץ וחבר העמים) וסטארמר (ראש ממשלת בריטניה) נוטשים את ישראל? האם הם רוצים שהחמאס ינצח?"
פיל רוזנברג, נשיא מועצת הסגנים של יהודי בריטניה, מתח ביקורת חריפה על החלטת הממשלה, וטען כי היא מעבירה "מסר נורא" ב"שעת הצורך" של ישראל. בשיחה בתוכנית "Today" של "BBC Radio 4", הוא אמר: "ביום שבו האנשים היפים האלה נקברו, נחטפו מפסטיבל מוזיקה כמו רידינג או גלסטונברי, בריטניה מחליטה לשלוח אות שישראל היא זו שהיא רוצה להעניש, וזה מסר נורא ואיום לישראל בשעת הצורך שלה וגם לחמאס לגבי ההשלכות – שההשלכות הן על הפעולות הנוראיות שחמאס נקט כארגון טרור, אבל גם לבעלי ברית ויריבים אחרים מסביב לעולם. אז זו החלטה שגויה שנלקחה בזמן הלא נכון".
כשנשאל אם החלטתו הרגיזה את שני הצדדים של הסכסוך, אמר שר ההגנה, ג'ון היילי, לאותה תוכנית: "זו ממשלה עם חובה לשלטון החוק – זו לא החלטה שמטרתה לרצות אף צד בעניין הזה". הוא הוסיף כי הממשלה נותרה נחושה בזכותה של ישראל להגנה עצמית ולהחלטה "לא תהיה השפעה מהותית על ביטחון ישראל".
בתוך מפלגת הלייבור הבריטית, קבוצת הקמפיין הפרו-ישראלית הגדולה ביותר, "חברי העבודה של ישראל", לא הגנה על כל השיטות של ממשלת ישראל, אך אמרה: "מאז ה-7 באוקטובר, ישראל עוברת מתקפות חוזרות, ללא התגרות מצדה וללא אבחנה מצד איראן ושלוחותיה: נציגי חמאס, חיזבאללה והחות'ים.
"איננו מאמינים שההגבלות על מכירת נשק בבריטניה יסייעו לסיום הסכסוך הטראגי בעזה או להבטיח את שחרורם של בני הערובה", נאמר עוד, "ששישה מהם נרצחו באכזריות על ידי חמאס לפני ימים ספורים". "יתרה מכך, אנו מודאגים מאוד מהאות שזה שולח לאיראן, נותנת החסות המובילה בעולם לטרור ובעלת בריתו הקרובה ביותר של ולדימיר פוטין באוקראינה. לכן אנו חוששים שההגבלות הללו עלולות לעודד את אויביה של ישראל, ולהוביל להסלמה גדולה יותר".
ריקטס, באומרו שהוא ישאיר לשרים להתייחס לעיתוי הרגיש של ההודעה, טען שהממשלה פעלה כדי להגן על החוק הבינלאומי ולא כדי להשפיע על בנימין נתניהו, שלדבריו נראה אטום אפילו להשפעתה של ארה"ב. הוא הוסיף כי הוא מאמין שהממשלה מודאגת מהסיכון של ביקורת שיפוטית, אשר עלולה לערער את כל מערכת בקרת ייצוא הנשק הבריטית.
אנדרו מיטשל, שר החוץ בממשלת הצללים, חידד את הביקורת שלו על מפלגת הלייבור, לאחר שקרא את המזכר הרשמי המסביר את ההחלטה לפרלמנט: "הכרזה על אמברגו נשק ביום שבו ישראל קוברת את החטופים שנרצחו, ושבועות לאחר שאנשי צבא בריטיים מגינים על ישראל מפני מתקפה איראנית, קשה להבנה. לאחר שעיינתי כעת במזכר של הלייבור, יש בו כאילו משהו שנועד לספק את הספסלים האחוריים של הלייבור, ובו בזמן לא לפגוע בישראל, בעלת ברית במזרח התיכון. אני חושש שזה ייכשל בשני הסעיפים".
המועמד למנהיגות השמרנית, רוברט ג'נריק, אמר כי מדובר ב"מחווה מבישה שמטרתה לפייס את השמאל הקיצוני".
אבל ההודעה לא הרגיעה את השמאל, כשחברת הפרלמנט זרה סולטנה אמרה: "הלייבור לא צריכה לאסור רק חלק קטן של רישיונות נשק לישראל. האיסור הזה עדיין מאפשר לבריטניה לשמור על 320 רישיונות נשק, כולל מכירת חלקים למטוסי קרב F-35, הידועים כ"קטלניים ביותר" בעולם. הממשלה צריכה לאסור כל מכירת נשק".
תקיפה בעזה. צילום: רשתות ערביות
הפרצה הגדולה של המשך אספקת חלקים ל-F-35 על רקע מסחרי והגנה על "British Aerospace" הייתה נושא נוסף לביקורת. סשה דשמוך, מנכ"ל "אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה", אמר: "פטור תוכנית מטוסי הקרב F-35 – בעצם מתן צ'ק ריק לתוכנית זו להמשך למרות הידיעה שמטוסי F-35 נמצאים בשימוש נרחב בעזה – הוא החלטה גרועה באופן קטסטרופלי עבור עתיד בקרת הנשק, ומציג החמצה של המחויבות הברורה לשים אחריות על ישראל על פשעי המלחמה הנרחבים שלה והפרות אחרות".
ב"קמפיין נגד סחר בנשק" (CAAT) נמסר כי ההחלטה הגיעה בדיוק כשלראשונה ניתן היה לאשר את מעורבות מטוסי ה-F-35 בתקיפה מזוהה בעזה, במיוחד בתקיפה ב-13 ביולי, באזור בטוח שהוגדר על ידי ישראל באל-מוואסי. בתקיפה נהרגו 90 בני אדם ונפצעו לפחות 300. מצה"ל נמסר כי יעד התקיפה היה מוחמד דאיף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס.
הממשלה הבריטית הסבירה כי הסיבה שהיא אינה משעה את ייצוא ה-F-35 היא בשל ההשפעה האפשרית על שרשרת האספקה העולמית, אך סם פרלו-פרימן, מתאם המחקר של CAAT, אמר שניתן היה להסיר את ישראל מרשימת המאושרים לרישיון הכללי הפתוח: "הפטור ל-F-35 של ישראל הוא שערורייתי לחלוטין ובלתי מוצדק", הגיב.
בהערכה שפרסמה הממשלה צויין כי היחס לאסירים הפלסטינים והאספקה הבלתי מספקת של סיוע הומניטרי, ולא השמדת עזה לכאורה, הן שתי ההפרות המובהקות ביותר של המשפט ההומניטארי הבינלאומי (IHL). עוד נכתב כי הגישה הישראלית הכוללת ל-IHL בשני הנושאים הללו היא שהובילה את השרים להאמין שיש סיכון ברור שנשק בריטי ישמש לביצוע הפרה חמורה.
