אמ;לק
אמריקאי שגדל במשפחה נוצרית מיסיונרית החליט שרוסיה היא גן העדן האבוד שמציע מקלט מהעולם המערבי שאיבד את דרכו. הוא חלם להתחתן עם אישה רוסיה טובה ולעבד שם את האדמה. דניאל מרטינדייל הציע את שירותיו כמרגל לצד של פוטין ובמשך שנתיים חי במזרח אוקראינה, שם העביר מידע וכיוון תקיפות רוסיות על כוחות אוקראינים. מעשיו הם דוגמה קיצונית אבל מאירים שינוי שחל בקרב אולטרה־שמרנים, שרואים ברוסיה מעצמה שמוכנה להתנגד לליברליזם, לארה"ב ולבעלות בריתה.
כשכוחות רוסיים זרמו בהמוניהם אל גבול אוקראינה בשעות הראשונות לפלישה בפברואר 2022, דניאל מרטינדייל דיווש דרך קייב, ונשא עמו אספקה – וסוד. בן ה־31 אדום הזקן, שרכב על אופני הרים ישנים, תכנן להציע את שירותיו לחיילים בחזית.
● "היזמות תמיד הייתה חלק מהחיים שלנו": צמד הישראלים שכובשים את חוות השרתים בארה"ב
● כמה קל יהיה לכם לסיים את החיים בשווייץ?
בתחילה הוא לא הגיע רחוק. סוכני ביטחון אוקראינים שהיו בכוננות גבוהה בקייב עיכבו את המבקר יוצא הדופן. הם הניחו לו להמשיך בנסיעתו מזרחה רק למחרת בבוקר, לאחר שהחליטו שאינו מחבל.
הייתה זו תחילתה של הדרך עתירת הסיכונים עד למעמד של מרגל עבור מי שמתאר עצמו כמיסיונר נוצרי. המסע יוביל את מרטינדייל אל מוסקבה לאחר יותר משנתיים שבהן פעל במסווה במזרח אוקראינה, וזימן בחשאי תקיפות רוסיות על כוחות אוקראינים ועיירות גבול.
בעיני מרטינדייל רוסיה סימלה את הערכים המסורתיים שלדעתו ארצו נטשה. "הבנתי שאני רוצה להיות ברוסיה אם תתחיל מלחמת עולם שלישית", אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל. "לא רציתי שיהיה סיכוי כלשהו שאלחם עבור הצד הלא נכון".
מעשיו של מרטינדייל אולי קיצוניים. אבל השקפתו של מי שרואה ברוסיה מקלט מעולם מערבי אשר לדעתו איבד את דרכו, מדגישה שינוי שחל בקרב חלק מהאמריקאים האולטרה־שמרנים. פעם הם בזו לרוסיה בגלל כאוס ושחיתות. כיום הם מהללים אותה כמעצמה שמוכנה להתנגד לארה"ב ולבעלות בריתה, וטוענים שהמערב התגרה בנשיא ולדימיר פוטין וגרם לו לתקוף את אוקראינה.
מרטינדייל במסיבת עיתונאים במוסקבה. מציג דרכון אמריקאי שרוף / צילום: צילום מסך
השקפת עולם זו נדדה מן השוליים אל המרכז, כשממשל טראמפ פתח בשיחות בילטרליות עם רוסיה בריאד. המגעים שמו קץ דרמטי לשלוש שנות בידוד דיפלומטי של מוסקבה, ופערו סדק עמוק ביחסים עם אוקראינה. במסיבת עיתונאים האשים נשיא ארה"ב את נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי שהחל את המלחמה ולא חתר להשגת הסכם שלום.
כשזלנסקי השיב שטראמפ מדקלם נרטיב תעמולה רוסי, פנה טראמפ לרשתות החברתיות וכינה אותו "דיקטטור" שארצו גנבה סיוע אמריקאי. בערוצי התקשורת של הימין הקיצוני חגגו את התפנית של הבית הלבן, שליהק את רוסיה כפרטנרית לשלום.
הפנייה של פוטין
מוסקבה טיפחה בשנים האחרונות שמרנים מערביים כמו מרטינדייל, והציגה את עצמה כבעלת ברית אידיאולוגית לאמריקאים שהתאכזבו מארצם.
באוגוסט הציג פוטין אשרת תושבות זמנית לכל מי שמתנגדים ל"אג'נדה האידיאולוגית הניאו־ליברלית ההרסנית" במדינותיהם, וחולקים "ערכי רוח ומוסר רוסיים מסורתיים". לפי סטטיסטיקה רשמית, כמעט 5,000 אזרחים מערביים קיבלו תושבות זמנית ברוסיה מתחילת 2022, עלייה חדה ביחס לעשורים קודמים.
במדינה הקימו משרד חדש בשם "ברוכים הבאים לרוסיה" כדי להסיר מכשולים בדרכם לחיים חדשים ולהציג לראווה משפחות מערביות שהיגרו אליה. את המאמץ מובילה חברת הפרלמנט מריה בוטינה, שהורשעה ב־2018 בבית משפט פדרלי בארה"ב כשפעלה כסוכנת זרה.
"יש מקום בעולם הזה שבו אתה יכול לחיות ערכי משפחה מסורתיים, כמו אמריקה של שנות החמישים במיטבה", אמר ג'וזף רוז, יוטיובר מפלורידה שעבר למוסקבה ב־2022 וחי בה עם אשתו וארבעת ילדיו. "המקום הזה קיים עכשיו, והוא כאן ברוסיה".
געגועים הביתה
דניאל מרטינדייל גדל בחוות בצפון מדינת ניו יורק ואינדיאנה. הוריו, ג'ים וסנדי, החדירו בשבעת ילדיהם חשדנות עמוקה כלפי הממשל האמריקאי בשל מדיניות שלדעתם "מטמאת" את המדינה. דן למד בחינוך ביתי עם אחיו ואחיותיו, וכל שיעור נפתח בתפילה.
ב־2001 עברה המשפחה לאזור כפרי בסין, לאחר שהאבא החל לעבוד עם קבוצת מיסיונרים נוצרית שסייעה לפליטים מקוריאה הצפונית. לדבריו, הוא קיבל עבודה בהקמת משק חלב שיעסיק פליטים סמוך לעיר הונצ'ון, שנמצאת בין צפון קוריאה לרוסיה. החיים בסין אפשרו למשפחה האמריקאית לעסוק בעבודת האדמה תוך הפצת הבשורה (הנוצרית) – חיים שהם מכנים "אוונגליזם בשוק".
הם התיידדו עם שכן שאמר שהיה קצין במודיעין הצבאי הרוסי. המרגל לשעבר ורעייתו לקחו את בני הזוג מרטינדייל אל מעבר לגבול, אל המזרח הרחוק הרוסי. הם היללו את תמיכתה כביכול של המדינה בערכים נוצריים ואת טוהר החקלאות שלה. הם הראו למשפחה האמריקאית חוות קולקטיביות נטושות עם שטחי אדמה עצומים ליד עיר הנמל ולדיווסטוק, שלדבריהם ניתן לחכור תמורת 25 סנט לדונם. החוויה עוררה בדניאל משיכה עמוקה לרוסיה.
גם לאחר שהמשפחה חזרה לאינדיאנה, "ליבו היה ברוסיה", אמר אביו. "והמטרה שלו הייתה לגור שם, להתחתן עם מקומית טובה ולעבוד בחווה".
מרטינדייל אומר שעבר מהפך לאחר שצפה בסרט התיעודי "Loose Change" מ־2005, שטען באופן שקרי שוושינגטון אחראית לפיגועי הטרור ב־11 בספטמבר. מלחמות ארה"ב באפגניסטן ובעיראק גרמו לו לחוש אפילו עוד יותר מאוכזב מארצו. "וושינגטון היא האויב שלי", כתב מאוחר יותר בפוסט בבלוג. "היא ממש במלחמה עם האזרחים שלה מאז 2001".
הוא למד הנדסת מכונות ועבד עם אביו במכירת ציוד חקלאי. לאחר שחסך במשך שנים, עשה את הצעד שעליו חלם זמן רב – ועבר לרוסיה ב־2018. הוא חזר אל המזרח הרחוק, למד רוסית בוולדיווסטוק ולימד אנגלית בזמנו הפנוי.
ארבע שנים קודם לכן סיפח הקרמלין את קרים ועורר מלחמה באזור דונבאס המזרחי של אוקראינה. במרחק של שמונה אזורי זמן משם מרטינדייל שקע בחיים המקומיים.
שנה לאחר הגעתו גירשו אותו הרשויות ברוסיה בשל הפרת חוקי העבודה החלים על סטודנטים זרים, ואסרו עליו לחזור למשך חמש שנים, לדברי אביו. "זה היה קורע לב, באמת", אמר מרטינדייל.
הוא היה נואש למצוא דרך לחזור, ובשנת 2020 נרשם לבית ספר לווטרינריה בבלארוס, אך כניסתו סורבה בידי הרשויות בשדה תעופה במינסק. הוא עבר לדרום פולין, לימד אנגלית, וכמרים הזמינו אותו לחיות בכנסייה במהלך מגפת הקורונה.
הוא נמלא געגועים הביתה. "לא לארה"ב, אלא לרוסיה", כתב בבלוג שנים מאוחר יותר. כשכוחות רוסיים התרכזו לאורך הגבול האוקראיני בתחילת 2022, הוא החליט לפעול.
עובר צד
בתחילת פברואר 2022, לאחר שמצא אופני הרים בערמת אשפה ליד קרקוב, חצה מרטינדייל את הגבול לאוקראינה. הוא רכב הפוך מזרם התושבים שנמלטו מארצם ברגל, חלקם נשאו עמם רק בגדים להחלפה. לאנשים שפגש בדרך הוא סיפר שהוא בשליחות נוצרית.
עם תחילת הפלישה טורי שריון נשפכו דרומה מבלארוס. מסוקי תקיפה רוסיים הנחיתו כוחות קומנדו בשדה תעופה צבאי ליד קייב, והציתו קרב על השליטה בו. צנחנים נחתו בפאתי הבירה, שם השמידו אותם כוחות אוקראינים. במוסקבה מפקדי צבא צפו בקריסת תוכניותיהם להשתלט על קייב, שניבאה מלחמה ממושכת.
מרטינדייל יצר קשר עם הכוחות הרוסיים בטלפון באמצעות חשבון באפליקציית טלגרם, שנועד לפתות חיילים אוקראינים להיכנע. "ביקשתי מהם הזדמנות להיפגש עם חיילים", אמר בראיון. "הם עודדו אותי לנסוע מזרחה יותר. אז זה מה שעשיתי".
בלילה שיגרו סוללות ההגנה האווירית של אוקראינה טילים לעבר מטחים נכנסים, שהמטירו שברים על בנייני מגורים והציתו אותם. מספר האזרחים ההרוגים גדל. ביום מרטינדייל דיווש על אופניו מזרחה. הוא לבש כמה מעילים וכמה זוגות מכנסיים נגד הקור ונשא ממתקי חמאת בוטנים מתוצרת בית כדי לחלוק עם מארחיו העתידיים.
בדרך הוא קרא פוסטים ברשתות החברתיות ברוסית ודיבר עם מקומיים שנתקל בהם בדרך. מרטינדייל האמין שארה"ב מימנה את התנתקותה של אוקראינה מרוסיה וכי לקייב אין זכות לשלוט במחוזות הבדלניים. "וושינגטון לוחצת על כל כפתור שהיא יכולה כדי להכעיס את העם הרוסי", כתב מאוחר יותר. הוא הצדיק את העדויות המתגברות לזוועות שביצעה רוסיה נגד אזרחים אוקראינים בנימוק שהקרמלין "מתמודד עם פושעים שיש לטפל בהם".
הוא הגיע למזרח אוקראינה לאחר מסע של כמעט חודשיים באופניים, ברכבת ובמכונית. מרטינדייל היה קרוב מתמיד לשטח שבשליטת רוסיה, אבל כאזרח של מדינה שהתנגדה למוסקבה הוא יצטרך להרוויח את זכותו לחצות אל עברה השני של המלחמה.
כפר בשם התגלות
מרטינדייל עבר לגור בבית חד־קומתי בכפר בשליטת אוקראינה, כ־50 ק"מ מערבית לדונצק. הבית היה עשוי מלבנים ובטון, עם קש לבידוד. באסם קטן מאחור היה לו אוסף של תרנגולות, ברווזים, עיזים ושלישיית פרות שהותירו מאחור תושבים נמלטים. שם הכפר, בוהויאבלנקה, הוא בתרגום חופשי "התגלות", ומרטינדייל הרגיש שייעודו לגור שם, ב"אחד מאותם רגעים דתיים".
הכפר בוהויאבלנקה. מקומיים הניחו שהוא משקיף בינלאומי או שכיר חרב / צילום: ap, Evgeniy Maloletka
לעתים נמצא הכפר במרחק של פחות מ־16 ק"מ מקו החזית, קרוב מספיק לשמוע אש ארטילרית. מרטינדייל מחזר תג של כלב ששכן השליך, הטביע עליו את שמו ואת סוג הדם שלו וענד אותו בשרשרת סביב צווארו.
בחצרו הוא שתל גזר, בטטה ותירס. הוא קנה ביצים מאחד מתושבי הכפר, וחלב מאחר. הוא עזר באיסוף עצי הסקה ובהפצתם ובתיקון גגות שנפגעו מהפגזות רוסיות. מקומיים שהזמינו אותו לחגיגות יום הולדת וחגים הניחו שהוא משקיף בינלאומי על המלחמה או שכיר חרב שאוסף מודיעין, הוא אמר.
הם לא היו רחוקים מן האמת. מרטינדייל עקב אחר תנועות ועמדות של חיילים אוקראינים, לרבות על מיקומו של מרכז פיקוד ושליטה חטיבתי, והעביר את המידע לאנשי הקשר הרוסים שלו. "לא היה לי מושג ברור אם המודיעין שהעברתי היה מועיל או לא", כתב מאוחר יותר.
הוריו שלחו ציוד רפואי מאינדיאנה, עם ספרי תפילה באוקראינית ורוסית. בכפר לא הייתה כנסייה, וסנדי מרטינדייל עודדה את בנה כשסימסה לו קטעים מתוך "הם ידעו את אלוהים", ספר על נוצרים שסבלו בשל אמונתם. הוא שלח בחזרה סרטונים שמציגים את עבודתו החקלאית ואת מאמציו לסייע לשכנים קשישים.
הוריו לא היו מודעים לפעולות הריגול שלו, כך אמרו בראיון לג'ורנל, אף שהם שותפים לדעה של בנם שמלחמתה של רוסיה צודקת. אביו אמר כי הוא מאמין שה־CIA "תזמרה את שינוי המשטר" באוקראינה וכי זלנסקי הוא "שחקן בשכר".
כשהיה לבדו בבית בלילה, צפה מרטינדייל בחדשות בטלוויזיה הממלכתית הרוסית והתפלל בקול כדי לסייע למאבק נגד אוקראינה ולהגן על חיילים רוסים.
כשגדוד חיילים אוקראינים התמקם בבוהויאבלנקה, שני חובשים עברו לגור עם מרטינדייל, מה שהעמיד במבחן את יכולתו להסוות את פעולות הריגול שלו ואת נאמנותו. "האני הרוסי שלי נאלץ למות ולהיקבר לזמן מה", כתב מאוחר יותר. "הייתי צריך להיזהר בכל מילה והבעת פנים". בערבים הוא קרא את 'תפילת האדון' באוקראינית עם החובשים, שחשדנותם פחתה עם הזמן. "היה להם הרגל מגונה לספר לי דברים שהיו שימושיים עבור המודיעין הרוסי", כתב.
באמצע 2022 החל מאבק ממושך על העיירה הסמוכה וולדאר, ובהמשך הוא גלש לבוהויאבלנקה, שנפגע שוב ושוב מטילי גראד. פיצוצים הרעידו את ביתו של מרטינדייל והעירו אותו באמצע הלילה. פגיעה ישירה בבית ספר סמוך הרגה כמה חיילים.
כשהאוקראינים היכו בחזרה, הם כתשו עמדות רוסיות באמצעות ארטילריה שסיפקה ארה"ב, מה שהרתיח את מרטינדייל. "מה שהצבא האוקראיני עשה היה לא נעים", אמר מרטינדייל. "אבל העובדה שזה הגיע מהמדינה שלי הפכה את המרירות לצורבת יותר".
הוא הגיב בבניית פצצה תוצרת בית, והתכוון להשתמש בה נגד אחד מכלי הארטילריה האוקראיניים מתוצרת ארה"ב. אך כשניסה להרכיב את החלקים באמצעות חומרי נפץ שאסף מעמדות ירי, הוא הצית במקום זאת אש בביתו. מכבי האש של הכפר נחלצו לעזרתו.
ככל שנשאר זמן רב יותר בבוהויאבלנקה, כך הוא עורר יותר חשד. אחר צוהריים אחד הגיע חייל אוקראיני נסער עם רובה לביתו של מרטינדייל, וטען שהאמריקאי סייע לכוחות רוסיים לתקוף עמדות צבאיות. שכניו הגנו עליו. "הצילו את חיי", כתב מאוחר יותר.
חיים חדשים
לאחר שנתיים שבהן שלח מידע מודיעיני למפעיליו הרוסים, התקלקל בקיץ שעבר הטלפון של מרטינדייל. אנשי הקשר שלו הצניחו לו אחד חדש מרחפן.
משפחתו באינדיאנה עקבה באינטרנט אחר התקדמות המלחמה בשעה שהחזית התקרבה לכפר. "הוא לא היה יכול לנסוע לרוסיה, אבל נראה שרוסיה מגיעה אליו", התבדח אחיו כריסטיאן, לדברי אביו.
לאחר שעזר לתושבים לפנות את בוהויאבלנקה בזמן שכוחות רוסים התקדמו לכפר בסתיו האחרון, הוא נשאר מאחור. בסוף אוקטובר קיבל הודעה שעליו להתכונן לחילוץ. הוא שחרר את בעלי החיים שלו וסימס לרוסים תמונה של ביתו. בהתאם להוראותיהם הוא נשאר ספון במרתפו, חי על בשר משומר ולחם מיובש.
ארבעה ימים לאחר מכן זרמו כוחות רוסיים לבוהויאבלנקה, ומרטינדייל שמע מישהו קורא בשמו. כשעלה מן המרתף, מצא בחצרו חיילים. הם הובילו אותו אל מחוץ לכפר, אל השטח שבשליטת רוסיה.
תחת ליווי מרטינדייל התקדם לכיוון דרום־מזרח, אל עבר העיר רוסטוב על הדון שבדרום המדינה, לדבריו, ובילה את הלילה במלון לפני שנבדק בפוליגרף. הוא הרגיש כמו אסיר, מישהו שיחליפו בתמורה לשבוי רוסי בעל ערך גבוה שעצור באוקראינה. "הייתי מוכן לזה", אמר. "לסוג כזה של סוף".
המפעילים שלו הציבו אותו בדירה במיקום שהוא סירב לחשוף. בתחילת נובמבר הוא נשלח למוסקבה, וזכה להציץ בבירה מבעד לחלון המכונית.
במסיבת עיתונאים שם נציגת התקשורת הממלכתית הציגה את מרטינדייל לכתבים, ואישרה שהוא מרגל עבור הקרמלין. מרטינדייל, שאחז בדרכון האמריקאי החבוט והשרוף שלו, אמר שהוא מוכן להחליף אותו תמורת דרכון רוסי "כבר אתמול".
בני משפחתו צפו באירוע בערוץ סטרימינג ביוטיוב. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ראו אותו מאז עזב את בוהויאבלנקה. הם לא ידעו שריגל למען רוסיה, אך לא הופתעו. "הוא הודיע לנו לפני שנים רבות שהמטרה שלו היא לחיות את חייו שם", אמר ג'ים.
הם אומרים שהם חולקים את השקפתו הקודרת והחשדנית כלפי הממשל האמריקאי ואת אמונתו שללא תמיכת שירותי הביון של ארה"ב אוקראינה לא הייתה קיימת. "אין דבר כזה אוקראיני", אומר אביו.
מרטינדייל שיתף את דעותיו על המלחמה ואת תפקידו בה בערוצי מדיה חברתית תחת השם "רועה במלחמה". הוא חושש שטראמפ לא ינהג עם אוקראינה בחומרה מספקת בזמן שיחות השלום. "יש להפיל את קייב על ברכיה", פרסם ב־16 בפברואר. "אם וושינגטון רוצה עסקה, תנו להם לאסוף את הפושעים מקייב ולהטיס אותם למוסקבה למשפט".
אבל החלום לחזור למזרח הרחוק של רוסיה ולגור בחווה חמק ממרטינדייל עד כה. הוא אמנם השיג מקלט מדיני זמני, המאפשר לו להגיש בקשה לאזרחות, אך נאמר לו כי ההחלטה עשויה להימשך שנתיים.
לעת עתה, לדבריו, הוא חי תחת השגחה צמודה של צוות אבטחה, ונאמר לו לאן הוא יכול ואינו יכול ללכת. "אני לא אדם חופשי ב־100%".
