"היה יותר מדי אגו בבית": הדרמות הכואבות בחייו של זאב רווח

זמן קצר לפני מותו התיישב זאב רווח מול המצלמות, אחרי שנים שלא תועד מאז האירוע המוחי שעבר. בין המבט העייף, התנועות האיטיות והמילים שנתקעות בגרונו, מגיח לעיתים הצחוק המוכר שמחזיר אותנו ברגע לימים טובים. ששון, דלידה, חכם חנוכה, המובטל בטיטו, ועוד עשרות דמויות של זאביק – לא רק הצחיקו דורות של ישראלים, אלא הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית. ורוב שורות המחץ שלו בכלל לא היו מתוכננות מראש, לפחות לא כמו שכתב אותן בועז דוידזון בתסריט של "חגיגה בסנוקר". דורות של קומיקאים גדלו על רווח, "שלישיית מה קשור" גם זכתה לפגישה האחרונה עם אחד מענקי ההומור הישראלי. אבל לפני הכול, צריך קודם להיזכר במקום שממנו הכול התחיל.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

רווח היה בן שמונה כשעלה עם משפחתו ממרוקו למעברת שער העלייה בחיפה. "סחבתי מזרנים, מיטות, הכול. לא יכולתי לראות את אימא שלי יושבת בתוך הבוץ", סיפר רווח. חצי שנה לאחר מכן עברה המשפחה לשכונת מוסררה בירושלים. אביו המורה רצה שיהיה רב גדול, אבל לזאביק הקטן היו חלומות אחרים.

בעבר סיפר שכאשר סיפר לאביו שהוא הולך ללמוד משחק, קיבל סטירת לחי ו-50 לירות, כדי שיעזוב את הבית. "אימא הייתה יותר מודרנית", סיפר רווח, "ואימא אמרה 'תעשה מה שאתה רוצה בחיים' – וזה מה שהוא עשה (הוא אמר על עצמו וחייך), הלך ללמוד משחק".

 "היה לו צחוק פרוע כזה"

בבית צבי, שם למד במחזור הראשון, הכיר לראשונה רווח הצעיר את עולם המשחק ואת שולה. "אני הייתי בת 18", נזכרת שולה רווח, אשתו הראשונה, "הגעתי לבית צבי. היה לו צחוק פרוע כזה. באתי ממשפחה כזאת מאירופה, מאוד מסוגרים, ולא הבנתי את כל ההתנהגות הזאת. יצאנו למרפסת ובמשפט השלישי הוא אמר לי 'אנחנו צריכים לפגוש את ההורים שלי'. נורא לחצו עליי בסביבה: 'תגידי מה עושה פרח יפה כמוך, עם הפושטק הזה? לא שייך'. איכשהו מצאתי עצמי עומדת מתחת לחופה".

הם התחתנו עד לפני סיום הלימודים והביאו לעולם שתי בנות. "נולדו לי ילדים", סיפר רווח. "והייתי צריך לפרנס את הילדים האלה. גמרתי את הלימודים והתחלתי לשחק". ורווח שיחק באין-ספור הצגות, בתיאטרון הבימה ובקאמרי. את הדרך ל"אדון לאון" ול"ספר נשים" הוא התחיל בכלל עם סר לנסלוט וריצ'רד השלישי של שייקספיר.

"הביקורת פינקה אותי בקאמרי", סיפר על התקופה. "קיבלה את העבודה שלי בהערכה גדולה". כתבו עליו שהוא לורנס אוליביה הצעיר. "הוא היה חוצפן", אומר עליו השחקן יצחק חזקיה. "הוא גם אהב שהפוקוס יהיה עליו", מוסיפה השחקנית ריטה שוקרון. "עד שאנשים לא מתפוצצים מצחוק, הוא לא עוצר".

רווח זכור בתור אלימלך זורקין, הרע מהסרט "חבורת חסמבה". "אלימלך זורקין זה שם אשכנזי", נזכר השחקן דובי גל, "זאביק עשה אותו צרפתי".

"נתן לי תפקיד של איזה פושע שרואים אותו, ממש אימה תוקפת את הילדים", סיפר רווח על התפקיד. "כשאני ראיתי את שלמה ארצי ואת הצוות ששיחקו את חסמבה, אמרתי 'בוא נעשה אותו לא פושע גדול, אלא פושע של סמרטוטים'. וזה נתן לזה אופי קומי מאוד-מאוד".

"כאבה לנו הבטן מהצחוקים"

את דמות עבריין הצעצוע של זורקין, עם המבטא הכבד וחוכמת הרחוב, הוא לקח לסרט שהפך לאבי אבות סרטי הבורקס. ועל הסט של "צ'רלי" פגש את החצי השני שלו.

"הגיע אליי יפיוף של הקולנוע", סיפר רווח בעבר על המפגש עם יהודה ברקן. "אני הייתי קורא לו קלארק גייבל והוא היה קורא לי סטיבי וונדר. יהודה הוא לא שחקן תיאטרון, כי הוא בא מלהקה. כל הזמן הייתה לי חשיבה איך לסדר אותו, להצחיק אותו ולעבוד עליו. היינו גומרים יום צילום – לא יכולתי לנשום, כי הכאב בבטן היה מצחוקים אדירים שאנחנו צחקנו כל הזמן, ואין זו סוד גדול שאווירה בסרט נצמדת לצלולואיד".

"צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר" הפכו אותו רשמית למלך הקומדיה הישראלית. "להסתובב עם זאביק ברחוב, אני מדבר על פעם, זה היה כמו להסתובב עם מיק ג'אגר בלונדון", נזכר המחזאי הלל מיטלפונקט. "לא נותנים לך לזוז. כל אחד דוחף לך איזה בורקס לפה. קדישמן סיפר לי, כן קדישמן הפסל, שיחק בסרט של זאביק בתור איזה מהרישי, נדמה לי. פעם קדישמן אומר לי שהוא הסתובב ברחוב ומישהו אמר 'בואנה, אתה השמן מזאביק רווח'. קדישמן, הפסל עם השם הבין-לאומי – מזהים אותו דרך זאביק".

אבל בחיים הפרטיים לא הכול זרם על מי מנוחות. "היה יותר מדי אגו בבית", נזכרת שולה אשתו הראשונה. "אז אמרתי לעצמי 'או-קיי, שולה, את צריכה להחליף את המקצוע'. לא חשבתי שהוא יחליף את המקצוע. ועשיתי את זה. וזה לא היה פשוט, כי כבר היו לנו שתי בנות".

"אני זוכרת אותו המון עם טלפונים", נזכרת בתו מאיה רווח. "סיגריה אחרי סיגריה, עם לחץ כזה, איך להעלות את כל הפרויקט שלו".

המבקרים עיקמו את האף

בסוף שנות ה-70 הוא הפך למאפיית סרטי בורקס של איש אחד, גם ביים, גם הפיק וגם שיחק. הקהל מילא את האולמות, המבקרים עיקמו את האף.

"אני הייתי אז העורך של שבעה לילות", נזכר הסופר והעיתונאי יהודה אטלס. "ראיתי את הסרט הזה וקיבלתי בחילה ממש ואמרתי לעצמי 'איך זה יכול להיות ששחקן מרוקאי, משחק דמות של מרוקאי והוא מגחיך אותו עד שהדמות הזאת נראית כמו קריקטורה'".

"אני מרחם על יהודה אטלס שהוא לא יכול היה להבין סרט כזה", אמר רווח על הביקורת של אטלס.

"הביקורת בארץ הייתה מאוד קשוחה בשנות השבעים והשמונים", אומר חוקר ומבקר הקולנוע הישראלי, פבלו אוטין. "הם רצו קולנוע ישראלי של פסטיבל קאן וזאב רווח לא נתן להם קולנוע ישראלי של פסטיבל קאן".

"כל פעם הוא היה פותח את העיתון והיה מסתכל וכאילו היה נשבר ליבו", נזכרת בתו מאיה. "למה אין את ההערכה, למה זה לא מקבל את המשוב האמיתי, וזה מאוד כאב לו. אני זוכרת אכזבה עם כאב ממש. כאב לב ממש".

"הקהל יצא מהאולם וקילל"

בניסיון לזכות גם באהדת המבקרים רווח מנסה להזכיר שהוא בכלל התחיל בשייקספיר ומביים את "שרגא הקטן", סרט הדרמה הראשון שלו.

"לדעתי זה אחת הפעמים הראשונות שהוא לא שיחק את ששון מהסרטים הקודמים שלו. זאביק אפילו היה די מבוהל, אם הקהל הרגיל שלו יוכל לבלוע את זאביק עם ז'קט, זאביק שלא דוחף הרבה ביצים קשות לתוך הפה", אומר מיטלפונקט. "אתה לאט-לאט רואה את הקהל הזה מתחיל לזוז. הפרצופים של כולם מתכרכמים 'יאללה ויוצאים'". עמי אלה מסרטי ארז מוסיף: "הקהל הגיע ויצא מהאולם ובמקומות מסוימים גם קילל והיה לא פשוט".

פרידה ונישואים

זאביק נפרד מאשתו שולה ונישא למלי. "הפרידה, אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי. גם את זה אפשר לעשות בצורה נאותה, ואפשר שלא".

הוא לא עשה את זה בצורה נאותה?

"לא".

"הפרידה מאבא, בבית הייתה מאוד מאוד קשה לי אישית", נזכרת בתו מאיה. "ואני מאוד קשורה אליו ומאוד אוהבת אותו והיה מאוד קשה לי, אני זוכרת".

מפרק ב' שלו עם מלי נולדו להם שלושה בנים. "עבודה לא נכנסה אלינו הביתה בדרך כלל", אומרת מלי רווח, אשתו של זאב רווח ז"ל. "גם הילדים שלי לקח להם שנים עד שישבו וראו את הסרטים שלו. הם לא הכירו לפני".

ג'קי רווח, בנו של זאב רווח, אומר: "אני חושב שבאופן מאוד מודע הוא עשה את ההפרדה הזאת ורצה חיים משפחתיים פרטיים. הוא גם לא לקח אותנו לסטים יותר מדי או דברים כאלה נגיד. היינו נוסעים המון לים המלח, כי הוא מטורף על המדבר".

"חוויתי אונס"

השחקנית חני נחמיאס לא תשכח לעולם את סצנת האונס בסרט "בובה". "קיבלתי את התסריט והתפקיד היה דרמטי מאוד", היא נזכרת. "קראתי סצנות מאוד קשות והתלבטתי. ככה היה לי דיון בבית כזה עם בעלי. הייתי אימא לילד מאוד-מאוד קטן, בן כמה חודשים, ובסוף נפלה ההחלטה שהתפקיד הזה שווה את החשיפה שהוא מבקש. אבל לא הייתי ערוכה למה שקרה על הסט".

"בחורה בת 25 שעושה פעם ראשונה בחיים שלה תפקיד בסרט ולמדה את כל הטקסטים בעל פה והנה מתחילה הסצנה והוא אמור לקרוע מעליי את החלק העליון של החולצה, ואחרי שנייה אני מוצאת את עצמי" – היא נזכרת ועושה עם הידיים תנועה של זריקה על הרצפה. "זה לא היה מתוכנן. זה הכניס אותי להלם. הדמות הייתה אמורה להתנגד. אני הרבצתי לו. חני הרביצה לו – לא מונה (הדמות). וחוויתי אונס. לא חס וחלילה חדירה. אבל חוויתי אונס, וזה בכלל לא שינה לי שהיה צלם ומקליט וידעתי שבסוף יעשו קאט. אני חוויתי אונס".

"היום הדברים הם נורא ברורים", אומר מיטלפונקט. "השאלה, אם אתה רוצה להתיישר עם השחקנית שנפגעה, אתה מוזמן, והיא צודקת. אם אתה רוצה להתיישר עם האפשרות שיכול להיות שהיה צריך פה לסדוק איזה שריון של השחקנית כשחקנית, כדי להגיע לתוצאה, מאוד יכול להיות. היום זה לא היה קורה".

"זאביק ניגש אליי", נזכרת נחמיאס. "ועטף אותי באיזה מעיל. ואני גם זוכרת שהוא ביקש שייקחו אותי לחדר. ואחר כך הודיעו לי שמחר אני לא מצלמת, כאילו נותנים לי להבריא נפשית. יום אחד. אז זו צלקת לכל החיים".

יוצרי הסרט "זאב רווח, ימים טובים", לא התעלמו מרגעים בעייתיים בחייו של רווח, כמו סצנת האונס בסרט "בובה". אבל פרשת ההטרדות המיניות אינה מוזכרת שם. בשנת 2006 שתי שחקניות האשימו את רווח שבמהלך חזרות להצגה, שינה את הטקסט באופן שהטריד אותן מינית. המשטרה בדקה, אבל סגרה את התיק. 

"ברור, עניין הטרדות המיניות זה דבר שצריך לדבר עליו ולבדוק אותו", אומר במאי הסרט, אלון גור אריה. "פנינו לכל מי שהיה מעורב. כל מי שדיבר על זה. כל מי שכתב והתלונן. אף אחד ואף אחת לא רצו לשתף ולדבר בסרט. גם הנושא הזה נסגר ונגמר".

כן, הוא נסגר מחוסר ראיות.

"עשינו כל מה שיכולנו כדי לחפש מידע בנושא, לא היה".

הסרט התיעודי שמשודר ב-YES ובסטינג פלוס, ב-HOT8 וב-Next TV, סוקר את הקריירה המפוארת של זאב רווח מימי המעברה דרך סרטי הבורקס ועד להצגה "סלאח שבתי" והסרטים האחרונים שביים.

"שנאה תהומית"

אחת המרואיינות בסרט היא הזמרת זהבה בן. "לפני הסרט הוצאתי את האלבום 'טיפת מזל'", נזכרת הזמרת זהבה בן. "זה היה האלבום הראשון שלי. אמרתי להם 'אני לא שחקנית, אני יודעת רק לשיר'. אז הוא אמר לי זה 'בסדר גמור'".

"מצד אחד ראיתי בחורה שמצליחה מאוד, אבל מצד שני היא לא קפצה מדרגה", אמר רווח על הבחירה בזהבה בן. "היא נשארה בעולם שלה. היא לא יצאה ממנו לרגע – משכונה ד' מבר שבע".

"'טיפת מזל' הצליח", אומרת סיגלית בנאי במאית וחוקרת קולנוע ישראלי ומקריאה מהביקורות: "כותרת ענקית, 'שנאה', 'הטוב שבסרטי התעמולה', 'במשטרים האפלים ביותר לא יכלו ליצור דמויות אנטי-ישראליות כל כך, כפי שעשה זאב רווח בסרטו העדתי', 'זה אפל, זה מפלצתי', 'מהסרט עולה ופורצת שנאה תהומית נגד היישוב האירופי שהיה בארץ לפני קום המדינה', 'דומה שזאב רווח לא רק שהוא מזדהה העלייה ממרוקו בשנות ה-50, הוא גם נותר תקוע שם בתפיסת הבימוי שלו'.

"הפער הוא מאוד מאוד גדול", אומרת בנאי. "אוהבים אותך, מעריצים אותך, מחבקים אותך. אתה סמל. אתה השחקן הבמאי שלנו, הישראלי. ומהצד השני רואים בך דבר שאנחנו לא רוצים להיראות כמוהו, ומוחקים אותך".

"המשואה הייתה מבחינתו השיא"

הביקורות הקטלניות החזירו אותו למה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לשחק. ואז, גם סוף-סוף הגיעה הכרה מהממסד. בשנת 2014 זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר על משחקו בסרט "מיתה טובה". ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל הוא זכה להדליק משואה. "בשבילו, להדליק משואה ביום העצמאות, זה כאילו השיא, הוא מאוד התרגש", אומרת אשתו מלי ונזכרת ברגע שבו קיבל את האירוע המוחי: "הוא רצה לעשות תסריט חדש וזהו, קיבל את האירוע ואז הופסק הכול", אומרת אשתו.

"האירוע היה בלילה, בארבע בבוקר, כשאנחנו אמורים לטוס ליוון כל המשפחה", אומר בנו ג'קי. "ואימא מתקשרת אליי ואומרת 'משהו לא בסדר עם אבא, היד שלו קצת מתנהגת מוזר והדיבור קצת משונה'. מגיעים לבית החולים ורואים שהוא עבר אירוע – ומפה, זהו, החיים משתנים".

מאז אותו יום ב-2019 רווח כמעט ולא נראה בציבור. גם בהקרנת הבכורה החגיגית של הסרט על חייו הוא לא נכח. יומיים לאחר מכן זאב רווח נפטר. המונים ליוו אותו למנוחות ועשו כבוד לענק תרבות, שלא תמיד זכה להכרה ככזה. רווח אומנם איננו, אבל הסרטים, הדמויות והציטוטים יישארו איתנו לנצח.

תחקיר: קוראל לייבו

מצאתם טעות לשון?