"בשורה לישראל: זוארץ בוועד הפועל של אופ"א". כך חגגה הכותרת באתר ערוץ הספורט ממש לא מזמן, ב-3 באפריל. זו הייתה רק בשורה ליו"ר ההתאחדות שלנו – שכחבר ועד בהתאחדות האירופית ישודרג במטוסים, בבתי המלון ובקוקטיילים באולמות האירוח באצטדיונים המפוארים בעולם – אבל חצרני התקשורת בארץ הציגו את הצ'ופר העסקני כהישג לאומי. שלשום, בגמר הסופר קאפ, הבלוף התפוצץ לכולם בפנים.
עוד לפני המשחק נפרשו שתי כרזות ענק על הדשא באצטדיון באודינה, איטליה, למרגלות שחקני פריז סן ז'רמן וטוטנהאם – "די להרג הילדים" ו"די להרג אזרחים". לטקס הענקת המדליות הגיע נשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין הסלובני, בחברת שני ילדים עזתים, שקיבלו מדליות אף הם. על "החזירו אותם הביתה עכשיו!" עם תמונות החטופים, איש לא חשב. העיקר שלאחר בחירתו לגוף הבינלאומי, משה "שינו" זוארץ הצהיר בהתרגשות: "אין ספק שהיותי חבר הוועד הפועל של אופ״א תסייע לנו". בטח! ראינו.
גם למחרת סטירת הלחי המצלצלת המשיכו חסרי מושג למיניהם, להציג את האחראים למחדל ההסברתי כמי שמיתנו אותו. "בישראל ידעו כמה ימים שזה מה שעומד להתרחש", דיווח ב"קשת 12" כתב בשם אדר גיציס, שנשמע יותר כמו אייל קיציס.
הוא ידע גם לספר כי "נעשתה עבודה מאסיבית מאחורי הקלעים, ואז הושגה פשרה: המסר יועבר, אבל מדינת ישראל לא תוזכר". בתחתית המסך אפילו נכתב: "כך פעלו גורמים בענף הספורט ובממשלה להסיר את שמה של ישראל מהשלט"… ברור. בהתחלה גם תכננו באופ"א לשרוף את דגל ישראל בעיגול האמצע, אבל רק בזכות נחישותם של אותם "גורמים בממשלה ובענף הספורט", המזימה סוכלה. כיפאק לגורמים! היי-היי-היי.
בכך לא תמה ההתקרבנות והבריחה מאחריות. שקופית אחרת שנמרחה על המסך באותו דיווח בישרה כי "גורמים בהתאחדות הכדורגל תקפו את אופ"א", והאשימו אותה ב"צביעות". מוזר, כי בדבריו החגיגיים לאחר בחירתו לוועד שלהם, יו"ר ההתאחדות שלנו התפעם: "אופ״א הייתה איתנו לאורך כל הדרך מאז ה-7 באוקטובר, שמרה עלינו ואותנו בכל תחרות, ומנהיגיה, ובראשם הנשיא צ'פרין ראויים לכל מחמאה".
אתמול נותרנו עם גיציס ודומיו, שציטטו מה שמכרו להם גורמים עלומים "בממשלה ובענף הספורט". זוארץ, חבר הוועד הפועל של אופ"א – זה שמפזר הצהרות נבובות ומגיע לאירועים נוצצים עם שטיחים אדומים – עשה קולות של שטיח.
שובו של אברהם חולצה אפורה
ואם כבר מדברים על חרטוטים בינלאומיים, השבוע עלה לראיון מיוחד ב-ONE מאמן נבחרת זמביה אברהם גרנט, שהקפיד להפגין את מיומנותו בתחום התמחותו: ניים דרופינג.
"היינו בקונגרס בתאילנד ושינו והצוות שלו עשו עבודה מדהימה", החניף גרנט בתחילת השיחה, כמיטב מסורת ה"שלח לחמך", בטרם עבר לדבר על פועלו המדיני-בטחוני: "הייתי עכשיו בשולחן אחד עם רונאלדו, באג’יו, באטיסטוטה. הם פשוט צמאים לדעת מה קורה"… "ליניקר צייץ ביום הטבח, ואני הייתי חייב להעמיד אותו במקום"… "אני הצעתי פעם למי שהיה שר החוץ לעשות צבא של הסברה"… אתם יודעים שאני מרצה באוניברסיטאות בארה"ב"… היכן בדיוק ובפני מי, הפרופסור לערבובולוגיה לא פירט.
בסוף, כשמראייניו השחילו כמה מילים על אליפות היבשת השחורה שנערכת בינואר, כלומר באמצע עונת הכדורגל באירופה, גרנט הקפיד לומר: "בזמנו אנריקה אמר לי, כשהוא היה בברצלונה, שבגלל זה הוא לא רוצה לקחת שחקנים מאפריקה".
שמתם לב? את שמותיהם של רונאלדו, באגי'ו, באטיסטוטה, ליניקר ואנריקה הוא זכר היטב, ורק את שמו של "מי שהיה שר החוץ" – זה שקיבל ממנו טיפ מהסרטים בעניין ההסברה – לא. מה שבטוח, מאז המנה שקיבל מאברהם, ליניקר לא ישן בלילות.
נ.ב. בימים אלה נערכת בקניה אליפות אפריקה לאומות. נבחרתו של גרנט הפסידה בכל משחקיה, אבל אל דאגה, על זה הוא לא התנדב לדבר. המראיינים – בניגוד לרונאלדו, באג'יו ובאטיסטוטה – פשוט לא היו צמאים לדעת.
השתיקה של האיש והרחוב
ארבע קושיות חשובות שעולות בחלוף כמה שעות טובות, ממופע האימים והגועל של אוהדי מכבי חיפה במשחק מול ראקוב:
1. מי יעיף אותנו קודם מאירופה – היריבות של הקבוצות הישראליות או האוהדים שלהן?
2. האם בובות המין שעטופה בדגל פולין והונפה אמש ביציע, ניתנת לרכישה בחנות המועדון?
3. האם מישהו שמע את תגובתו לאירועים של נשיא מכבי חיפה, האיש בעל הפרצופים הכועסים?
4. האם לא הגיע הזמן לשנות שמו של רחוב "יעקב שחר", סמוך לאצטדיון העירוני, ל"שדרות הטפלון"?
הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם
