הכישלון של המשלחת הישראלית במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היה נקודת השינוי של הספורט האולימפי בישראל. אחרי שבכל חמשת המשחקים האולימפיים שקדמו ללונדון, מברצלונה 1992 ועד בייג'ינג 2008, המשלחת חזרה עם מדליה אולימפית אחת לפחות, מלונדון המשלחת חזרה בידיים ריקות.
אמנם, אלכס שטילוב, לי קורזיץ, נטע ריבקין ויעקב טומרקין רשמו הישגי שיא, כל אחד בענף שלו, אבל המשלחת הזאת, על 37 חבריה, תיזכר כמשלחת היחידה ב–28 השנים האחרונות שחזרה ממשחקים אולימפיים ללא מדליה.
הוועד האולימפי הישראלי הסיק מסקנות וארבע שנים אחרי לונדון, המשלחת הישראלית לריו 2016 כבר כללה 47 ספורטאיות וספורטאים וחזרה עם שתי מדליות. עברו עוד חמש שנים ובטוקיו 2021 המשלחת כבר קפצה ל 90 נציגים ונציגות, שחזרו עם ארבע מדליות. המשחקים בטוקיו היו המוצלחים ביותר בהיסטוריה של ישראל: זאת הייתה המשלחת הכי גדולה בהיסטוריה, שזכתה בהכי הרבה מדליות.
***
ועכשיו, המשלחת הישראלית למשחקים בפריז כוללת 88 ספורטאיות וספורטאים. אמנם למשחקים האולימפיים הקודמים בטוקיו המשלחת הייתה גדולה יותר אבל היא כללה את נבחרת הבייסבול עם 24 שחקנים והמשלחת הנוכחית לפריז כוללת את נבחרת הכדורגל עם 18 שחקנים. אלא שהפעם זאת לא רק כמות הספורטאים, שישראל שולחת, אלא האיכות יוצאת הדופן שלהם. המטרות והיעדים של הספורטאים הישראלים הם לא רק להופיע ולנסות להעפיל לגמר, כפי שהיה בפעמים הקודמת, אלא לחזור עם הישגיים משמעותיים, כלומר, מדליות.
בסגל המשלחת הישראלית לפריז יש חמישה אלופי עולם: ארטיום דולגופיאט, אלוף עולם בהתעמלות מכשירים בתרגיל הקרקע (2023), שהוא גם פעמיים אלוף אירופה (2020 ו- 2022). נבחרת ההתעמלות האומנותית, אלופת העולם בקרב-רב 2023, שהיא גם אלופת אירופה (2022). שרון קנטור, אלופת העולם בגלישת רוח 2024. ענבר לניר, אלופת העולם בג'ודו עד 78 ק"ג 2023 ושגיא מוקי, אלוף העולם עד 81 ק"ג ב-2019.
שרון קנטור והמאמן שחר צוברי חוגגים את הזכייה באליפות העולם בגלישת רוח (צילום: sailing energy)
כמו כן, יש במשלחת עוד חמש אלופות אירופה: דריה אטמנוב, אלופת אירופה בקרב-רב התעמלות 2022. אנסטסיה גורבנקו, אלופת אירופה ארבע פעמים ב-2024. רז הרשקו, אלופת אירופה מעל 78 ק"ג ב-2024. תמנע נלסון לוי, אלופת אירופה עד 57 ק"ג ב–2022 ופיטר פלצ'יק, אלוף אירופה עד 100 ק"ג ב-2020.
אבל זה לא רק הם, כי יש גם את סגן אלוף העולם במרתון לשנת 2023, מארו טפרי. את זוכת מדלית הארד באליפות העולם במרתון ב-2022, לונה צ'מטאי-סלפטר. את גפן פרימו, שזכתה במדליית ארד עד 52 ק"ג באליפות העולם ב-2021 ואת גיל שריר, סגנית אלופת אירופה עד 63 ק"ג ב-2023.
***
הבשורה החדשה והחשובה לקראת פריז היא, שזאת המשלחת הישראלית הכי איכותית והכי תחרותית, שנשלחה אי פעם למשחקים האולימפיים. הספורטאיות והספורטאים שציינתי לא מגיעים רק להשתתף או רק להתחרות, הם באים במטרה לנצח ולזכות במדליות.
זה נכון עבור כל ספורטאי – כל הזמן, אבל ההבדל הוא, שהפעם חלק מהספורטאים מגיעים כמועמדים לזכייה, לא בגלל רחשי הלב של התקשורת בישראל או החלומות של הועד האולימפי הישראלי, אלא בגלל ההישגים שלהם בשנים האחרונות. במשלחת הזאת יש שני ספורטאים, שכבר זכו במדליה אולימפית: אבישג סמברג בטאקוונדו וארטיום דולגופיאט שכבר אמר, שהמטרה שלו היא לשחזר את המדליה מטוקיו ולחזור מפריז עם מדליה. לא פחות.
ארטיום דולגופיאט עם מדליית הזהב האולימפית, לאחר שניצח בגמר תרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים (צילום: עמית שיסל, הוועד האולימפי בישראל)
יש עוד נקודת ציון חשובה במשלחת הזאת והיא המסורת וההמשכיות. שחקן הבדמינטון, מישה זילברמן, והקלע, סרגי ריכטר, ישתתפו במשחקים האולימפיים בפעם הרביעית ברציפות. והם יכנסו לרשימה יוקרתית שכוללת את יואל סלע, אריק זאבי ואלכס שטילוב. יש גם שישה ספורטאים להם זאת תהיה הופעה שלישית ברציפות: לונה צ'מטאי-סלפטר, מאור טיורי, מארו טפרי, שגיא מוקי, אנדי מורז ושירה ראשוני.
***
ישראל, עם 88 נציגיה, היא הנבחרת במקום ה-36 (יחד עם ניגריה) בין 206 המדינות המשתתפות במשחקים בפריז. וכבר זה הוא הישג נפלא. גודל המשלחת מוכיח שיש לספורט האולימפי בישראל בסיס רחב וחזק. לדוגמא, ענף השחייה שולח לפריז מספר שיא של 17 שחייניות ושחיינים. לטוקיו 2021 נשלחו 13, לריו 2016 נשלחו תשעה, ללונדון 2012 רק שבעה. הצמיחה במספר השחיינים אולי יניב את פרותיו בהישגים כבר בפריז ואם לא עכשיו אז עוד ארבע שנים בלוס אנג'לס.
המשלחת הישראלית מצליחה לשחזר כמעט במדויק את גודל המשלחת מטוקיו וזה כבר הישג חשוב ומשמעותי אבל הפעם לפריז המשלחת מביאה משהו חדש. דור הספורטאים הזה הוא דור אחר. הם תחרותיים, הם מקצוענים והם לא מפחדים לכוון גבוה. העיסוק שלהם בספורט הוא מקצועי במאה אחוז, מהגישה ועד המטרות.
