הוועדה לקידום מעמד האישה אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק המבקשת להרחיב את החוק למניעת הטרדה מינית כך שיכול גם על מזמיני שירות של עובדי קבלן.
בדיוני הוועדה, תוקנה הצעת החוק כך שתקיף עובדי קבלני שירות בכלל, ולא רק בענפי השמירה והניקיון, כלומר גם עובדים בתחומי ההסעדה, התמיכה הטכנית, המחשוב וכו'. הצעת החוק מבקשת להחיל את התיקון תוך חצי שנה מיום פרסומו, כשמשרד המשפטים יידרש להציג כללים מפורטים בדבר אופן יישום חובות המעסיק על מזמין השירות וקבלן השירות.
עד לפרסום הכללים, נקבע כי יחולו על המזמין והקבלן הכללים החלים כיום בתחום ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם – לפיהם העובד יוכל להגיש תלונה אצל האחראי למניעת הטרדה מינית של הקבלן או של מזמין השירות. במידה והגיש אצל הקבלן, רשאי יהיה האחראי להעביר את הטיפול בבירור התלונה לאחראי מטעם המעסיק (אך יודיע על כך בכתב למתלונן).
הצעת החוק הוגשה על ידי חברת הכנסת שלי טל מירון (יש עתיד), מרב מיכאלי (עבודה) וששון גואטה (ליכוד).
עו"ד לינה סאלם ממשרד המשפטים אמרה שמשרדה הסתייג תחילה מהצעת החוק אך לאחר היוועצויות עם משרד העבודה וחברות הכנסת, ולאור ההנחיה של יו"ר הוועדה לבחון את הנושא לעומקו, הסירו התנגדותם. "התכלית של המחוקק והרצון של המחוקק הוא למגר את תופעת ההטרדה המינית מכל מקום, ובפרט ממקום העבודה שבו הפגיעה משליכה על התקדמות תעסוקתית", אמרה סאלם. "הסתיימו הימים שאנשים יוטרדו וייפלטו משוק העבודה".
"אני מודה לוועדה על ההתגייסות ולמשרדי הממשלה על השיח הקונסטרוקטיבי במחשבה איך להפוך את הנוסח לכזה שייתן מקסימים הגנה למקסימות עובדות ועובדים", אמרה ח"כ מירב מיכאלי. ח"כ שלי טל מירון הוסיפה: "בסוף החוק הזה יש לו היסטוריה ונשים מופלאות ומדהימות שקידמו אותו לאורך השנים, בהן ח"כ יעל דיין ז"ל. אני ממש מברכת על כך שהגענו גם לתיקון ההיסטורי הזה".
ח"כ שרת התחבורה, מרב מיכאלי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)
יועמ"ש משרד העבודה עו"ד דבורה ספיר אליעזר הדגישה כי בתי הדין בישראל מפרשים כבר היום את החוק למניעת הטרדה מינית בצורה רחבה המחייבת שמירה על סביבת עבודה בטוחה. "אני בטוחה שהמעסיקים רוצים ומבררים כבר היום תלונות גם של עובדי קבלן. ההצעה תואמת מגמות שקיימות באמנות בינלאומיות שהתקבלו לאחרונה כמו אמנה 190 של ארגון העבודה העולמי שעוסקת בהטרדה ואלימות במקום העבודה".
נציגת שדולת הנשים התייחסה לכך שהצעת החוק קובעת שבתקופת הביניים לא יימנו את עובדי קבלני השירות במניין עובדי מזמין השירות לצורך הקביעה האם עליו לערוך תקנון למניעת הטרדה מינית (מעל 25 עובדים) ואמרה "אם לא היו מוציאים את השירות לקבלן חיצוני העובדים היו חלק מהחברה ולכן אנחנו חושבות שזה לא נכון". ספיר אליעזר השיבה לה שהסוגייה תיבחן במסגרת התקנת התקנות הקבועות והמפורטות באשר לאופן יישום החוק בנושא קבלני שירות.
מוריה ברבי מהתאחדות התעשיינים הדגישה כי למזמין השירות עשוי להיות קושי לטפל באירוע הטרדה מינית בין שני עובדי קבלן שירותים. יו"ר הועדה חידדה כי החוק מאפשר לעובד או לעובדת להתלונן גם בפני הקבלן עצמו, ומשרד המשפטים הדגיש שייבחן גם נושא זה במסגרת התקנות הקבועות. הגר יהב מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי אמרה לאור הצהרה זו, כי הנשיאות תומכת בהצעת החוק, מברכת עליה, ומודה לחברות הכנסת ולוועדה על קידומה.
במהלך הדיון ציינה נציבות שוויון זכויות בעבודה כי במהלך שנת 2023 הגיעו אליה רק 24 פניות בנושא הטרדה מינית (כ-3% מהפניות שקיבלה). המשטרה הוסיפה כי מאז שנת 2019 קיבלה רק 69 תיקים בנושא הטרדות מיניות במקומות העבודה.
"כשאני רואה את מספר התלונות המתקבלות זה כישלון שלנו כחברה" אמרה יושבת ראש הוועדה, ח"כ פנינה תמנו (יש עתיד). "זה אומר שאתם בתת דיווח, תת פעילות, תת פרסום ולא מספקים הגנה טובה לנשים. אתם נציבות עם יכולת אכיפה גם מול משרדי הממשלה ויכולת ייצוג בבתי המשפט. משהו לא מספיק עובד וזה מטריד. נקיים דיון בנושא. אם צריך עוד שיניים ניתן עוד שיניים אבל אם אתם בתת תפקוד צריך לטפל בזה".
ח"כ מירב מיכאלי הוסיפה כי היא סבורה שצריך להפוך את הנציבות לרשות עצמאית וסטטוטורית, "כך שלא יהיו נתונים לחסדיו של שר מבחינת משאבים וסמכויות". עם זאת, הוסיפה כי מטרת החוק למניעת הטרדה מינית היא לאפשר התמודדות עם הסוגייה גם בתוך מקומות העבודה, תוך הטלת אחריות על המעסיק אך גם מתן כלים בידיו. "יש להם אחריות שהעובדות והעובדים שלהם יראו בהם ובמקום העבודה, או לפחות מישהי במקום העבודה, ככתובת שאפשר לפנות אליה".
