מפגין יהודי נעצר על ידי משטרת המטרופולין באנגליה לאחר שהחזיק לזמן קצר שלט סאטירי על מנהיג ארגון טרור חיזבאללה, חסן נסראללה, כך דווח בטלגרף.
הגבר הבריטי, שביקש להישאר בעילום שם למען ביטחונו, נעצר והואשם בספטמבר האחרון בגין קריקטורה שהציגה את חסן נסראללה, ראש ארגון הטרור, עם ביפר והמילים "ביפ, ביפ, ביפ".
השלט סימל את מבצע הביפרים, במהלכו חומרי נפץ בביפרים ובמכשירי קשר חיסלו 42 מחבלי חיזבאללה. נסראללה שרד, אך חוסל בתקיפה אווירית מדוייקת שבוע לאחר מכן. במהלך החקירה, שאלה המשטרה שוב ושוב את האיש – שהיה חלק מהפגנת נגד צעדה פרו-פלסטינית – אם הוא מאמין שהתמונה תפגע בפעילים "פרו-חיזבאללה ואנטי-ישראליים".
החלטת המשטרה לאפשר למפגינים פרו-פלסטינים לצעוד ברחבי לונדון מאז הטבח בהשבעה באוקטובר, כולל באזורים עם אוכלוסייה יהודית גבוהה ובקרבת בתי כנסת, הייתה שנויה במחלוקת רבה. העצור הנוכחי הוא האחרון בסדרה של תגובות משטרתיות קשות לחופש הביטוי.
כריס פילפ, "הצל" של שר הפנים, אמר שזו דוגמה ל"שיטור דו-שכבתי בפעולה". הוא אמר ל"טלגרף": "בתקופה האחרונה, המשטרה נכשלה כאשר התעמתה עם מפגינים שקראו לג'יהאד ואינתיפאדה בלונדון. עם זאת, האיש הזה נעצר ככל הנראה משום שייתכן שפגע בתומכי ארגון טרור אסור".
"מדובר בשיטור דו-שכבתי בפעולה. החוק מבהיר בצדק כי תמיכה בקבוצות טרור אסורות, הסתה לאלימות, הסתה לשנאה גזעית או הטרדת אנשים היא בלתי חוקית. מעבר לכך, חופש הביטוי חל על כולם".
"המשטרה לפעמים עוצמת עין כאשר יישום החוק עשוי להיות קשה, אך בפעמים אחרות היא משטרתית יתר. יש להחיל את החוק באופן שווה על כולם, בתקיפות וללא מורא או משוא פנים. זה לא מה שקרה כאן".
זה מגיע יום בלבד לאחר שגם סר ניק קלג התייחס לנושא, ואמר לקהל בפסטיבל הספרות של צ'רלסטון בסאסקס כי המשטרה הפכה ל"צנזורה" כלפי חופש הביטוי. הגבר במקרה האחרון החזיק את השלט פחות משלוש דקות במהלך ההפגנה בסוויס קוטג', צפון-מערב לונדון, בחודש ספטמבר 2024.
האזור, הסמוך לביתה של ציפי חוטובלי, שגרירת ישראל, היה מטרה כמעט מדי שבוע לפעילים פרו-פלסטינים מאז הטבח בשבעה באוקטובר. ב-20 בספטמבר צולם באזור מפגין פרו-פלסטיני צועק "אני אוהב את ה-7 באוקטובר" ו"אני אוהב כל ארגון שמתחיל באות ח'". הוא נעצר במסגרת חוקי טרור, אך לא הואשם.
הגבר היהודי היה חלק מהפגנת נגד שאורגנה על ידי Stop the Hate UK. הוא נעצר שבוע לאחר מכן כשחזר לאותו מקום להפגנה נוספת ב-27 בספטמבר. לפני שעיכבו אותו ללילה בתחנת המשטרה של איזלינגטון, ערכו שוטרים חיפוש בביתו בניסיון כושל למצוא את השלט, שהגבר כבר הסביר שאינו שלו.
"שתי ניידות משטרה ושישה שוטרים הגיעו לביתנו כדי לחפש 'חומר פוגעני', שהיה די פולשני. זו הייתה חוויה נוראית", אמר. "הם שמו אותי בסלון וביקשו מבן זוגי ללכת איתם מסביב לבית. הם לא היו נעימים כלפיה ואפילו חיפשו במגירת התחתונים שלה. זה היה מגוחך לחלוטין".
לאחר מעצרו, בצילומי החקירה המשטרתית, ניתן לראות שוטר שואל שוב ושוב את המפגין: "האם אתה חושב שהצגת התמונה הזו לאנשים שמפגינים שהם בבירור פרו-חיזבאללה ואנטי-ישראליים תעורר שנאה גזעית עוד יותר ממה שהיא כבר?".
גם המפגין וגם עורך דינו, קרל וולף, עורך דין פלילי מומחה במשרד עורכי הדין וולף, היו "המומים לחלוטין" מהשאלה הזו. בצילומים, מר וולף ענה: "האם אתה אומר שהיו שם אנשים פרו-חיזבאללה? כי זה ארגון טרור אסור". השוטר ענה "אני מודע לכך", אך המשיך בקו השאלות.
המפגין הכחיש כי התכוון להסית לשנאה גזעית או להעליב או להציק לתומכי קבוצת הטרור הלבנונית האסורה, ואמר לקצין החוקר שהשלט היה "סאטירה פוליטית". הוא שוחרר בשעה 6:30 בבוקר ומאוחר יותר הואשם במסגרת חוק הסדר הציבורי בגרימת הטרדה ומצוקה על רקע גזעני או דתי באמצעות מילים או כתב.
ב-10 במאי – שמונה חודשים לאחר תחילת מסרו – שירות התביעה של המלכות הבריטית ביטל את התיק, באומרו כי אין מספיק ראיות להרשעה ריאלית. בראיון, האיש תיאר את המסורה כ"מצוקה" עבורו ועבור משפחתו.
"משטרת המטרופולין עדיין לא בשליטה בכל הנוגע לשיטור צעדות השנאה האנטי-ישראליות שראינו ברחובותינו שבוע אחר שבוע מאז פיגועי ה-7 באוקטובר", אמר. "זה מדהים שהמשטרה יכולה לחשוב שהשלט הזה עלול לפגוע בתומכי חיזבאללה. אם יש תומכי חיזבאללה בצעדות האלה, אז מדוע לא הוגשו נגדם כתבי אישום בגין עבירות טרור, במקום שאני הואשמתי על החזקת שלט שניתן לפרש רק כסאטירה פוליטית?".
"לא הבנתי כמה הקלה הרגשתי עד ששמעתי שאני לא הולך לבית המשפט". משטרת המטרופולין אמרה שהשוטרת "טעתה בבירור כשתיארה את המשתתפים במחאה כפרו-חיזבאללה במקום פרו-פלסטיני". דובר הוסיף כי האיש "הואשם לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות" וכי המשטרה תנסה ללמוד לקחים מהאירוע. הדובר אמר: "נבחן את החלטת שירות הבריאות הלאומי לא להמשיך בתיק, וניישם כל למידה לחקירות עתידיות".
חשיפת המקרה צפויה להצית ביקורת על המשטרה על כישלונה להתמודד עם שנאה אנטישמית ולהגביר את החששות לגבי ביטחונם של יהודי בריטניה, אשר כבר מפוחדים מאז אירועי השבעה באוקטובר.
