על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בטורקיה מזהירים את ישראל: תלמדו מהלקח של איראן
● שאלות ותשובות | היעדים שהותקפו, ומה קורה ברצועת עזה: מאחורי קריסת הפסקת האש
1העולם הערבי מגנה את ישראל על קריסת הפסקת האש
במהלך הלילה צה"ל החל במתקפת פתע על רצועת עזה בה חוסלו בכירים בארגון הטרור חמאס. לפי דיווחים של הארגון במתקפה נהרגו יותר מ-400 עזתים, ביניהם גם ילדים. כלי התקשורת בעולם הערבי גינו את המתקפה והאשימו את ישראל ב"רצח עם".
דובר חמאס, עבד א-לטיף אל-קאנוע אמר לעיתון הקטארי אל ערבי אל ג'דיד, כי "חמאס מעוניין להשלים את שלבי ההסכם, אבל נתניהו מתנער ממנו, בשל האינטרסים האישיים שלו". בנוסף חמאס מסר בהצהרה כי נתניהו משתמש במלחמה בעזה כ"סירת הצלה" ממשברים פוליטיים פנימיים, גם אם המשמעות היא "הקרבה" של החטופים שעדיין בחיים. מנהל בית החולים שיפא אמר לאל ג'זירה כי "בית החולים אינו ערוך לקבל את גל הקורבנות מהתקיפות הישראליות, ממחסור במשאבים". גם משרד החוץ הפלסטיני קורא לקהילה הבינלאומית לעצור את "רצח העם של ישראל בעזה" ומאשים את ישראל "בשיבוש המאמצים הבינלאומיים לשיקום עזה והתחמקות מחובותיה".
בעקבות התקיפה הישראלית המורדים החות'ים הבטיחו "להסלים את פעולותיהם כסולידריות עם בעלת בריתם חמאס", נכתב באל ערביה עיתון שבסיסו באיחוד האמירויות. בהצהרה של הארגון נאמר "אנחנו מגנים את חידוש התוקפנות של האויב הציוני נגד רצועת עזה" והוסיפו "לא נפקיר את העם הפלסטיני לבד בקרב הזה, ותימן תמשיך בתמיכתה וסיועה, ותסלים את צעדי העימות".
באתר הטורקי TRT נכתב כי "ישראל מתנערת מהסכם הפסקת האש ומחדשת את רצח העם בעזה". בנוסף, צוין כי רוסיה, מלטה, שוויץ וסין וכן מדינות רבות בעולם "מגנות את התקיפה הישראלית". הקרמלין מזהיר מפי "הסלמה והחמרה של המצב" שתיצור "ספירלה של הסלמה". אוסטרליה קראה לישראל "לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עזה".
מתוך אל ערביה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אל ערבי אל ג'דיד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אלג'זירה מאת סטיבן קווילן, פדריקה מרסי וטמילה וראשלומידזה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך TRT. לקריאת הכתבה המלאה.
2דוח חדש: ישראלים שעברו לאירופה מחיים את הקהילות היהודיות
דוח חדש של המכון למדיניות יהודית בלונדון (IJPR) מתאר "מהפך דרמטי של עשורים. ישראלים שעוברים לגור באירופה 'מחיים' את הקהילות היהודיות", פורסם בגרדיאן. הדוח חושף כי "ישראלים שיוצרים בית חדש באירופה הפכו להיות חיוניים לקהילות יהודיות שבעבר היו בירידה ביבשת, בכך שמגדילים את מספרן, מביאים מגוון של השפעות תרבותיות, ומסמנים שינוי יסודי במערכת היחסים בין התפוצות למדינה היהודית".
הדוח מצא כי "כ-630 אלף יהודים שנולדו בישראל או שחיו בה למשך תקופה משמעותית חיים כעת במקומות אחרים בעולם. בנוסף, ישנם כ-330 אלף שנולדו מחוץ לישראל להורה אחד או שניים שהם אזרחים ישראלים, אותם תיאר הדוח כ'מחוברים לישראל'".
ישראלים שירדו מהארץ בגין "קיטוב פוליטי, יוקר המחיה הגבוה, השפעת המלחמות בעזה ובלבנון, ודאגות ביטחוניות בעקבות הפשיטה העקובה מדם של חמאס לישראל באוקטובר 2023 והתקפות איראניות", עוברים בעיקר לארה"ב. אך גם קהילות רבות באירופה "חוו גידול דמוגרפי משמעותי. חלקן, שהצטמצמו במשך עשורים עקב אוכלוסייה מזדקנת ושיעור ילודה נמוך, מתחילות לצמוח מחדש". רבים מהמהגרים מישראל הם משכילים, צעירים, והם מקימים משפחות במקום מגוריהם החדש, מחיים את האוכלוסייה ומשנים את התפריט המקומי במסעדות לכזה ישראלי.
החוקרים השתמשו בנתונים ממשלתיים כדי לקבוע מספר מדויק של האוכלוסייה הישראלית בגרמניה. "הנתון שהתקבל, 24 אלף איש, היה גבוה מההערכות הקודמות, מה שהפך את הקהילה המחוברת לישראל בגרמניה לגדולה ביותר באירופה". לפי הדוח, גם בנורבגיה, פינלנד ויותר מ-20% מהקהילות היהודיות בבולגריה, אירלנד, ספרד, הולנד ודנמרק האוכלוסייה היהודית העידה כי היא "מחוברת לישראל".
יונתן בויד, מנהל המכון למדיניות יהודית, אמר לגרדיאן כי המהגרים הישראלים יוצרים השפעה גדולה בקהילה היהודית. "בבריטניה יש בערך 23 אלף אנשים שנולדו בישראל. זה כמעט פי שניים ממספרם לפני 20 שנה, אבל מתוך אוכלוסייה יהודית כוללת שמוערכת ב-313 אלף איש. במדינות קטנות יותר כמו הולנד, ההשפעה של הגירה כזו יכולה להיות משמעותית בהרבה. בנורווגיה או בפינלנד, מספיק שאפילו מעט יתיישבו כדי ליצור שינוי גדול".
ד"ר דניאל שטצקי, מחבר הדוח מעיד כי התוצאות מעידות על "נקודת מפנה אמיתית" ועל "סופו של עידן". "מייסדי מדינת ישראל מעולם לא היו מדמיינים שדווקא ישראל תהיה זו שתחייה מחדש את הקהילות היהודיות באירופה, ולא להפך".
מתוך הגרדיאן מאת ג'ייסון בורק. לקריאת הכתבה המלאה.
3המומחה שבטוח: אם איראן תלמד את הלקח הזה מסוריה היא תציל את עצמה
לאור הלחץ מהבית הלבן והיחלשות הפרוקסי שלה במזרח התיכון, "איראן יוזמת רפורמות פנימיות כדי שתוכל לעמוד בלחץ מוושינגטון". בניתוח שכותרתו "האם איראן יכולה להציל את עצמה?" ל-Foreign Affairs האמריקאי, כותב מוחמד אייתולאהי טבאר, פרופסור ומומחה לפוליטיקה של איראן ולאסלאם הפוליטי ועמית בבית הספר קנדי של אוניברסיטת הרווארד כי "מנהיגי איראן מקווים כי יציבות פנימית תאפשר דיון לאומי בסוגיות מדיניות חוץ מרכזיות, כמו העימות הגרעיני – דיון שלדבריהם יחזק את אחדות האומה".
האליטות האיראניות גורסות כי אחדות איראנית "תשפר את עמדת המיקוח של איראן בעת ניהול משא ומתן עם ארה"ב". טבאר טוען כי טהרן "עשויה להסכים לעסקה שתענה על חששות וושינגטון בנוגע להתחמשות גרעינית, אך היא לא תפסיק להעשיר אורניום, לא תצמצם את ארסנל הנשק הקונבנציונלי שלה, ולא תוותר על ציר ההתנגדות שלה".
למרות שאנליסטים רבים בעולם כבר הספידו את איראן וטענו כי היא מתמודדת עם "תבוסה אסטרטגית" טבאר גורס כי האיראנים לא שותפים למחשבה הזו. "הרפובליקה האסלאמית רואה באתגרים החיצוניים הללו נסיגות זמניות, לא סימנים לתבוסה. לדעתה, חמאס וחיזבאללה, למרות שנפגעו קשות, יצאו למעשה מנצחים מהעימות הא-סימטרי מול ישראל. הם שרדו כארגוני גרילה מול צבא קונבנציונלי חזק שנתמך על ידי ארה"ב. חשוב מכך, חמאס שמר לפחות על חלק מהפופולריות שלו בקרב פלסטינים, וחיזבאללה ממשיך ליהנות מתמיכת השיעים בלבנון". לטענת טבאר המורדים החות'ים מתימן מחזקים את מעמדם ואת ציר ההתנגדות של האיראנים.
למרות שאיראן עדיין עומדת על רגליה הקדמיות היא מבינה שהפרוקסי שלה אינם חזקים כבעבר ובמקביל נדהמה מנפילתו המהירה של אסד. לכן, כעת "היא נוקטת בצעדים לחיזוק התמיכה הפנימית על ידי מתן ויתורים מוגבלים לאוכלוסייה שמאסה במשטר הסמכותני והתיאוקרטי. המשטר הקל על אכיפת קוד הלבוש המחייב לנשים והרפה את ההגבלות על פלטפורמות מדיה חברתית, מה שמאפשר דיונים ביקורתיים יותר על מדיניות הממשלה. בכך, הרפובליקה האסלאמית מקווה להפחית את הסיכון לחוסר יציבות פנימית ולחזק את אמון הציבור".
טבאר כותב כי ישראל כנראה חוגגת מוקדם מדי את ניצחונה על חמאס וחיזבאללה בעוד שאיראן "איננה מוטרדת בכלל משני הארגונים". ומוסיף, "למרות ההפסדים הכבדים שספגו, טהרן מצפה כי חמאס וחיזבאללה ישקמו את עצמם, מחוזקים בתמיכה עממית ושנאת ישראל. היא אף מאמינה כי מותם האפשרי של מנהיגי חמאס ייחזק את המחויבות האידיאולוגית בקרב הציבור ויהדהד לשנים קדימה".
מה שאיראן כן מתקשה לקבל זו נפילת אסד. "למרות שהנשיא הסורי לשעבר היה לא פופולרי, ההתפוררות המהירה של צבאו הפתיעה אפילו את הנהגת איראן – הפטרון המרכזי של אסד. טהרן הופתעה מחוסר יכולתו המוחלט של צבא סוריה להדוף את המורדים".
האיראנים מייחסים את התמוטטות צבא אסד "ללוחמה פסיכולוגית", לומדים מהלקח ולכן מעוניינים לחזק את מורל הצבא "וליצור אינטראקציה רחבה יותר עם האזרחים". "מנהיגי איראן מבינים כי איומים מצד טראמפ עשויים לחזק את הלכידות הפנימית, אך הם אינם לוקחים סיכונים. האירועים בסוריה משמשים עבורם תמרור אזהרה. בטהרן מתעקשים למנוע פילוגים פנימיים שעלולים לערער את יכולתה של המדינה לעמוד בלחץ חיצוני".
מתוך ה-Foreign Affairs מאת מוחמד אייתולאהי טבאר. לקריאת הכתבה המלאה.
4"המלחמה הותירה צלקות נפשיות בתלמידים המפונים מהצפון"
למרות שהפסקת האש בצפון הארץ תקפה מאז נובמבר 2025, רק לאחרונה הצבא והממשלה נתנו אור ירוק לשובם של המפונים מהצפון. כעת, בתי ספר פתחו את שעריהם לראשונה מאז המלחמה. ה-Neue Zürcher Zeitung) NZZ), אחד מעיתונים החשובים והוותיקים בשוויץ, כותב על בית ספר אחד בשלומי בו התלמידים השבים עדיין שואלים עצמם: "האם באמת בטוח כאן שוב".
"בבוקר יום ראשון מוקדם במרץ, התלמידים המגיעים לבית הספר התיכון בשלומי מתקבלים בברכה חמה במיוחד. שער מקושט בבלונים מחכה להם בכניסה, והמורים מחלקים סוכריות על מקל בצורת לב. עם זאת, כמה פרטים נראים מעט חריגים בתוך הסצנה המשמחת לכאורה: האקדח על חגורתו של המנהל, למשל, או החיילים המשועממים עם רובים סער שעומדים מעט בצד ומקלידים בטלפונים שלהם", נכתב ב-NZZ.
מעבר לבית הספר בשלומי ניתן לראות את הגבול בין ישראל ללבנון, שלא מזמן היה שטח מלחמה כאשר "ממשלת ישראל פינתה 60 אלף בני אדם מצפון הארץ, כולל כ-9,000 תושבי שלומי, שהפכה לעיר רפאים בן לילה". כעת התושבים חוזרים לבתיהם בתחושות מעורבות.
אופיר גליק, מנהל הבית ספר בשלומי, התראין ל-NZZ מלווה באקדח על מותניו ואמר "אני לא מפחד. הצבא כאן". גליק אמר לעיתון השוויצרי בגאווה כי "כל המורים וכ-90% מהתלמידים חזרו לבית הספר – שיעור גבוה בהרבה מהממוצע בצפון הארץ, שעומד על 64%". עם זאת, הוסיף גליק כי תקופת הפינוי הייתה "קשה מאוד לתלמידים" שרובם פונו לבתי מלון ודירות נופש.
חודשי המלחמה הותירו חותם גם על מבנה בית הספר בשלומי שניזוק מפגיעות הרקטות. "כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה מאז הפינוי, גיליתי נזקים בכל חדר", אמר גליק. "בית הספר נאלץ להשקיע מיליוני שקלים בשיפוץ בשבועות האחרונים. לפי הרשויות, יותר מ-900 רקטות של חיזבאללה נורו לעבר שלומי, וגרמו נזק למאות בתים".
למרות שחיזבאללה נחלש ונסוג מדרום לבנון התלמידים עדיין חוששים לשוב. ליה ראובן, תלמידה בת 17, אמרה ל-NZZ כי היא עדיין חוששת. "זה מפחיד. אני לא יודעת אם אני מרגישה בטוחה. כשאנחנו מביטים מהחלון, אנחנו רואים את לבנון". עם זאת, ראובן שמחה לחזור לבית הספר, "זה מרגיש כמו לשוב הביתה. אנחנו יכולים לנשום שוב".
המלחמה הותירה צלקות נפשיות בחלק מהתלמידים הצעירים. "תלמידים רבים פיתחו הפרעות אכילה או חרדה, וחלקם אף מביעים מחשבות אובדניות", אמרה ל-NZZ דנית חדד, הפסיכולוגית של בית הספר. "המשימה שלנו היא להשיב להם את הביטחון העצמי ולתת להם תחושת ביטחון". עם זאת, היא ציינה כי ייתכן שחלק מהתלמידים ומשפחותיהם לא יחזרו לעולם לשלומי, מחשש למלחמה נוספת.
מתוך ה-NZZ מאת יונאס רות' ואופיר ברמן. לקריאת הכתבה המלאה.
