ביום שבת לפני שבועיים הבחין מפעיל רחפן של גדוד הצנחנים במילואים 9263 הפרוס במרחב קוניטרה באזור החיץ בסוריה בטנדר טויוטה ועליו תותח נגד מטוסים. הטנדר הוסתר בחצר מבנה וחנה מתחת לעץ כנראה במטרה להסתיר את התותח. מפעילי הרחפן מיהרו להזניק כטמ"מ של חיל האוויר אשר תקף את הטנדר והשמיד אותו. הפעולה המהירה של צה"ל נועדה לעמוד על שני תוצאות – הראשונה להשמיד את האיום והשנייה להעביר מסר כי ישראל נמצאת בשטח פועלת ומגיבה מהר כדי למנוע התבססות של כח צבאי חמוש במרחב.
מעבר קוניטרה השבוע היה דליל. בעבר הרחוק מעבר קוניטרה היה פעיל גם בתקופות בהם ישראל וסוריה ניהלו מלחמה קרה שכללה מתיחות צבאית גבוהה, אבל שמירה על גבול ללא תקריות ירי ותקיפות. במעבר היו עוברות בסוף כל קיץ כלות מכפרי הדרוזים בגולן כדי להינשא לחתנים שיועדו להם מעבר לגבול. גם סטודנטים היו חוצים ללמוד בסוריה במיוחד את מקצוע הרפואה באוניברסיטת דמשק ולקראת החורף היו במעבר חוצות משאיות עם תפוחי הגולן בדרכם לשוק של דמשק, אבל השבוע המעבר היה ריק.
קבוצת חיילים של גדוד המילואים התארגנה ליציאה לעוד סיור לאחד המוצבים השוכן בצמוד לעיר קוניטרה החדשה, זאת שנבנתה אחרי מלחמת יום הכיפורים. אנשי האו"ם המופקדים על שמירת הסכמי הפסקת האש חצו מפעם לפעם את שער הגבול הצהוב. הנסיעה ממעבר הגבול לתוך קוניטרה היא לא ארוכה. הכביש בן ארבע נתיבי נסיעה היה ריק, רק תנועת כלי רכב של צה"ל נצפתה בו. לאחר נסיעה קצרה מגיעים לכיכר הראשית – "כיכר אסד".
מעגל התנועה נשאר בצורתו העגולה אבל הפסל המרכזי שהיה ניצב על המעגל הוחרב לאחר כניסת המורדים למקום. בהמשך הנסיעה מגיעים לצומת "המשטרה". המגדל הגבוה בצידי הצומת הוא אחד מסמלי העיר קוניטרה החדשה. המגדל והמבנה הסמוך נטושים, הם כבר לא מאכלסים את כוחות המשטרה של ממשל אסד. נסיעה לא ארוכה משם מגיעים למוצב קדמי של צה"ל אשר חולש על המרחב. צה"ל לא הרס מבנים בעיר, כך עומד המסגד המרכזי עם הכיפה הירוקה במלוא הדרו.
כרגע לוחמי הצנחנים במילואים מופקדים על המרחב. הם מבצעים סיורים, תצפיות פעילות גלויה וסמויה מהעין. ההנחיות לכוחות מקסימום ערנות ודריכות מבצעית, מינימום חיכוך עם האוכלוסייה. צה"ל יצר מערכת כבישים ודרכים שבהן הוא נע במרחב החיץ בסוריה מבלי להתחכך עם האוכלוסייה ובכך הוא יוצר רמת אבטחה גבוהה לכוחות אבל גם מונע פגיעה בכבוד הלאומי של האזרחים הסורים החיים במקום.
"ההתנהלות ברמה הטקטית מורכבת. אני מנסה לחנך את החיילים להתייחס לסביבה כאויב, אבל לא לפגוע בהתנהלות היום יומית של התושבים. כולם כאן עסוקים בלעצב את המרחב וצריך לעשות את זה בצורה רגישה. בדרג הטקטי הם מעצבים את המרחב מהרבה בחינות. זה שיש פה הגנה קדמית של צה"ל ואנחנו יכולים לנוע עד קו התילים ושולטים במרחב זה דבר מטורף", אומר סא"ל מ' בן 39 מדרום הארץ שנמצא עם החיילים שלו בסבב מילואים רביעי, כאשר חלק מהמפקדים והחיילים של גדוד הצנחנים עשה מעל 400 ימי מילואים מ-7 באוקטובר. עכשיו הם קיבלו את הבשורה כי בשל מבצע מרכבות גדעון ב' בעזה, הם ידרשו להאריך את 70 ימי המילואים בעוד ארבעים ימים.
"רואים נסיונות של איראן לדחוף את הציר השיעי – יודעים שזה קיים. יש להם פעילים שמקושרים לאיראן בכל מיני דרכים. אנחנו יוצאים בלילות למעצרים כאלה. מה שצריך להבין זה מה שמתחת לפני השטח וכל הזמן יש אקטיביות ויוזמה כדי להצליח לשלוט במרחב. עובדים עם עוד גופים בצבא אנחנו עובדים ומצליחים להביא את התוצאות. לומדים את האוכלוסייה ואת שגרת היום שלה, יושבים על הצירים המשמעותיים כדי למנוע חדירה של מחבלים. העובדה כי מדובר בשטח מישורי סלעי הוא מצמצם את יכולת התנעה הרכובה עד לגדר הגבול עם ישראל ולכן החשיבות באחיזה על הצירים. הימצאות שלנו בקו קדמי, אין להגנה תחליף", אומר סא"ל מ'.
היישובים הסורים במרחב הם בנויים מאוכלוסייה בדואית סונים. הם עוסקים בחקלאות גידול כבשים, כמה לולים וכן חקלאות ביתית שהיא כוללות חלקות גידול קטנות של ירקות לצריכה ביתית וכמובן עצי הזית המפורסמים של הגולן. בניגוד לכפרים בדרום לבנון שהפכו עם השנים לבסיסים קדמיים של חיזבאללה, הציר השיעי לא הצליח להעתיק זאת לגולן.
"אלה לא כפרי הזנק קדמיים כמו בלבנון והשהות שלנו כאן בשטח מונעת את האפשרות שיהיו כאלה. אנחנו עוקבים כל הזמן גם אחרי העומק כדי להבין מה קורה וזה מונע מהכפרים האלה להפוך לקו ראשון. אנחנו לא נותנים להם להתחמש ונמצאים כאן. לפני שבועיים לדוגמה זיהינו רכב עם מקלע במרחב, עקבנו אחריו ותקפנו אותו. אלה דברים משמעותיים. האוכלוסייה מבינה וגם אנחנו מתנהלים ועובדים דרך המוכתרים. מעבירים דרכם את המסרים לאוכלוסייה", אומר סא"ל מ'.
"מעבר לזה שנמצאים במרחב האבטחה בתוך סוריה, יש את המוצבים שהם חלק מהלקחים מהשבעה באוקטובר לתת מענה קדמי לכל נסיון לפלוש לשטח המדינה. המטרה שמי שרוצה לפגוע יפגוש את החיילים כאן לפני הגבול ולא על הגדרות של אלוני הבשן, קשת או יישובים אחרים", אומר מפקד הגדוד.
"כולם מבינים את המשימה ומגיעים לסבב מילואים רביעי וגם אם נדרש לחמישי ושישי", אומר רס"ן ר' מפקד פלוגה בגדוד הצנחנים, תושב הצפון ומוסיף: "אבל זה כן מייצר מחירים מאוד כבדים על איך מאפשרים כן חיים בעורף וגם לבצע את המשימות כיעד".
סוגיית הנטל מורגשת גם בגדוד. המפקדים בשטח סוריה נדרשים יום אחר יום לסייע ללוחמים ולמשפחות. הגדוד גייס תרומות בהיקף של 150 אלף ש"ח כדי לתמוך במשפחות. מה שצה"ל והממשלה מעבירים לא מספיק להיקף ההוצאות והחובות של חיילים ומשפחות בשל עומס ימי המילואים.
רס"ן א' מ"פ בגדוד מספר על הקשיים: "הסבב הזה הוקדם בחודשיים ועכשיו הוארך. גם הסבבים הקודמים הוארכו. כל אוגוסט אנחנו במילואים ועכשיו כנראה שגם בחגים לא נגיע להיות עם המשפחה בבית. אנחנו משחררים את מי שלא יכול להישאר בגלל הבעיות בבית, בעבודה. חשוב לנו לשמר את הלוחמים ואם בסבב אחד יש בעיה לחייל אנחנו מעדיפים שייצא, יטפל בבעיה בבית ויחזור. אנחנו מסתכלים על זה כמרתון, מי שלא הגיע, יגיע סבב הבא או בסוף הסבב הזה. בסוף חייל יגיע ל-400 ימי מילואים אחרי שנתיים. אחוזי ההתייצבות גבוהים למרות הקשיים. למילואים יש מחיר בעורף, אנשים מאבדים את העבודה ומתגרשים".
"אחד הדברים שבנו עליהם בסבב הזה זה הוודאות שחייל יודע מתי הוא יוצא ומתי הוא חוזר ומתי נגמר הסבב. זה לא פשוט אבל ידעו איך להתמודד. יש פה חיילים שכל יולי אוגוסט היו במילואים, נשים היו לבד עם הילדים ועכשיו שמענו שמאריכים זה לא קל. יש פה אבות שגם בחגים הילדים לא יראו אותם בבית. בכל פלוגה יש בודדים שזה גדול עליהם. סך הכל הם ביחד בזה ועוברים את זה. זה אירוע לא פשוט אבל הם קודם כל כאן בשביל תושבי הגולן", אומר רס"ן א'.
הוא מוסיף בקשה למעסיקים שכבר איבדו את הסולידריות עם העובדה כי חיילי המילואים הם חלק מרכזי בצרכי הביטחון של המדינה: "מבקש שיגלו הבנה וסבלנות למילואימניקים שלהם. חייל שמתחיל עבודה חדשה ומקבל מסרים של אי קידום כי הוא במילואים, זה מאוד קשה. אם יש מסר שאני רוצה להעביר זה שהמעסיקים יגלו סבלנות".
בחזרה למורכבות בגזרה. "בכל המזרח התיכון יש התעצבות מחדש. במיקרו כל תושב, גם רועה הצאן האחרון שנמצא פה בכפרים מנסה ללמוד איך הוא חי את החיים החדשים שלו. ככוח צה"ל מנסים להתמודד כל הזמן עם האויב והמשטר החדש שבודק אותנו כל הזמן. מעבירים מסר ומבהירים שאנחנו מייצרים מסר ומרחב אבטחה גדול. בין אם זה על ידי איסוף ובין אם זה על ידי אכיפה וסריקות של כוחות חי"ר שנמצאים כאן כל הזמן ותקשורת עם המוכתר והאנשים בכפרים שמסבירים להם מה מותר ומה אסור. המתח המבצעי של הכוחות סופר גבוה. זה אומנם לא כמו עזה ולבנון. אתה נכנס בטווח אזרחי, זה אירוע שדורש כל הזמן חידוד נהלים. עכשיו זה השבוע עם הלו"ז הכי צפוף. יש רף מבצעי שממנו לא יורדים", אומר רס"ן ר'.
בצה"ל ממשיכים בבנייה מואצת של המכשול המכונה "מגן מזרחי". "יש כרגע קווים מגינים לפני שמגיעים לשטחנו, ומאחור יש עוד פלוגה שעושה חסימות. זה שינוי דרמטי לכל מה שנוגע להגנה על הגבולות. המרחב של 'מזרח חדש' הופך להיות מרחב סטרילי. אפילו רועה צאן לא אמור להסתובב", אומר קצין בגדוד.
"מתקדמים פה בבנית המכשול המזרחי החדש בקצב מאוד משמעותי. עוד מעט יסיימו את החלק הדרומי. למדנו מההיסטוריה שמכשול קדמי צריך לבוא עם איסוף, תצפיות וכוח קדמי. על זה עובדים עכשיו. ברגע שעושים את כל המעטפת אז זה עובד. פעם היינו רק במרחב שם בשטח ישראל", אומר סא"ל מ' ומצביע אל גדר הגבול שנמצאת על קצה טווח הראייה, "תוך שנייה יכלו להגיע לקיבוצים. היום יש כוח מאוד משמעותי. כשיושבים פה קדימה. המוצבים של האיסוף בקו אחורי מאוד רלוונטים".
