גרמניה, אחרי עשרות שנים של הימנעות מדיונים על נשק גרעיני, רומזת עתה על פתיחות לאפשרות של מטריה גרעינית אירופית. זאת לאור ההתקרבות של טראמפ לרוסיה והחשש הגובר באירופה שארה"ב לא תחוש לעזרתן במקרה של עימות. באופן משונה, החשיבה על התעצמות גרעינית באירופה, מתרחשת במקביל לגינוי מאת מדינות היבשת את איראן בגין התקדמותה בתוכנית הגרעין, פרידריך מרץ, הצפוי להיות הקנצלר הגרמני הבא, שבר טאבו ארוך שנים כאשר הצהיר ב-21 בפברואר כי ברלין צריכה לפתוח בדיונים עם בריטניה וצרפת בנוגע להרחבת ההגנה הגרעינית שלהן לכיסוי גרמניה. כאשר נשאל אם גרמניה צריכה לשאוף לארסנל משלה, לא שלל זאת ואמר ש"אין צורך בזה היום".
המטריה האירופית: מפנטזיה לאפשרות מעשית ההצהרה הגרמנית התקבלה בברכה בצרפת, שם נשיא צרפת עמנואל מקרון כבר ניסה בעבר לקדם את רעיון הרחבת המטריה הגרעינית הצרפתית למדינות אירופאיות אחרות, אך נתקל בהתעלמות. גם לאחרונה, בביקור בפורטוגל ב-28 בפברואר, מקרון פתח מחדש את הדיון באומרו כי "צרפת תמיד ראתה את האינטרסים החיוניים שלה כקשורים לאירופה כולה", כפי שדווח בלה מונד.
שר ההגנה הצרפתי, סבסטיאן לקורני, הבהיר כי "ההרתעה הגרעינית שלנו היא צרפתית ותישאר צרפתית", וכי אין כוונה "לשתף" נשק גרעיני, אלא "להפיץ את התרבות האסטרטגית שלנו". כיצד תיראה מטריה גרעינית אירופית בפועל? צרפת מחזיקה כיום בכ-290 ראשי נפץ גרעיניים, בעוד בריטניה מחזיקה בכ-250. ההבדל המשמעותי הוא שהארסנל הצרפתי הוא עצמאי – כלומר פותח במלואו על ידי צרפת – בעוד בריטניה נסמכת על תשומות טכניות אמריקאיות.
פייר הארוש, חוקר מהאוניברסיטה הקתולית בליל שבצרפת, הציע בשיחה עם ה-BBC כי אחת האפשרויות היא הצבת מטוסים צרפתיים חמושים בנשק גרעיני במדינות אחרות, כמו גרמניה או פולין. ההחלטה ללחוץ על ההדק תישאר בידי הנשיא הצרפתי בלבד, אך עצם נוכחותם של אלה תשלח מסר חזק למדינות אויב.
אפשרות אחרת היא שמפציצים צרפתיים יפטרלו בגבולות אירופה, או שיפותחו שדות תעופה במדינות אחרות אליהן יוכלו מפציצים צרפתיים להתפרס במהירות במקרה חירום. מבחינה טכנית, הדרך המהירה ביותר עבור גרמניה לבנות הרתעה גרעינית היא לשחזר את הסידור שלה עם ארה"ב. זה יכול לכלול מפציצים גרעיניים צרפתיים שיוצבו בגרמניה עם המנדט להגן על המדינה, או טייסים גרמנים שיטיסו מטוסים גרמניים חמושים בנשק גרעיני צרפתי, כאשר פריז שומרת את המפתח לשימוש בהם, כפי שדווח בוול סטריט ג'ורנל.
האפשרות הגרמנית: האם ברלין תפתח נשק גרעיני משלה? אם גרמניה תחליט ללכת צעד נוסף ולפתח נשק גרעיני משלה, היא תיתקל במכשולים משפטיים וטכניים ותתקשה להסתיר את התוכנית שלה. גרמניה חתומה על אמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני, האוסרת עליה לפתח נשק גרעיני ומונעת ממדינות אחרות החתומות עליה לסייע לה בכך. היא גם ויתרה על נשק כזה באמנה שסללה את הדרך לאיחוד גרמניה.
פאביאן הינץ, מהמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) העריך בשיחה עם הוול סטריט ג'ורנל כי "מדינה תעשייתית מפותחת, כמו גרמניה, אמורה להיות מסוגלת לפתח ראש נפץ מהר יותר מאשר מפיצים פוטנציאליים אחרים". עם זאת, לגרמניה יש רק מאגר קטן של אורניום בדרגה צבאית לשימוש בכור גרעיני מחקרי אזרחי, ולמרות שיש לה את הבסיס המדעי והתעשייתי הנדרש, היא עדיין תזדקק כנראה לעזרה חיצונית. עמית נוסף במכון, אלכסנדר בולפראס, הוסיף בפני הוול סטריט ג'ורנל כי "אף אחד מעולם לא הצליח לייצר מספיק חומר לפצצה מבלי להיחשף.
כעת זה נהיה הרבה יותר קשה לבצע עקב טכנולוגיות מודיעין וניטור הרבה יותר מתוחכמות". גם אם ברלין תפתח ראש נפץ, היא עשויה שלא להיות מסוגלת לבצע את הבדיקות הנדרשות לגביו, בעיקר באזור מאוכלס בצפיפות כמו אירופה. אפשרות אחרת היא שגרמניה תפתח אצווה קטנה של נשק לא בדוק, בדומה לדרום אפריקה שבנתה מספר קטן של ראשי נפץ לא בדוקים לפני שהתכחשה לתוכניתה, או שתפנה ל"גידור גרעיני" –משחק מסוכן בו מדינה מתקרבת לפיתוח נשק ומפרסמת את מוכנותה לחצות את הסף אם תאוים. עם זאת, בולפראס מסכם בפני הוול סטריט ג'ורנל כי האפשרות שגרמניה תפעל באופן כה קיצוני להגשת מטרותיה תוך "שבירת כל כך הרבה נורמות", הוא דבר ש"קשה לדמיין".
טראמפ מזעזע את יסודות הביטחון האירופי הסיבה העיקרית לשינוי הדרמטי במדיניות האירופית נעוצה בהתנהלותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאז חזרתו לבית הלבן בפברואר 2025, טראמפ כבר הספיק לסדוק את הברית בת ה-80 שנה עם מדינות אירופה. טראמפ איים במפורש בתחילת מרץ כי ארה"ב לא תגן על מדינות בנאט"ו שלא עומדות בדרישות המימון לברית. "אם הם לא משלמים, אנחנו לא הולכים להגן עליהם.
לא, אני לא הולך להגן עליהם", אמר. רשת NBC דיווחה כי בממשל טראמפ שוקלים להסיר את המחויבות להגנה על חברות בנאט"ו שלא יעמדו בדרישות המימון, שטראמפ מבקש להעלות ל-5% מהתמ"ג. ארה"ב גם הפסיקה את הסיוע הצבאי ושיתוף המודיעין עם אוקראינה, מה שמגביר את החשש האירופי שוושינגטון לא תעמוד לצידן במקרה של עימות עם רוסיה. מקסימיליאן טרהאלה, חוקר אורח במכון הובר (Hoover) שבאוניברסיטת סטנפורד, שאל באירוניה בשיחה עם וול סטריט ג'ורנל: "מדוע פוטין צריך לחשוב שבמקרה של הסלמה באירופה, טראמפ ישתמש בתגובה גרעינית? כל צעד שטראמפ נקט מרמז אחרת".
"אם אוקראינה תיפול, אנחנו הבאים בתור" החשש מפני התקפה רוסית עתידית מניע גם את פולין לבחון אופציות גרעיניות. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, הצהיר בנאום בפרלמנט כי פולין תבחן "אופציות גרעיניות" ותפעל להגדיל את צבאה מ-200 אלף חיילים כיום ל-500 אלף. טוסק אמר שהוא מקיים "דיונים רציניים" עם צרפת בנוגע להצעת מקרון להעניק למדינות אירופה מטריה גרעינית.
"אם אוקראינה תפסיד במלחמה או תקבל תנאי כניעה שמחלישים את ריבונותה, פולין תמצא את עצמה במצב גיאופוליטי קשה הרבה יותר", הזהיר טוסק. הוא הזכיר את הלקח האוקראיני – לאחר התפרקות ברית המועצות, אוקראינה ויתרה על ארסנל גרעיני גדול תמורת הבטחות שלא כובדו.
גם בדנמרק ניכרת פתיחות לאפשרויות גרעיניות. כשנשאלה האם דנמרק תהיה פתוחה לאירוח נשק גרעיני בשטחה, השיבה ראש הממשלה מטה פרדריקסן לכתבי פוליטיקו: "זה לא משהו שאנחנו עובדים עליו, אבל לא תשמעו אותי עומדת כאן ואומרת 'לא' לרעיונות של אחרים. כל דבר חייב להיות על השולחן עכשיו".
מרוץ חימוש אירופי ופרדוקס איראן במקביל לשיח על הרחבת המטריה הגרעינית, האיחוד האירופי חשף תוכנית ענקית בהיקף של 800 מיליארד אירו ל"חימוש מחדש" של אירופה, כאשר 650 מיליארד אמורים להגיע מתקציבי הביטחון של המדינות באמצעות הקלת הכללים נגד הגדלת הגירעון. התוכנית תאפשר למדינות לרדת אל מתחת לקו האדום של גירעון בהיקף של 3%, אם הגירעון נובע מהוצאות ביטחוניות. בעוד אירופה פועלת לחיזוק אופציות גרעיניות משלה, היא ממשיכה להתנגד בתוקף לתוכנית הגרעין האיראנית. בריטניה, צרפת וגרמניה (הטרויקה האירופית, E3) פרסמו הצהרה בה
