חילוקי דעות סביב ההמלצה להגדלה נוספת בתקציב הביטחון: ישיבה מכרעת על הגדלת תקציב הביטחון התקיימה הערב בלשכת ראש הממשלה בעקבות הגשת מסקנות ועדת נגל לבחינת בניין הכוח ותקציב הביטחון. במוקד הישיבה, בה השתתפו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ, עמדה המלצת הוועדה להגדיל את תקציב הביטחון ב-9 מיליארד שקלים לטובת התעצמות צה"ל עוד השנה. מתוך סכום זה, 6 מיליארד שקל צפויים להגיע מהגדלת הגירעון ועוד 3 מיליארד מתוך התקציב הנוכחי של מערכת הביטחון תוך התייעלות.
עוד בנושא ב-N12:
• סוף לסבבים ומעבר למלחמות מנע? הוגשו המלצות ועדת נגל
• "הבעיה ב-7.10 לא הייתה כסף": הדיון שקדם להקמת ועדת נגל
• נגיד בנק ישראל: חוק גיוס אפקטיבי חייב לכלול סנקציות אישיות
במשרד האוצר מתנגדים להגדלת תקציב מערכת הביטחון חרף ההמלצות ואף שהשר סמוטריץ' היה מהדוחפים להקמת הוועדה. עמדת האוצר זוכה לרוח גבית מנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שבדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים המליץ שלא לפתוח שוב את תקציב 2025. ירון הזהיר כי יישום המלצות ועדת נגל והגדלת תקציב הביטחון ידרשו "התאמות נוספות" – כלומר קיצוצים נוספים או העלאות מיסים חדשות.

המלצת ועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון ב-2025 | צילום:
חדשות 12
מנגד, בכירים במערכת הביטחון אומרים "לא ננהל משא ומתן על המשא ומתן שהיה" ומתעקשים על קבלת תוספת 6 מיליארד השקלים שהמליצה הוועדה. במערכת הביטחון אף טוענים שיישום ההמלצה להסטת 3 מיליארד שקלים מתוך התקציב המקודם יאלץ את הצבא לקצץ ב-25% את היקפו של גיוס המילואים שתוכנן לשנה הקרובה.
במערכת הביטחון טוענים כי גם יציאת צה"ל מרצועת עזה בעקבות מימוש הסכם הפסקת האש לא צפויה להוריד בצורך בגיוס כוח אדם למילואים. לדברי אותם גורמים, גם במקרה של מימוש ההסכם צפויים משרתי המילואים להיקרא השנה לשירות ממוצע של 70 ימי מילואים.

נתניהו, סמוטריץ' וכ"ץ במליאת הכנסת, בישיבה על אישור תקציב 2025 בקריאה ראשונה | צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
התוספות התקציביות שמבקשת ועדת נגל להוסיף לתקציב הביטחון נועדו לשמש את מערכת הביטחון למעבר מתפיסת ביטחון של הכלה והגנה לתפיסה של מניעה ומוכנות. דוח הוועדה שהוגש לראש הממשלה בתחילת החודש קרא בין היתר לבניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונלית ומוכנות למלחמה מקדימה ומתקפת מנע.
דוח הוועדה ציין כי המלחמה שמנהלת ישראל זה 16 חודשים "חשפה את החולשה היחסית של התבססות יתר על התפיסה ההגנתית, ששעבדה את מדינת ישראל למציאות של סבבים מוגבלים אל מול התעצמות האויבים על גבולותינו".
הוועדה כתבה כי "על צה"ל לאמץ, לצד שימור ואף הרחבת היכולות ההגנתיות, תפיסת הפעלה התקפית ומונעת, באופן שתפעיל את עוצמתו של צה"ל לא רק על מנת להתגונן בפני איומים שהתממשו במלוא עוצמתם, אלא על מנת להסיר את האיומים במהלך, או לפני, התהוותם".