דו"ח המשרד להגנת הסביבה, שיצא רגע לפני הדיון בעתיד מפרץ אילת, מעלה כי קצא"א והאזורים הסמוכים למתקן הם מוקד הזיהום המשמעותי ביותר במפרץ הדרומי. הדו"ח, שהוא חלק מניטור נרחב יותר, שהיה אמור להתפרסם בעתיד אך תומצת כדי להוות חומר רקע לדיון בנושא הרחבת היתר הפליטה של המתקן, סוקר את כל אזורי החוף באילת, וממפה אותם על פי סוג וכמות החומרים המזהמים.
על פי הדו"ח, במרבית הפרמטרים, שני המקומות המזוהמים ביותר הם אזור קצא"א והמספנה, ואזור המעגנה 'תור ים' שסמוכה אליה. הסיבה לזיהום במעגנה היא תחלופת מים מועטה, שגורמת להצטברות חומרים שדולפים מקצא"א הסמוכה, כך על פי הדו"ח. כלומר, גם ללא דליפה חריגה, ובטרם תורחב פעילותה, קצא"א היא המזהמת המרכזית של המפרץ.
הדו"ח מגיע רגע לפני הדיון הבין-משרדי שהתכנס הערב (חמישי) בנוכחותם של ראשי הרשויות המעורבות, שבו נדונה הצעת המחליטים להרחיב את היתר הפליטה של קצא"א, ולאפשר לה להעביר כמויות נפט גדולות בהרבה דרך המפרץ.
הצעה זו, אם תעבור, תהיה בניגוד מוחלט לעמדת כל המומחים במשרד, ותוך עקיפת סמכויותיו וביטול הלכה למעשה של מדיניותו, שזכתה לשם "אפס תוספת סיכון". מדיניות זו מכוונת שלא לאפשר עוד שום סיכונים לשונית האלמוגים במפרץ אילת, הפגיעה גם כך, ולא להוסיף חומרים מסוכנים נוספים למפרץ.
במשרד להגנת הסביבה ובעיריית אילת גם טוענים, כי דווקא תחת מתקפות הח'ותים, הסכנה כפולה ומכופלת, שכן מיכלית נפט אחת שתיפגע, עלולה לגרום לאסון שמדינת ישראל אינה ערוכה אליו.
הדיון, שהתקיים הערב, נקבע בישיבת הממשלה ביום ראשון. באופן חריג הוכנס לסדר יומה של הישיבה גם דיון בהחלטה לגבי מפרץ אילת רק בשישי בצהריים, וללא שליחת נספחים עד שעתיים לפני הפגישה.
ברגע האחרון, בשיחה בין השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לראש הממשלה נתניהו, הוחלט לדחות את הדיון ולקיימו בפורום בין-משרדי, בו ינכחו גם ראשי הרשויות שצפויות להיפגע מההחלטה, במיוחד אילת, רמת נגב ואשקלון.
הצעת המחליטים של הממשלה היא צעד שנוי במחלוקת, זאת משום שהסמכות לתת היתרי פליטה ניתנה על פי החוק לממונה על הפליטות במשרד להגנת הסביבה. הניסיון לעקוף את התנגדות המשרד דרך הממשלה נתפס בידי ארגוני הסביבה כאקט לא אחראי ולא חוקתי, ואלה פנו ליועמש"ית לפני כשבועיים בבקשה שלא תאפשר אותו.
בדיון שהתקיים היום התנגדו ראשי עיריות אילת ואשקלון להרחבת היתר הפליטה של קצא"א וכך גם במשרד התיירות והבריאות, אם כי נציגי משרד הבריאות נשמעו מהוססים.
קצא"א: "ניסיון הטעייה נוסף של המשרד להגנת הסביבה"
במקביל, מעט לפני פרסום הדו"ח, נקבע היום בצהריים דיון חדש בהצעת המחליטים ליום ראשון הקרוב. הפעם, בשונה מהפעם שעברה, לא הוגשה ההצעה ללא זיהוי השר המגיש ונספחים, ועל ההצעה חתומים, כצפוי, ראש הממשלה, שר האוצר, והשר לשיתוף פעולה אזורי, דוד אמסלם.
יצוין, כי אמסלם יצא זועם מישיבת הממשלה בשבוע שעבר לאחר ההחלטה על הדחייה, וטען שהמשרד להגנת הסביבה פוגע ביחסים עם איחוד האמירויות, זאת משום שלטענתו מדיניות הסביבה מפריעה לקצא"א לעמוד ביעדי העסקה שלה עם חברת 'מד-רד' מהאמירויות.
לעומתו, השרה להגנת הסביבה סילמן, התחייבה מספר פעמים שתיאבק ככל שתידרש כדי להביא את עמדת הדרג המקצועי. שר האנרגיה אלי כהן, לעומת זאת, בולט בהיעדרו מהשיח, זאת למרות שלכאורה מדובר בעסקאות אנרגטיות במהותן.
הדו"ח, שהינו ראשון מסוגו, נועד במקור כדי למפות את שיעור הזיהום "הרגיל" בחופי ישראל, וזאת כלקח מאירוע "זפת בסערה" בחורף 2021, אז נסחפו לעבר ישראל זיהומים משמעותיים מהים התיכון, ועלה צורך לדעת מה מצבם הבסיסי של המים כדי להבין היכן הזיהום גובר ובאיזה שיעור.
ממצאי הדו"ח, שמוצגים היום לראשונה בוועדה הבין-משרדית, מראים באופן מובהק שגם ללא הרחבה נוספת של פעילות קצא"א, וגם בפעילותה השגרתית 3 שנים לאחר אחד מאירועי הדליפה שלה בנמל אילת, קצא"א היא עדיין במובהק המזהמת המשמעותית ביותר של מפרץ אילת.
לקצא"א היסטוריה בעייתית של זיהום באופן כללי. מומחים במשרד להגנת הסביבה התייחסו אליה בעבר בתור "הגוף הבעייתי ביותר בתחום", ו"כאחראית לאסונות הנפט הגדולים ביותר בישראל". בין אלה ניתן למנות את האסונות הגדולים בנחל צין ב-2011, בשמורת עברונה ב-2014, וכן אירועים מינוריים יותר לחופי אשקלון ב-2020, סמוך למושב משען ב-2021, ובמפרץ אילת עצמו ב-2021.
בנוסף, רק לפני שבועיים, יום לאחר ועידת השדולה הסביבתית בנושא, התרחשה דליפת צינור נפט ליד מצפה רמון, שעל פי ארגוני הסביבה ניסו בקצא"א לטייח את היקפה.
מקצא"א נמסר בתגובה: "מדובר בניסיון הטעייה הזוי ופתטי נוסף, בתזמון תמוה, של המשרד להגנת הסביבה, לעצור את החלטת הממשלה באשר לביטול מדיניות אפס תוספת סיכון. רק לאחרונה פורסם כי פתיחתו של חוף קצא"א לציבור היא זו שגרמה להרס שונית האלמוגים, שגדלו במשך חמישים שנה ללא מגע יד אדם ותחת פיקוחה של קצא"א.
"קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. הדבר מקבל משנה תוקף לנוכח הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל.
"החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כלל הגורמים הרלוונטיים. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא"א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטיים".
