בליווי של מאה אלף אוהדים שצבעו את דורטמונד בכתום, הולנד חלמה לחזור לגמר היורו לראשונה מאז 1988. שער אדיר ומוקדם של צ`אבי סימונס לחיבורים כבר נתן לאורנג` את התקווה, אך סיומת מופלאה של אולי ווטקינס בתוספת זמן ניפצה את החלום ההולנדי.
עם שריקת הסיום, התעסקו בהולנד בעיקר בשופט פליקס זוואייר ובפנדל, הגבולי לטענת, לו זכתה אנגליה עוד במחצית הראשונה. "זה שהשופט רץ מיד בסיום לחדר ההלבשה אומר הכל", אמר קפטן הכתומים וירג`יל אן דייק. "אני לא יודע אם הפסדנו באשמתו, אבל זה שהשופט רץ מיד בסיום לחדר ההלבשה אומר הכל. אני לא יודע אם הפסדנו באשמתו, לא יודע כבר מה להגיד".
טענות אלו, ששמות על המוקד את זוואייר מצטרפות לסאגה וסימני השאלה שעלו סביבו עוד לפני המשחק, זכר לעובדה שמדובר בשופט שהורשע בהטיית משחקים ב-2005.
בלמה בן ה-33 של ליברפול, עבורו זה למעשה עשוי להיות טורניר גדול אחרון עם נבחרתו, נשמע שבור לב בהמשך דבריו. "אין לי מילים, לספוג כל כך מאוחר זה פשוט נוראי. כואב לי מאוד, זה היה קרב נהדר אבל יצאנו בידיים ריקות. נתנו את הכל וליפול ככה בשנייה האחרונה זה פשוט חרא, סליחה".
דנזל דמפריס, שהיה זה שביצע את העבירה ברחבה, דווקא לקח אחריות: "הכדור פשוט נפל בינינו, ניסיתי רק לבלום את הבעיטה אבל נגעתי בו (קיין), וכשיש מגע אתה יודע שהוא יכול לשרוק. אני כמובן לוקח אחריות מלאה על זה, עשיתי הכל בשביל למנוע שער, אבל זה יכול לקרות".
גם מאמן הכתומים, רונלד קומאן, נשמע כאוב במיוחד: "יהיה זמן לסכם את המשחק, לצערנו זה פשוט לא נועד לקרות. אין לנו מה להאשים את עצמנו, אני גאה בשחקנים, השתפרנו ככל השמשחק התקדם".
