בסעודיה פועלים מתקני מעצר מיוחדים שנקראים "דאר אל-רעאיה" (פשוטו כמשמעו: "בתי טיפוח"), המיועדים לנשים ונערות הנחשבות "סוררות" על ידי משפחותיהן. המתקנים הללו קיימים מאז שנות ה-60 ומחזיקים ילדות, נערות ונשים בגילאי 7 עד 30.
תחילה מתקני המעצר הוצגו כמקלט שיקומי לנשים שהואשמו או הורשעו בפשעים מסוימים, אך כיום ארגוני זכויות מזהירים שהם משמשים בעיקר כמתקני מעצר לנשים צעירות ונערות ש"נחשבות עבריינות או הואשמו על ידי האפוטרופוסים הגברים שלהן בסירוב צייתנות".
שרה אל-יחיא, פעילה בת 38 לביטול המתקנים הללו, חשפה בראיון לגרדיאן כי אביה איים לשלוח אותה למתקן כילדה "אם לא אציית להתעללות המינית שלו". היא הסבירה את המציאות הקשה: "אם את עוברת התעללות מינית או נכנסת להריון מאחיך או אבא שלך, את זו שנשלחת לדאר אל-רעאיה כדי להגן על המוניטין של המשפחה".
נשים נאלצות לעשות "בחירה בלתי אפשרית בין התעללות בבית לבין התנאים המתישים בתוך המחנות", כפי שהסבירה שרה.
אישה סעודית צעירה שברחה מהמדינה, תיארה את המתקנים כמוכרים היטב בקרב נשים במדינה ואמרה: "זה כמו גיהנום. ניסיתי לסיים את חיי כשגיליתי שאני עומדת להילקח לאחד. ידעתי מה קורה לנשים שם וחשבתי 'אני לא יכולה לשרוד את זה'".
על פי עדויות אסירות, נשים עוברות חיפוש בעירום ובדיקות בתוליות עם הגעתן למתקנים, ומקבלות כדורי הרגעה כדי להרדים אותן. הן נקראות במספרים ולא בשמותיהן כחלק ממערכת השפלה שיטתית. שרה אל-יחיא נזכרה באישה אחת שקיבלה מלקות רק על כך ששיתפה את שם המשפחה שלה.
המערכת כוללת הצלפות ואלימות בתנאים שונים. כפי שתיארה שרה: "אם היא לא מתפללת, היא מקבלת מלקות. אם היא נמצאת לבד עם אישה אחרת היא מקבלת מלקות ומואשמת בהיותה לסבית. השומרים מתאספים וצופים כשהבנות מקבלות מלקות".
ארגון זכויות האדם ALQST תיעד כי נשים נענשות בבידוד ובהצלפות, אלא אם כן הן "מתפייסות" עם המתעללים בהן. בדו״ח מ-2021, נשים תיארו שהן נאלצות לעמוד שש שעות רצופות כעונש על חוסר צייתנות. נשים מחוייבות להתפייס עם המתעללים שלהן, והתנגדותן נתקלת בעונשים קשים כולל "הצלפות קבועות ובידוד" עד שהן נכנעות.
ארגון ALQST תיעד מקרים נרחבים של התעללות והזנחה, תת-תזונה, בריאות והיגיינה ירודות, התעללות ואכזריות, שימוש מופרז בבידוד והשפלה. אסירה במתקן מכה תיארה את הקושי הבסיסי: "עדיף למות מלחיות במקלט. אוכל, שאמור להיות הדבר הכי קל להשיג, לא מגיע בקלות".
אסירה לשעבר אחת אמרה ל-MBC ב-2018 על תנאים בלתי אנושיים: "הם גרמו לנו לאכול את הקיא שלנו אחרי שהקאנו אוכל רע. הם מכניסים גברים להכות אותנו. לפעמים הבנות והילדות מתמודדים עם הטרדה מינית, אבל אם הן מדברות, אף אחד לא מקשיב".
הפגיעה בילדים במתקנים הללו מתוארת כחמורה במיוחד. עובד במקלט אחד צוטט שאמר ש"ילדות סובלות מהסוג הכי גרוע של עינויים פסיכולוגיים ופיזיים". הוא העיד באופן ישיר: "במו עיני ראיתי עובד מכה ילדה שלא יותר מבת 13", כפי שדיווח ערב ניוז.
קטעי וידאו קורעי לב מראים נשים מטפסות על גגות המתקנים בניסיונות בריחה נואשים. וידאו מ-2017 מציג לכאורה נשים מנסות לקפוץ מגג של המרכז במכה.
מספר מקרים של התאבדות או ניסיון התאבדות דווחו בשנים האחרונות. המקרה המזעזע ביותר התרחש ב-2015, כאשר נמצאה אישה שתלתה את עצמה מתקרת החדר שלה באחד מהמקלטים. היא השאירה פתק אחרון שבו כתבה: "החלטתי למות כדי לברוח מהגיהנום".
חלוד בריידה, אסירה לשעבר, חשפה ב-2019 בראיון מפורט לביזנס אינסיידר את חוויתה הקשה. היא נשלחה למרכז בגיל 19 לאחר שנידונה ב-2006 ל-2,000 מלקות עם שוט וארבע שנות מעצר על שתיית אלכוהול במסיבה עם גברים רווקים שלא הייתה קשורה אליהם.
חלוד תיארה את ההתמוטטות הנפשית של הנשים: "בנות המוחזקות בחדרים מבודדים מתחילות להיות מוזרות ולפגוע בעצמן – הן הורסות את המנורות או, בחדר מבודד אחר, חלון, הן מנפצות זכוכית והן מתחילות לפגוע בעצמן עם הרסיסים". לאחר שברחה לגרמניה, היא חשפה את הפחד המתמשך: "ידעתי שאם אגיד מילה אחת על זה בסעודיה, אחזור לכלא".
בנות ונשים יכולות להשתחרר מדאר אל-רעאיה רק למשמורת של קרוב משפחה זכר, על פי דיווח ALQST. אם קרוב משפחה זכר לא מוכן או זמין, הרשויות מעבירות אותן למתקנים דומים – שמהם הן גם צריכות אפוטרופוס זכר או קרוב משפחה.
נשים שמגיעות לגיל 30 בעודן עדיין בדאר אל-רעאיה מועברות גם למתקנים דומים (דאר אל-ת'יאפה). המערכת יוצרת מלכוד ממנו נשים הבורחות מהתעללות יכולות להישאר לבלות את חייהן בתוך המחנות, או להתמודד עם חזרה לבתים מתעללים. הן עלולות גם לעולם לא לעזוב.
אישה אחת סיפרה לגרדיאן שהיא נלקחה לדאר אל-רעאיה אחרי שהתלוננה על אביה ואחיה. לאחר מכן עברה התעללות לכאורה במוסד והואשמה בהבאת בושה על משפחתה בגלל הפוסטים שלה ברשתות החברתיות על זכויות נשים. היא הוחזקה במוסד עד שאביה הסכים לשחרור שלה, למרות היותו מתעלל בעצמו.
בנוסף לכך, קיימים דיווחים רבים על נשים שנרצחו על ידי קרובי משפחה זמן קצר לאחר השחרור מהמתקנים, מה שמדגים את המחזור האלים שנמשך גם מחוץ לכלא.
נתונים על המתקנים לא מתפרסמים לעתים קרובות בגלל החשאיות. ב-2016, היו כאלף נשים שמוחזקות בשבעה מתקנים ברחבי הממלכה. פקידים הכריזו ב-2018 על תוכניות להקים חמישה מקומות נוספים כדי לאפשר עוד מעצרים, בחלקם עבור נשים שמפרות חוקי תנועה לאחר שהותר להן חוקית לנהוג.
התנאים כמעט לא השתנו בשנים האחרונות, למרות מאמצי הממלכה לקבל בברכה מבקרים מערביים ולהיראות יותר ליברלית. בעוד הממלכה חוגגת בפומבי העצמת נשים ויושבת בראש גוף השוויון המגדרי של האו"ם, ארגון ALQST מזהיר שתומכות זכויות נשים נענשות באופן שיטתי על דעותיהן, מותרות לצאת רק כשגבר מתיר להן.
