התרחיש שמדאיג את השווקים: מה יקרה אם עצמאות הפד תיפגע?

איומו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפטר את נגיד הבנק המרכזי שלו, ג'רום פאוול, הפך למשקולת עיקרית כרגע על השווקים. עימות בסדר גודל כזה בין הפדרל ריזרב למוסד הנשיאות לא נראה בארצות הברית כבר שנים רבות, והוא אינו תורם ליציבות ולרגיעה של וול סטריט, ובהמשך לכך של יתר הבורסות.

● מור בראש הטבלה, ומי בתחתית: מה עשו החסכונות שלכם בחודש מרץ האדום?
● בשוק חוששים: וול סטריט בדרך לי"רידה תלולה", וזו הסיבה

טראמפ מוביל בימים אלו מלחמת סחר מול סין ומדינות נוספות, ובמקביל מפעיל לחץ כבד על הפד להוריד את הריבית מיידית, כדי למנוע האטה כלכלית. אבל בבנק המרכזי מתעקשים על עצמאות ומסרבים ליישר קו: חברי הפד, ובראשם היו"ר, מדגישים את האפקט האינפלציוני של מדיניות המכסים של טראמפ. הם רוצים לחכות ולראות מה יהיו ההשלכות, רגע לפני ההחלטות. הנשיא בתגובה מאותת כי הוא עשוי להקדים את סוף דרכו של פאוול, שממילא אמור לסיים את תפקידו בתחילת 2026.

האם מדובר בכלל בתרחיש אפשרי? חוק הפדרל ריזרב מ-1913, שקבע את הקמת הבנק המרכזי של ארה"ב, הגדיר כי חברי מועצת הנגידים מתמנים לכהונה של 14 שנה, באישור הסנאט, וניתנים לפיטורים רק בשל סיבה מסוימת. במשך השנים, הפרשנות המשפטית גרסה כי מדובר בהתנהגות בלתי הולמת, ולא בהבדלי מדיניות מול הממשל.

עם זאת, החוק לא פירט את מגבלות הפיטורים של יושב ראש הפד, שמכהן לארבע שנים בלבד אף שהוא אחד משבעת חברי המועצה. בכך נוצר "אזור אפור" משפטי, טריטוריה לא מוכרת שמעוררת ויכוח ער בקרב משפטנים וכלכלנים.

כמו כן, מעולם לא התקיים ניסיון רשמי מצד נשיא ארה"ב להדיח את העומד בראש הפדרל ריזרב. כיום קיימים הליכים משפטיים בבתי המשפט שיכולים לשמש כתחליף תקדימי לשאלה האם לנשיא יש סמכות כזו. אחד מהתיקים הללו ממתין כעת להכרעת בית המשפט העליון, וכל ניסיון לפטר את פאוול יגיע ככל הנראה לשם.

אם מהלך כזה אכן יתרחש, לפאוול תהיה עמידה משפטית (standing) לערער על פיטוריו בבית משפט פדרלי, אך יהיה עליו לממן את ההליך בעצמו. פאוול, עורך דין לשעבר ובנקאי השקעות בעברו, מחזיק בעושר אישי שמאפשר לו לנהל מאבק כזה.

פאוול הצהיר לא אחת כי הוא מאמין שהחוק אינו מתיר את פיטוריו. לדבריו, הפסיקות המשפטיות הנוגעות לפיטורי בכירים בגופים פדרליים עצמאיים אחרים, אשר יזם טראמפ, אינן רלוונטיות למעמדו של הפד.

מה רוצה טראמפ?

ההשערות לגבי מה שהנשיא מנסה להרוויח במלחמה חזיתית מול הבנק הפדרלי הן רבות. ראשית, לאור הכלכלה המדשדשת והירידות בשווקים, הורדת ריבית יכולה להועיל למשק ולהתניע מחדש את גלגלי הצריכה. הערכת הפד לצמיחה ברבעון הראשון של השנה היא בכלל התכווצות של יותר מ-2%, לעומת צמיחה משמעותית בהערכתם בתחילת השנה. מבקריו של הנשיא טוענים כי הוא רוצה לסמן את פאוול כ"אשם" בהאטה, בכך שאינו מוריד את הריבית.

שנית, התומכים של הנשיא מסתכלים על ביצועי שוק האג"ח כדי לאמוד את ביצועי הכלכלה כולה. בריחת המשקיעים הגלובלים מארה"ב אינה מבשרת טובות על השוק. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-4.4% והתחזיות הן שהמשקיעים ימשיכו להתרחק מהשוק האמריקאי, ויעלו את התשואה הנדרשת עבור האג"ח.

לתשואות על איגרות החוב האמריקאיות חשיבות כפולה עבור הנשיא, שכן המדינות שמולן פתח חזית, ובראשן סין, מחזיקות טריליוני דולרים מהחוב האמריקאי. שליש מהחוב מצוי בידי משקיעים זרים, שכבר כעת מתרחקים ומוכרים את האג"ח שברשותם. כמו כן, ארה"ב צריכה למחזר חוב של 9 טריליון דולר בשנה הקרובה. אם הביקוש לאג"ח ממשלתיות ייחלש, ההשפעה תעבור במהירות לתקציב, אשר בשל רמות חוב גבוהות ומועדי פירעון קצרים רגיש במיוחד לשיעורי הריבית.

העימות האישי בין טראמפ לפאוול אינו תוצר של השנה האחרונה. למעשה, הקרע ביניהם החל כבר במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא. אף שטראמפ עצמו מינה את פאוול לכהונה הראשונה בתחילת 2018, היחסים בין השניים הידרדרו במהירות.

באותה תקופה דרש טראמפ הפחתת ריבית כדי לעודד את שוקי ההון, אך פאוול הלך דווקא בכיוון ההפוך, והעלה את הריבית, מחשש לאינפלציה. בין השנים 2019-2020, ובמהלך משבר הקורונה, טראמפ תקף את פאוול שוב ושוב, כינה אותו "אויב", רמז שיש לפטרו, וביקש מהיועצים המשפטיים של הבית הלבן לבחון את הדחתו.

פאוול, מנגד, עמד על עקרונותיו, הדגיש שוב ושוב כי הפדרל ריזרב חייב להישאר עצמאי – מונחה נתונים ולא מונחה פוליטית. הוא המשיך לקבוע את המדיניות בהתאם למצב הכלכלי ולא בהתאם ללחצים מהבית הלבן.

פאוול עדיין לא מצמץ

בשנת 2025 העימות התעצם בשנית. פאוול הזהיר כי מדיניות המכסים שטראמפ מקדם תוביל לעלייה באינפלציה ולהאטה בצמיחה הכלכלית. טראמפ הגיב בגל תקיפות חדש: הוא האשים את פאוול ב"פוליטיזציה", כינה אותו "מר איחור כרוני", "לוזר" ו"פספוס רציני", והצהיר כי "פיטוריו לא יכולים להגיע מספיק מהר".

הנשיא טראמפ מאותת שהוא יטיל את האשמה על הפדרל ריזרב במקרה של חולשה כלכלית שנובעת ממלחמת הסחר, אם הבנק המרכזי לא יפחית את הריבית בקרוב. בכך, הוא עשוי גם לנסות לערער את לגיטימיות הפד.

טראמפ אמר ביום שני, כי הכלכלה האמריקאית עלולה להאט אלא אם הריבית תופחת באופן מיידי, תוך שהוא חוזר על ביקורתו כלפי יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שטוען כי אין מקום להורדת ריבית כל עוד לא יתברר שתוכניות המכס של טראמפ לא יובילו לעלייה מתמשכת באינפלציה.

חשש לעצמאות הפד

החשש מערעור נוסף של המערכת הפיננסית מוציא את השווקים מאיזון ומעלה את האי-ודאות. מתחילת השנה מציגה הבורסה האמריקאית ביצועי חסר משמעותיים – עם תשואות שליליות דו-ספרתיות. גם הדולר ואג"ח ארה"ב לא הצליחו למלא את התפקיד המסורתי כ"מקלט בטוח" יחסית בזמן טלטלה: הדולר בשפל של שלוש שנים מול סל המטבעות – ותשואות האג"ח כאמור, מטפסות.

בבנק השוויצרי UBS ציינו, כי "הדחת יו"ר הפד לפני תום כהונתו במאי 2026 עלולה להעמיד בסימן שאלה את יכולתו של הבנק המרכזי האמריקאי לקבוע את הריבית ללא התערבות פוליטית, ומכאן את התחזית ליציבות המחירים. לכן השווקים צפויים להיות רגישים לכל אינדיקציה לכך שהבית הלבן ימשיך במאמצים להדיח את פאוול, או להחליפו במועמד 'גמיש' יותר לאחר תום כהונתו". בגופים פיננסים גדולים נוספים מזהירים מההשלכות האפשריות ומירידות חדות בשווקים.

בתוך כך, קרן המטבע הבינלאומית חותכת את תחזית הצמיחה למדינות רבות' על רקע טלטלת המכסים. תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ל-2025 ירדה ל-1.8% בלבד, לעומת 2.7% בתחזית הקודמת. "מדיניות הסחר החדשה שהוכרזה על ידי ארה"ב מאז פברואר, ובה העלאת מכסים כמעט גורפת, הובילה לירידות היסטוריות במדדי מניות ולעלייה חדה בתשואות האג"ח", נכתב בדוח. עבור ישראל צופה הקרן צמיחה של 3.2% השנה – מתחת לתחזית בנק ישראל – 3.5%.