ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה חוק חדש המעניק הגנה לעובדים מבוגרים ששכלו את ילדיהם, ומאפשר להם להמשיך לעבוד עד גיל 71, ללא אפשרות לפיטורין בשל גילם. זאת בניגוד להוראות החוק הישראלי הקיים, המאפשר למעסיקים לפטר עובדים שהגיעו ל"גיל פרישה חובה" – 67 – על סמך גילם בלבד.
כיום, במגזר הציבורי, מעסיקים מחויבים להוציא עובדים לגמלאות עם הגיעם לגיל זה, למעט במקרים חריגים ובכפוף לאישורים מיוחדים. כעת, החוק שאושר – הצעת חוק משותפת של ח"כ מירב כהן (יש עתיד) וח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) – מעגן בחקיקה קבועה את הוראת השעה שנקבעה ב-2017. החוק קובע כי מעסיקים עם יותר מ-25 עובדים לא יוכלו לחייב עובד ששכל את ילדו לפרוש בשל גילו, כל עוד עבד אצלם לפחות שבע שנים. עם זאת, החוק אינו חל על מקצועות מסוימים, ובהם טייסים, כבאים, שוטרים, סוהרים ועובדים בשב"כ ובמוסד.

ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)ב
במהלך הדיון, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן התייחסה להצעה שעלתה בדיון הקודם להרחיב את החוק כך שיחול גם על אלמנים ואלמנות. לדבריה, לפי נתוני הביטוח הלאומי, ישנם כ-1,906 אלמנים ואלמנות בגיל 66, המהווים כ-7% מהמועמדים לפרישה.
"אם נפתח את החוק הנקודתי הזה לאלמנים ואלמנות, נפתח את השער להרבה קבוצות נוספות באוכלוסייה שידרשו גם הן בצדק להיכלל בו", אמרה. "כמו כן, יתווספו מורכבויות רבות, כמו שאלת התחולה על אלמנים שהתחתנו מחדש או שהתאלמנו שנים רבות לפני גיל הפרישה. בנוסף, לשינוי תהיה עלות תקציבית שעלולה לעכב ואף למנוע את אישור החוק ולפגוע בקבוצה שכבר היום זכאית לכך. לכן, עמדתי הנחרצת היא שהחוק צריך לעבור כפי שהוא".
ח"כ מירב כהן הביעה תמיכה בביטול מוחלט של חובת הפרישה על סמך גיל. "זו אפליה גילאית בחסות החוק", אמרה. "כמדינה, האינטרס שלנו הוא לאפשר לאדם להמשיך לעבוד כרצונו וככל יכולתו. 7% זה לא הרבה, ותוחלת החיים גדלה, כך שזה עוד יקטן. לכן, לדעתי, הרחבת האוכלוסייה שנכללת בחוק תחסוך כסף למדינה ולא תוביל להוצאות נוספות, כי המחלות שנגרמות לאנשים שמפסיקים לעבוד עולות למדינה מיליארדים".
"אבא שאיבד את ילדו הולך בבוקר לעבודה – לא לבית העלמין"
פיני רבינוביץ, יו"ר עמותת "יקיר לי", המייצגת הורים ששכלו את ילדיהם בנסיבות אזרחיות, הביע תמיכה בחוק. "כששאלו אותי מה חשוב בחוק הזה, עניתי – אבא שאיבד את ילדו, במקום לקום בבוקר וללכת לבית העלמין, הולך לעבודה", אמר. לדבריו, בכל שנה נפטרים 500–600 ילדים מגיל לידה ועד גיל 4, וכ-1,300 ילדים ונערים עד גיל 24.
עם זאת, רבינוביץ מתח ביקורת על תנאי החוק, שלפיהם על העובד להיות מועסק לפחות שבע שנים אצל אותו מעסיק, ועל כך שהחוק חל רק על עסקים עם יותר מ-25 עובדים. "אני לא מבין למה כאן הכניסו חובה של 7 שנות עבודה לפחות ומינימום של 25 עובדים, כשאצל חללי צה"ל יש הוראה זהה שמדברת רק על חצי שנה", אמר.
ח"כ דיסטל אטבריאן השיבה כי מטרת התנאים היא לאזן בין צרכי העובדים לזכויות המעסיקים. "אנחנו לא רוצים להציב תנאים שעלולים לייצר תמריץ שלילי להעסיק את האנשים האלה", הסבירה. "מעסיק עלול לחשוש להעסיק אדם לתקופה קצרה ואז להתחייב להמשיך להעסיקו גם אם לא יהיה מרוצה מתפקודו. שבע שנים הן פרק זמן מספיק למעסיק להכיר את העובד ולדעת שהוא יכול לסמוך עליו לעוד כמה שנים. לצד זאת, צריך להגן גם על המעסיקים, במיוחד המעסיקים הקטנים, שמחזיקים את הכלכלה בישראל ומתמודדים עם אתגרים רבים. החוק כמעט תמיד לא עומד לטובתם, ואני חושבת שהתנאים שהוגדרו יוצרים איזון בהיבט הזה".
המעסיקים מזהירים: "פגיעה בפריון העבודה"
עו"ד מיכל וקסמן חילי, נציגת התאחדות התעשיינים, הביעה תמיכה עקרונית בחוק, אך הזהירה מהשלכותיו. "מדובר בסוגיה חשובה ורגישה, ואנחנו לא מתנגדים לתיקון הזה", אמרה. "מאידך גיסא, צריך לשים לב שעם הזמן, ולאור מורכבות התקופה, יש הרבה מאוד הצעות שמבקשות להגביל את המעסיק בפיטורין ביחס לקבוצות שונות.
"לצד ההבנה שכל הסיבות נכונות וכל הקבוצות חשובות, צריך לזכור שבצד השני יש שוק עבודה", הוסיפה. "הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק נפגעת, הפיריון יורד, ומאידך, אנחנו לא רואים עידוד לתעסוקה".