"יש לחזק את העשייה המשותפת של יהודים וערבים בכלכלה, בתעסוקה ובאקדמיה", אמרה גאדה זועבי, בעלת רשת "בוקרא" וממארגנות הוועידה הכלכלית-תעסוקתית לשינוי חברתי שהתכנסה בשבוע שעבר בנצרת. אנשי עסקים, ממשל ופעילים חברתיים ערבים ויהודים התכנסו בצל המציאות החברתית הסוערת, כדי לדון בדרכי פעולה לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והחברתי בחברה הערבית וביחסים בין המגזרים בישראל.
לאחר הרצאות ופאנלים של אנשי עסקים, עמותות, ומשרתי ציבור התכנסו הנוכחים לדיונים בשולחנות עגולים במטרה ליצור מפת דרכים משותפת לחברה מכילה. "רצינו להניח את הסוגיות במטרה לנסות להזיז את הדברים לכיוון של שינוי ושל דרך להתמודד עם האתגרים המרכזיים של החברה הערבית, הן האתגרים הפנימיים והן האתגרים ביחסי עם החברה היהודית ומול הממשלה", אמר חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר.
"חברה לא צריכה רק להרים קול צעקה, אלא צריכה לקחת אחריות בצורה פרואקטיבית", אומר אבו בכר. "גם אם היא לא יכולה לממש את הדברים ונדרשים כאן שינויים מדיניות, או נדרשים כאן מהלכים של מדיניות, עדיין החברה נדרשת להציע הצעות קונקרטיות, הצעות שיש להן השלכות בהשקעת משאבים, ויש להן השלכות בהובלת תהליכים".
"מי שמדבר על העוני, הם דווקא האנשים הלא עניים"
אבו-בכר שמח על מידת ההיענות ומספר האנשים שהשתתפו בדיונים. "הייתי רוצה לראות אנשי ממשל", אמר והוסיף כי הוא מצר על כך שלא הגיעו רבים יותר מהנגב ומהקבוצות המוחלשות בחברה הערבית. "זה אחד מהתחלואים של הכנסים האלה, שלא מצליחים להביא קהלי יעד נוספים, שזה בעצם, מי שמדבר על העוני, זה דווקא האנשים הלא עניים".
עם זאת, אבו בכר סבור שהצליח להביא לשולחן את נושא קידום התעסוקה בו עוסקת עמותת 'אל-פנאר'. "הצלחנו להביא את סוגיות הפיתוח כלכלי חברתי, ולהציף את החסמים, ספציפית בנושא התעסוקה, לקדמת הבמה. זה משמעותי וחשוב מאוד".
הקהל המגוון שהגיע לכנס, יהודים לצד ערבים, אנשי עסקים לצד פעילים חברתיים ואנשי ממשל, הצביע על הנכונות לחשוב ולעבוד בצוותא. סלימאן אלעמור, מנכ"ל משותף באג'יק – מכון הנגב מוסיף כי המטרה היא שיתוף פעולה, שיתוף פעולה רב מגזרי ויהודי-ערבי. "השאלה היא איך בכל האתגרים של החברה הערבית אנו מדברים יחד?".
אלעמור מודאג מהמציאות שנחשפה בדברי הנואמים. "הנתונים שהוצגו מדאיגים. יש פחות השתלבות של ערבים בתעסוקה ובכלכלה. לצד זאת, הוצגו ההזדמנויות הקיימות שכולם רצו לדבר עליהן. ישנן הצלחות ויש עוד דרך לעשות, לצד האתגרים שגדלו מאז 7 באוקטובר ובכל הקשור לשלומם של הערבים במדינת ישראל".
"אסור לחכות שהמצב יהיה עוד יותר גרוע"
בדיונים יחות בוועידה עלו קולות שונים ביחס לאסטרטגיה הרצויה. לצד אלה שאמרו 'תחת הממשלה הזאת אין מה לעשות', היו כאלה שטענו דווקא עכשיו צריך להתאמץ ולפתח. "יש להכין תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות, ברגע שתתחלף הממשלה, נוכל גם לקדם את התוכנית. לא לחכות שהמצב יהיה עוד יותר גרוע, המצב עכשיו גרוע".
אלעמור חושש שכל המאמצים וההישגים שנעשו מאז החלטה 922 (ההחלטה הנוגעת לפעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016) ילכו לאיבוד. "עד לפני שנתיים הייתה מגמה מאוד חיובית של השתלבות בכלכלה והתעסוקה, וגם השקעה ממשלתית בחברה הערבית. זה לא היה מושלם, אבל המצב הוא היה הרבה יותר טוב מהיום, וכולם יודעים שהפוטנציאל הקיים הוא גדול".
סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף באג'יק מכון הנגב (צילום: אלבום פרטי)
אלעמור מבקש אסטרטגיה משולבת בהתמודדות עם אתגרי החברה. "צריך לבחור מי עושה את המלחמה הפוליטית, ומי עושה את המלחמה החברתית, ובעיניי חלק מהשיח שעלה שם, איך מחלקים תפקידים גם נכון, בין הצד הפוליטי לצד המקצועי, ואיך המגזר העסקי לוקח הובלה הרבה יותר".
אלעמור קורא לרענון שורות ההנהגה. "תכנית החומש (החלטה 550) תסתיים בקרוב. עכשיו צריכה לקום ועדה שתחשוב על האינטרסים המשותפים, על בניית אמון, החלטות ופרויקטים משותפים. יהיו בה פוליטיקאים, אנשי הרשויות המקומיות, אנשי המגזר העסקי והחברה האזרחית. הוועדה צריכה לראות את הדברים באופן מאוד רחב. אני חושב שהמשבר הפוליטי שקיים גם בתוך החברה הערבית לצד מדינת ישראל, שהוא גם משבר מנהיגותי, דורש מאיתנו גם להתארגן מחדש ולחשוב איך אנחנו עושים את הדברים קצת אחרת ממה שעשינו אותם עד היום".
"לבנות את האמון מחדש"
לדברי אלעאמור, לעתים לראשי הרשויות יש יותר השפעה על הממשלה מאשר לחברי כנסת. "החברה הערבית צריכה לראות איך היא משחקת את המשחק בצורה אחרת, ממה שהיא שיחקה אותו עד היום, זה לא אומר לוותר על משהו, זה אומר לראות איך עובדים יותר טוב אסטרטגית, ועובדים בצורה של כל השחקנים נכנסים לתוך העבודה המשותפת".
בוועידה נדונו גם היחסים בין היהודים לערבים והפוטנציאל בשיתוף הפעולה. "המלחמה ממשיכה, והאנשים משלמים מחירים, והחברה ערבית משלמת מחיר מאוד יקר", אומר אלעמור. "אני מאמין שלחברה הערבית צריך להיות תפקיד משמעותי בתהליך השלום שאמור להיות בכל המזרח התיכון. אבל בנסיבות שנוצרו היום, אנחנו מדברים על הישרדות. ברור שהצפייה היא שהיום תהיה יותר השקעה בתוך החברה הערבית".
"אנו חייבים לחשב מסלול מחדש, כי האתגרים היום הם לא אותם אתגרים שהיו לפני 5 ו-10 שנים, וזה דורש לחשוב על הכול, כולל השלום מבחוץ, אבל בעיקר על השלום מבפנים. סוגיית יחסי ערבים יהודים, היא הזדמנות, אבל היא יכולה להיות מאוד נפיצה. אחרי שהמלחמה הזאת תיגמר, והיא תיגמר, אני חושב שיחסי יהודים ערבים בתוך מדינת ישראל יהיו במוקד. עלינו להתנהל נכון, ולהשקיע בזה משאבים רציניים, כדי לראות איך האמון נבנה מחדש".
