ועדת הכנסת המשיכה היום (שלישי), להכין לקריאה ראשונה את התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, שאמור להקשות על פתיחה בחקירה נגדם, ללא אישור מיוחד של חברי הכנסת.
בדיון הסוער, הציגה יוזמת הצעת החוק, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), נוסח מתוקן להצעתה, שנועד לטענתה לרסן את כוחו של הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לפתיחת הליכים פליליים ואזרחיים נגד חברי כנסת.
לפי ההצעה המעודכנת של גוטליב, לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת או ח"כ לשעבר בגין עבירה שבוצעה בעת כהונתו, אלא אם אישרה הכנסת ברוב של 75 חברים. זאת בניגוד לנוסח המקורי, שבו נדרשה תמיכה של 90 ח"כים. ההצעה אינה חלה על עבירות חמורות כגון ריגול, מרמה, שוחד, הפרת אמונים, עבירות מין, פגיעה בקטינים ונכים, ועבירות חמורות נוספות.
בנוסף, מוצע כי בית משפט לא ידון בתביעה אזרחית נגד ח"כ בגין אמירה, הבעת דעה או מעשה שנעשו בעת כהונתו, אלא אם הכנסת תאשר זאת ברוב של 75 חברים. עם זאת, ההגבלה תחול רק על תביעות לפי חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, ועוולות מסוימות בפקודת הנזיקין.
ח"כ טלי גוטליב ניסתה לנמק את חשיבות הצעת החוק: "תופת אוקטובר גרמה לי לקבל החלטות ולעשות דברים שאזרחים רגילים אינם יכולים לעשות, כמו חשיפת צווי איסור פרסום. היועצת המשפטית לממשלה הוכיחה שהיא פועלת באכיפה בררנית נגד חברי כנסת מהימין, ולכן יש צורך בריסון כוחה".
מנגד ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) תקפה את ההצעה: "המשמעות היא שאזרח ייאלץ לגייס תמיכה של 75 ח"כים כדי להגיש תביעה נגד ח"כ, והמשטרה תצטרך לשכנע 75 ח"כים כדי לפתוח בחקירה. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת, וזהו חוק שנועד לשרת אינטרסים אישיים".
כצפוי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הביע תמיכה בהצעת החוק החדשה: "יש צורך לתקן את חוקי החסינות שנשחקו בשל פעילות פסולה של רשויות האכיפה ובתי המשפט. מטרת החסינות היא להגן על חברי הכנסת מפני התעמרות הרשויות ולשמור על עצמאותם".
