ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת “הביטחוניסטים”, התייחס למתרחש ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה מול ארגון החמאס: ״מאז פרוץ המלחמה, רצועת עזה והלחימה בארגון החמאס שבו ותפסו את מרכז הבמה במאבק בין ישראל לאויביה במערכה הרב זירתית. המערכה הצבאית בעזה, שנולדה מתוך הזעזוע של 7 באוקטובר, מתארכת כמו מסעות ישראל במדבר. על כל 6 מסעות לפנים אנו נסוגים אחד לאחור עד כי נראה כי הדרך לסיום ברור ומוחלט ממאנת להסתיים".
"העובדות בשטח מלמדות כי במוקדם או במאוחר יידרש צה”ל לכבוש את העיר עזה ואת מחנות הפליטים במרכז הרצועה אם ישראל חפצה להשיג את מטרות המלחמה במלואן כשם שכיבוש מחנות הפליטים ביהודה ושומרון במבצע “חומת מגן” הביא להכרעת גל פיגועי ההתאבדות ולהסכם המבוקשים בסופו הפך זכרייה זביידי מראשי ארגון הטרור בצפון השומרון למנהל התיאטרון בג’נין" המשיך בוסקילה.
בוסקילה ציין כי השאלה המרכזית כרגע אינה רק הכרח הפעולה, אלא גם הקצב והעיתוי שלה: ״השאלה הגדולה בעיקר כעת היא הקצב והעיתוי. ישראל זקוקה מצד אחד לזמן ארגון סד”כ הכוחות הסדירים והמילואים, טיפול בכלים והחזרתם לכשירות, הנעת אוכלוסייה הערבית דרומה, הכנת תוכניות ואיסוף מודיעיני".
"מצד שני, הזמן הזה משחק גם לטובת החמאס שזקוק לזמן השתקמות לצד לחץ בינלאומי הולך וגובר וכמובן שהמתנה ממושכת זו משחקת לרעת החטופים ההולכים ונמקים במנהרות החמאס. בזמן כתיבת שורות אלה מתחילה להרקם שוב עסקה חטופים חלקית או מלאה למרות שהפערים בין ישראל לחמאס עמוקים ואינם ניתנים לגישור. החמאס היה נאלץ להתפשר על רוב דרישותיו אלמלא תחושת החוסן אותה הוא שואב מהקהילה הבינלאומית ואף מהקהלים המגוונים העויינים את עצמם בישראל״ ציין.
על ההחלטה האחרונה בקבינט, אמר בוסקילה: ״בהחלטה הדרמטית שהתקבלה בקבינט החליטה למעשה מדינת ישראל לדרוך בפעם האחרונה את ידית ההפעלה כאשר הקפיץ במנגנון מורכב מעצבי החברה הישראלית, המשאבים הכספיים של המדינה והלגיטימציה הבינלאומית, ואילו הכדור האחרון במחסנית הוא צבא המילואים המהווה גם זרוע ההכרעה של צה”ל שנקרא פעם אחר פעם להילחם ולהכריע ובמקום זאת מצא עצמו במצב של במקום דרוך הצידה צעד".
בוסקילה פירט את ההיערכות הנדרשת לחודשיים הקרובים, כפי שנקבעה על ידי הקבינט: ״ראשית על ישראל להבטיח זרימה רציפה של מזון, תרופות וסיוע הומניטרי לעזה שיכנס כולו באמצעות גופי החלוקה האזרחיים בפיקוח צה”ל– מהלך כזה יבטיח שימור של לגיטימציה בינלאומית מסוימת בדגש על הלגיטימציה האמריקאית להמשך הפעולה הצבאית ובעיקר ינתק את התלות בין החמאס לאוכלוסיה ויחליש את החמאס משמעותית.
שנית, החזרה לכשירות של כלי הרק”ם הצבאיים, ביצוע אימונים ולמידה, הכנת תוכניות הכרעה ברורות והעמקה מודיעינית משמעותית של השטח הנתקף. בנוסף, עדכון להוראות הפתיחה באש. יש לחזור למדיניות הפעלת האש איתה התחיל צה”ל את הלחימה, שאפשרה ללוחמים להתקדם בחסות מסך אש מרתק ששמר על חיי הלוחמים מאיום הפעלת אש של החמאס.
ולבסוף הערכות ממשית למימוש של הגירה ערבית למדינות אחרות בכמות ואופן שיביא לסוף האיומים מרצועת עזה באופן בו יחידות כיפת ברזל יהפכו ללא רלוונטיות כפי שיחידות האב”כ של צה”ל נותרו זיכרון עמום בהיסטוריה.״
לבסוף, בוסקילה ציטט את דברי הרמטכ”ל מהדיון השבועי בקבינט: ״בדיון שהתקיים השבוע בקבינט אמר הרמטכ”ל כי צה”ל יעשה הכל לשמירת אורך הנשימה של הלוחמים הסדירים בצה”ל ויחידות המילואים. זו אכן משימה חשובה אך יותר מכך חשוב לזכור דווקא בזמן הכנות לשלב ההכרעה כי ללוחמים הסדירים בצה”ל ואנשי המילואים לרוב אין קושי עם אורך הנשימה אלא דווקא עם גודל השאיפה.״
