"הוצאתי ל-20 משפחות תלושי מזון לרשתות קמעונאות, אני צריך ללכת לקבץ נדבות? חודשים אנחנו שומעים רק דיבורים, מקבלים ביקורים כאילו אנחנו פינת ליטוף, אבל אין שום פתרונות אמיתיים", אמר מומי בר כליפה, יו"ר היישוב מנות בגבול הצפון, בדיון משותף לוועדת החוץ והביטחון ולוועדה לביקורת המדינה אתמול (שני). "ילדים כלואים בבתיהם ללא אפשרות לקייטנות. באנו לשמוע פתרונות מעשיים ומיידיים ולא עוד הבטחות ריקות".
"לפני כמה שבועות קבענו סיור עם חברי הכנסת, אבל ביטחון הכנסת לא הסכים להביא לשם את האוטובוס הממוגן שלהם כי זה כביש בכינון ישיר של נ"ט. אבל 31 ילדים ואנשי מקצוע נמצאים בממ"ד אחד. איך אימא הולכת לעבודה במצב כזה? לא הולכת, אז מפטרים אותה מהעבודה. מה היא תעשה?".
ראש מנהלת תקומה בצפון, האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, התבטא לראשונה מאז מונה רשמית לתפקיד לפני כשבוע. בדיון, שעסק בדו"ח המבקר על יישום החלטה ב/302 של הממשלה מ-2018 למיגון 300 רשויות עד 45 ק"מ מגבול הצפון, טען נציג משרד הביטחון שהתקציב שהועבר הספיק למיגון עד קילומטר אחד בלבד.
אליעזר (צ'ייני) מרום, ראש מנהלת הצפון. "באירוע במג'דל שמס יש פצועים שהגיעו לבית החולים אחרי שעה וחצי" (צילום: אור גואטה)
מרום הציג את תוכנית המטה להחזרת התושבים הביתה, המבוססת על שלוש צלעות: ביטחון, ערכים וארגון השירותים והתנאים לחזרה לחיי שגרה. "מטרת העל של המטה היא לייצר תנאים להחזיר את התושבים האלו הביתה וזה יקרה במשולש", הסביר, "הצלע של ביטחון, שאיני אחראי עליו, זה על צה"ל לייצר תוכנית כזו. צלע נוספת, ערכים – איפה שעובר התלם העברי האחרון שם זה קו הגבול, יש הרבה מאוד אנשים בגליל שהם חלוצים וחיים שם מאידיאולוגיה, אבל אידיאולוגיה עולה כסף. תור לסי.טי הוא שנה ויותר, לנסוע לבית חולים לוקח הרבה זמן, זה קשה. באירוע במג'דל שמס יש פצועים שהגיעו לבית החולים אחרי שעה וחצי. הצלע השלישית היא לארגן את השירותים והתנאים של האנשים לחזור לחיי שגרה".
נדרשים עוד 700 מיליון שקלים למיגון עד 2 קילומטרים מהגבול
גיל גלרון, מנהל פרויקט מיגון הצפון במשרד הביטחון, אמר כי האתגרים התקציביים ניכרים, ונכון להיום מאפשרים הוספה של המיגון הנדרש רק עד למרחק קילומטר אחד מהגבול. הוא התייחס להחלטה ארוכת הטווח של הממשלה. "מ-2018 מחירי הבנייה עלו דרסטית", אמר גלרון. "מדי יום אנחנו עושים הערכת מצב עם פיקוד צפון, ואיפה שאפשר אנחנו מאלצים את הקבלנים לעבור לעבוד שם. מגיע אליי הקבלן ואומר לי שעד לפני שנתיים העסקתי פועל ב-400-300 שקלים, היום אני מעסיק אותו ב-800-700, וכשזה באזור כזה על אחת כמה וכמה.
גיל גלרון, ראש פרויקט מיגון הצפון במשרד הביטחון. "מה שהתקבל בפועל נותן מענה ל-0 עד 1 קילומטר בלבד בבתים הפרטיים" (צילום: אור גואטה)
"באוקטובר 2020 התקבלו 103.6 מיליון שקלים, 110 מיליון נוספים התקבלו בפעימות ב-2022 עד נובמבר, עוד 47 מיליון עד אפריל 2023. כשאתה מקבל את התקציב בפעימות כאלה, אתה מחליט לפי סדרי עדיפויות. אנחנו מדברים על 0 עד 1 קילומטר, 21 יישובים, בהם המועצה המקומית שלומי, מועצות אזוריות ועוד, קריית שמונה למשל היא לא ב-0 עד 1, היא מעבר ל-1 קילומטר.
"הבקשה של פיקוד העורף ושל משרד הביטחון הייתה של 1.4 מיליארד שקלים כדי למגן, פרט ל-0 עד 1 ק"מ מהגבול, גם את 1 עד 2 ומוסדות ציבור עד 9 קילומטרים. מה שהתקבל בפועל במשרד הביטחון ופיקוד העורף זה 449 מיליון שקלים, שאם אני מחבר אותם ל-300 מיליון שהיו קודם, הם נותנים מענה ל-0 עד 1 קילומטר בלבד בבתים הפרטיים". גלרון הוסיף שנדרשים עוד 700 מיליון שקלים למיגון יישובים עד 2 קילומטרים מהגבול.
בדיון התגלה חוסר התאמה במידע בנוגע לתקציבים בין מנהלת אופק צפוני למשרד האוצר. "החלטת הממשלה היא 3.5 מיליארד שקלים, ומרבית התקציב נמצא בידי משרד הביטחון", אמר ראש מנהלת אופק צפוני דוד סויסה, שהתייחס להחלטת הממשלה האחרונה בנושא תוספת מיגון בעקבות המלחמה, ופירט שהסכומים שהועברו בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה הם 1.4 מיליארד שקלים למיגון פרטי ומוסדות חינוך, מהם 230 מיליון שקלים למוסדות חינוך פרטיים, ומתוך 1.2 מיליארד נוספים שהוקצו, משרד הביטחון קיבל 450 מיליון שקלים – והיתר נמצא במשרד האוצר וטרם הועבר לפרויקט. "מה שמצוי משמש למיגון הבתים הפרטיים בטווח של עד קילומטר אחד מגבול לבנון", אמר סויסה והוסיף שבקיבוצים ברעם, ראש הנקרה, מלכיה ומעיין ברוך מתקיימות עבודות למרות הסיכון הביטחוני.
דוד סויסה, ראש מנהלת מגן הצפון. "החלטת הממשלה היא 3.5 מיליארד שקלים, ומרבית התקציב נמצא בידי משרד הביטחון" (צילום: אור גואטה)
עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ההחלטה דיברה על חצי מיליארד שקלים באופן מיידי, ולגבש תוכנית נוספת של עד 5 מיליארד שקלים במשך עשור. החצי מיליארד הוקצו במשך השנים, ב-2018 150 מיליון, ב-2019 כ-194 מיליון". לטענתו, הוא לא מכיר את המספרים שהציג גלרון מטעם משרד הביטחון.
"בעקבות המלחמה תיקנו את תקציב המדינה ונוסף עוד 3.5 מיליארד שקלים על פני שנתיים שהוקצו למרכיבי ביטחון ומיגון", פירט בינג, "1.6 מיליארד לביטחון ו-1.9 למיגון, בתוך זה 500 מיליון מרכיבי ביטחון לצפון. יוקצו עוד 600 מיליון למרכיבי ביטחון בדרום כחלק מתקומה. מתוך תקציב המיגון של 1.4 לשנתיים הקרובות הקצנו כמעט 800 מיליון". מתוך 1.4 מיליארד שהוקצו למיגון, 250 מיליון שקלים הוקצו למיגון ציבורי, כ-470 מיליון לטובת מיגון פרטי, שהם לרוב סבסוד וסיוע בבניית ממ"דים ליישובי הגבול, וכ-450 מיליון הוקצו לרכישת מיגוניות.
"בלי שיהיו הסכמות על מספרים, אנחנו לא יכולים לבקר ולהתקדם", אמר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "אין לנו זמן. הוועדה מבקשת מכם לקבוע עוד השבוע שולחן עגול ביניכם, והוועדה מבקשת עד יום שני הבא דיווח בכתב עם פירוט המספרים שמוסכם על כולכם. אנחנו לא יכולים לעבוד כך. ואנחנו גם לא יכולים לבוא בדרישות לממשלה אם אין לנו בסיס".
"אין מחלוקת", אמר סא"ל יונתן אלשיך, ראש ענף פרויקטים בפיקוד העורף. "גלרון דיבר על מיגון פרטי. נציג האוצר הציג מספרים נכונים שמתעסקים בתוכנית מגן העורף", אמר והתייחס להוראת השעה המאפשרת למנהל התכנון להקל על רישוי מרחבים מוגנים. "יש שיח עם מנהל התכנון גם על הוראות השעה, גם על מיגון הבתים הפרטיים. אנחנו צופים שהיא תוארך".
"רק בשבת קיבלנו תזכורת כואבת וטרגית לחשיבות המיגון", אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). "קיימנו סיורי שטח הן כוועדת חוץ וביטחון והן כוועדה משותפת עם הוועדה לביקורת המדינה. נמשיך לעקוב ולא נרפה מהנושא החשוב הזה".
לוי: "12 ילדים תמימים שרק שיחקו כדורגל כמו שילדים עושים בכל מקום נורמלי. אבל הצפון הביא עליהם חורבן ומוות. אי אפשר לנהל חיים תקינים תחת הפגזות בלתי פוסקות. כל יום שבו התקציב למנהלות השונות שצריכות לטפל במיגון הצפון לא מתקדם, הם בסכנה ממשית בכל רגע כשחוטפים כטב"מים, טילים ועוד".
