התוכנית ממתינה לאישור רגולטורי ולתיאום עם שחקנים נוספים, כאשר הצפי הוא להתחיל להציע מסחר מסוג זה במחצית השנייה של 2026, כך על פי פוסט בלינקדאין של נשיא נאסד"ק, טל כהן.
"משיכת השקעות נוספות לשווקים שלנו מהווה הזדמנות משמעותית הן לכלכלה האמריקאית והן לכלכלה העולמית", כתב כהן בפוסט בלינקדאין. "לכן, עלינו לשפר את הגישה עבור אלו הפועלים באזורי זמן שונים… כאשר התעשייה שוקלת את העניין הגובר במסחר רציף, אנו נמצאים ברגע מכריע נוסף – רגע בעל פוטנציאל להרחבת הגישה למשקיעים, יצירת הזדמנויות חדשות לבניית עושר והגדרה מחדש של אופן פעולת השווקים".
לפי כהן, הביקוש הבינלאומי הגובר לקרנות נסחרות בבורסה (ETF) הצמודות לנאסד"ק ולמניות אמריקאיות מצדיק את הארכת שעות המסחר. "מעל 56 מוצרים שנסחרים בבורסה הושקו בחמש השנים האחרונות בהתבסס על מדד Nasdaq-100, כאשר 98% מהם הוצגו מחוץ לארצות הברית. נכון ליוני 2024, סך ההחזקות הזרות במניות אמריקאיות הגיע ל-17 טריליון דולר – עלייה של 97% מאז 2019", ציין. עם זאת, הוא הדגיש כי רבים עדיין נוקטים בזהירות בנוגע למסחר רציף, בשל חששות לגבי נזילות.
הבורסה מצטרפת בכך לשתי בורסות אמריקאיות נוספות: בורסת ניו יורק (NYSE), הגדולה בארצות הברית, שהגישה באוקטובר בקשה להתיר מסחר במשך 22 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע, ובורסת Cboe Global Markets משיקגו, שבפברואר ביקשה לאפשר מסחר 24 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע. המוטיבציה של הבורסות ברורה: התגברות התחרות העולמית, הרצון להגדיל את נפח המסחר, והצורך לתת מענה למאגר ההולך וגדל של סוחרים בינלאומיים.
נכון להיום, שוקי המסחר האמריקאים פתוחים בין השעות 9:30 בבוקר ל-16:00 שעון החוף המזרחי, כאשר הפעילות לפני ואחרי שעות המסחר המקובלות מוסיפה עוד מספר שעות מסחר. משקיעים מוסדיים המעוניינים לסחור מעבר לשעות המסחר הרשמיות עושים זאת לעיתים קרובות באמצעות מערכות מסחר חלופיות, בהן הם מוצאים צדדים לעסקאות גדולות. קרנות גידור, במיוחד, נוהגות להשתמש במנגנון זה, המכונה "מאגרים אפלים" (Dark Pools), בהם נסחרים היקפים גדולים של מניות הרחק מעיני הציבור ובמחירים שאינם ידועים מראש.
בשנים האחרונות, פלטפורמות מסחר חדשות החלו להציע גישה רציפה למסחר, בהן חברות כמו רובינהוד, המכוונת בעיקר למשקיעים קטנים ומנסה להתאים להרגלי הדור הצעיר – לקנות כל דבר בכל זמן, ללא תלות בפעמון הפותח או סוגר את השווקים. במהלך מגפת הקורונה, כאשר הזמן הפנוי היה בשפע, הטרנד התחזק. לפי נתוני בורסת ניו יורק (NYSE), נפח המסחר מחוץ לשעות הפעילות הרשמית היווה 5.5% מהמסחר היומי הכולל בשנת 2019, והיום הוא עומד על 8.7%. יותר ממיליארד מניות נסחרות בממוצע מדי יום בבורסה הגדולה בארצות הברית מחוץ לשעות העבודה, כאשר בשנת 2023 עמד המספר על כ-760 מיליון מניות ביום לאחר סגירת המסחר. הערך הדולרי של מסחר זה עלה מ-6.7% מכלל מחזור המסחר היומי ל-8%.
בנובמבר נרשמה דחיפה נוספת למגמה, כאשר רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) העניקה לראשונה אישור לבורסת 24 Exchange לפעול בארצות הברית. הבורסה, שהוקמה ב-2019 ונרשמה בברמודה, היא הראשונה מסוגה במדינה שקיבלה אישור כזה. היא צפויה להתחיל להעניק שירותים לסוחרים בארצות הברית במחצית השנייה של 2025 ולאפשר מסחר בניירות ערך במשך 23 שעות ביום, בכל יום עבודה. "עם אישור ה-SEC ההיסטורי הזה, נבנה ונפעיל בורסה מונעת-לקוחות שיכולה להתאים במהירות לדרישות השוק ולהסתגל למשוב הלקוחות", אמר מנכ"ל ומייסד הבורסה, דימיטרי גלינוב. "אנו מצפים להביא חוויית מסחר מעולה ללקוחות גלובליים". באותו חודש, הברוקר הגדול בארצות הברית, צ'ארלס שוואב, החל להציע מסחר לילי ביותר מ-500 מניות ותעודות סל ללקוחותיו הפעילים ביותר – זאת לעומת 24 תעודות סל בלבד שהיו זמינות בעבר.
כמה שאלות נותרות עדיין פתוחות סביב מאמצים אלו. כך למשל, לא ברור האם יהיה – ואם כן, מה יהיה – מחיר סגירה של מניה, שהוא נקודת ייחוס ממנה שואבים את ערכם טריליוני דולרים בקרנות נאמנות. בנוסף, לא ברור כיצד מנהלי תיקים ינהלו סיכונים בזמן שהם ישנים, או מה תהיה העלות והמורכבות של תחזוקת מערכות מסחר שפועלות ברציפות. כיום, הפסקת המסחר מאפשרת לבצע שינויים שונים, כמו התאמות במספר המניות הנסחרות של חברה, הכרזות על מועד תשלום דיבידנד, והתאמות במערכות המסחר המשפיעות גם על מחירי המניות. כדי להמשיך ולהעניק את אותם שירותים בתנאי מסחר רציפים, מערכות רבות יצטרכו לספק תמיכה מסביב לשעון.
המרוויחות העיקריות מהרחבת שעות המסחר הן הבורסות עצמן. הן מייצרות הכנסות מגביית עמלות עבור כל עסקה, וככל ששעות המסחר מתארכות, כך סביר כי יבוצעו יותר עסקאות – מה שיגדיל את רווחיהן של נאסד"ק ושל בורסות אחרות. לטענת הבורסות, גם המשקיעים ירוויחו, שכן הם יוכלו לסחור בכל זמן שירצו. המשקיעים שעבורם מסחר רציף עשוי להיות אטרקטיבי במיוחד הם משקיעים זרים, בעיקר מאסיה, שם הפרשי השעות גדולים במיוחד. כך למשל, משקיעים קמעונאים ביפן או הונג קונג יוכלו לסחור בשעות היום המקומיות שלהם, במקום במהלך הלילה – שהוא זמן השיא של המסחר בארצות הברית.
עבור החברות הנסחרות, המהלך פחות רצוי. חברות מעדיפות לשלוט באופן ובעיתוי שבו משקיעים מקבלים מידע על פעילותן, ולכן הן נוהגות לדווח על תוצאותיהן הכספיות לאחר שעות המסחר. בכך, הן מונעות ממשקיעים קטנים רבים להגיב מיידית לחדשות – בין אם חיוביות או שליליות – ומקטינות את התנודתיות במניותיהן. מסחר רציף ורשמי ימנע מחברות את היכולת לשלוט במעגל החדשות והמסחר באופן זה. במובן זה, חדשות על חברות יצטרכו להיות זמינות ברציפות, בעוד שמשקיעים יידרשו לפעול ולהגיב ללא הפסקה.
בהנחה שהרגלי המסחר של משקיעים מוסדיים לא ישתנו, וכך גם היקף המידע הזמין על החברות הנסחרות, ניתן להניח כי דווקא הסוחרים הקטנים עלולים להיפגע. בשעות הלילה אין זרימת מידע אינטנסיבית כמו במהלך היום, השוק דליל יותר במשקיעים, והמסחר נשלט בעיקר על ידי אלגוריתמים וסוחרים זרים – שלהם השפעה משמעותית יותר בשעות אלו מאשר במהלך שעות היום, אז השפעתם מדוללת והמחירים נחשבים מהימנים יותר. קיים גם חשש כי סוחרים קטנים יקבלו החלטות אימפולסיביות בסוף יום העבודה שלהם, במיוחד בעידן שבו מסחר הפך לנגיש בלחיצת כפתור בטלפון הנייד.
"העובדה שהתעשייה הפיננסית עושה שימוש בטכניקות gamification כדי לעודד משקיעים קמעונאיים לסחור, הופכת את הרעיון של בורסה הפועלת 24 שעות ביממה למטריד אף יותר", כתבו בארגון ללא מטרות רווח Better Markets. "כפי שראינו עם הימורי ספורט חוקיים, השילוב של טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שמפתה אוהדים להמר, יחד עם היכולת להמר 24 שעות ביממה, הוביל למשבר של התמכרות להימורים. קל לדמיין תרחיש שבו התעשייה הפיננסית משתמשת באותו שילוב של תמריצים והזדמנויות מסחר בלתי פוסקות כדי לגרום למשקיעים קמעונאיים להתמכר למסחר – עם השלכות הרסניות".
ב-Better Markets, שפנו לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בבקשה שלא לאשר את הרחבת שעות המסחר, ציינו כי משקיעים קמעונאיים עשויים לעסוק בהתנהגות מסוכנת במהלך שעות הלילה המאוחרות. לדבריהם, משקיעים אלו מצד אחד סומכים על שוקי ההון האמריקאים בשל הפיקוח ההדוק עליהם, אך מצד שני, אישור למסחר רציף יאפשר להם "לסחור באופן חופשי בזמן שהרגולטורים פשוט ישנים".
